"רק הספקולנטים מרוויחים"; "הבנקים הכי מדאיגים"

כל המומחים מסכימים שנכנסו לסוג של טריטוריה חדשה. מעולם, בהיסטוריה של הכלכלה המודרנית, לא הייתה השפעה כל כך קשה של נגיף על הכלכלה העולמית. כגל ששוטף את העולם, ראשונה סין נסגרה ואחריה מרבית המזרח הרחוק. אחרי זה איטליה ובקרוב חלקים נוספים מאירופה. ארצות הברית במצב חירום וגם אנחנו בדרך למה שמסתמן כסגר הרמטי.

בתוך כל האנדרלמוסיה הזו, לעורכי דין של שוק ההון יש זווית ייחודית על מצב השוק. הם הרי אלה שכותבים את החוזים וההסכמים, שמייצרים את הקשרים בין עסקים, חוות הדעת שלהם משפיעות על החלטות עסקיות והם מלווים את החברות הציבוריות מה-IPO, דרך הנפקת אג"ח וכל פעילות כלכלית אחרת. בלי קשר, כשכל אחד הוא לקוח פוטנציאלי, הם גם מעורבים היטב במלייה של האליטה הכלכלית.

האם ההרחבה הכמותית תעזור?
בעקבות פרסום הוראת השעה של בנק ישראל התעורר דיון במערכת, האם הבנקים אכן ירחיבו את מסגרות האשראי בעקבות הוראת השעה, למרות ההסתייגות המפורשת המותירה להם לא לעשות זאת. האם באמת ירחיבו אשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים, או שיקפצו את אגרופם כדי לא לייצר משבר נזילות. זאת בדיוק לאחר ההרחבה הכמותית שהציג בנק ישראל כדי למנוע את התרסקות השוק.

עורכי הדין חושבים שזה האינטרס של הבנקים ללכת לפי הוראת השעה - ומעריכים שזה יותר ישפיע על שוק האג"ח מאשר על המנייתי. "בשוק האג"חים זה יעזור. בשוק ההון פחות. היו הצעות להפסקת מסחר. זה ירד מהפרק. אני חושב שזו טעות. זה צעד חריג, אבל צריך לעצור את המסחר. מי שירוויח הם הספקולנטים. הציבור הפחות מתוחכם יספוג את ההפסד", אומר עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר בפרל כהן ומנהל תחום שוק ההון במשרד. 

זה קצת מוגזם, הגיע הזמן של התיקון לא?
"זה נכון. אבל יש מצבי קיצון. הבורסה יורדת בכל הגזרות. אפשר לראות אג"חים של חברת החשמל וביקום שנסחרים בתשואות גבוהות. אין בזה היגיון. זה נובע מהפדיונות. המוסדיים ממשים את הנכסים עם הרבה הכי הרבה נזילות, אבל אלה דווקא הניירות הטובים ביותר. מי שמרוויחים הם רק הספקולנטים. הציבור הפחות מתוחכם מפסיד".

הבנקים מראים סימנים לא טובים
"זה שכל השוק עולה והמניות של הבנקים יורדות זה מעיד על דברים לא טובים", אומר עו"ד איתן שמואלי ראש מחלקת שוק ההון במשרד ליפא מאיר. "לפי דעתי הבנקים הולכים להיות הגורם שחוטף בסיבוב הזה, גופים לא ישלמו או שיהיו הרבה הסדרי חוב. 

"תשובה חייבת 1.2 מיליארד לבנק הפועלים זה משפיע על המניה. הריפו זה רק עסקאות קצרות טווח של הפקדת אג"ח ממשלתיות בין בנקים. כנראה שבנק ישראל ירכוש אג"ח ממשלתי מהבנקים עם התחייבות לרכוש חזרה בריבית כלשהי", הוסיף. 

הוראת השעה של המפקחת תעבוד?
"אני מניח שיעמדו בהוראת השעה. תהיה התחשבות ונראה את זה בכל הגזרה, כי בנק שירצה לממש נכסים ולהעמיד פרעונות, זה יכול ליצור תגובת שרשרת. זה מצב קיצון. זו טריטוריה חדשה אבל רואים את ההתנהלות של המדינה, שדוחפת לדחיית תשלומים של מע"מ וביטוח לאומי וכו'", אומר גרזי.

"הסבלנות של הבנקים תשתלם, אני מניח שיוקמו קרנות של הלוואות בערבות המדינה, זה משהו שהשוק מאוד מחכה לו. שם מחכה הרבה כסף למי שינהל את הקרנות האלה. אנחנו פועלים כרגע למצוא קרנות גידור שיאספו את ההזדמנויות שיש בשוק ויש המון", הוסיף. 

גם שמואלי מסכים שזה חשוב שהבנקים יראו יציבות וקורא לפריצת התקציב כדי לאפשר לבנקים לשרוד. "מבחינת הבנקים זה מהלך נכון. זה מתחייב. הבנק חייב לשים את היד בכיס, כי אנחנו במצב חדש. תשכחו מכל מה שידענו. לדעתי חייבים גם חריגה מהתקציב. אם מסתכלים עליו בראי של 2018, התקציב יכול היה להיות גבוה ב-5%. אין אם זה שום בעיה".

יש כאלה שאומרים שהשוק יכול לרדת ב-20% נוספים - זה הזמן לקנות?
מאז שהחלו הירידות, מומחים אומרים בכל הזדמנות שיש לנו שבשוק יש הזדמנויות. זה נכון. אבל מסוכן עדיין מדי להיכנס. מצד שני, מי שיתמהמה, עלול לפספס את הרכבת. "אני חושב שנצא מזה בטווח של שנה. זה גל שצריך להיערך אליו. בסוף הבנקים יתאוששו ויחזירו את הכסף. ככל שמדינות יתאוששו נחזור לפעילות מלאה לאורך זמן. התחושה שלי היא שהמשבר ייפתר יותר מהר מ-2008. אנחנו עוד לא רואים נפילה בנדל"ן. זה הקטר של השוק. פה זה תנודה, שאני מעריך שתיגמר מהר יותר", אומר שמואלי. 

"אני לא חושב שזה לא הזמן לקנות", אומר גרזי. "אני חושב שהאירוע יימשך עד חודשיים. כרגע בשוק האג"חים יותר קל לנתח, כמו במקרה של כיל או חברת חשמל, שאין שום משמעות להשפעות הקורונה עליהן. אני משוכנע שזה תהליך שיימשך לפחות עוד חודש וחצי חודשיים. המחירים כן ימשיכו לרדת. נראה קפיצות ותיקונים. אבל עד שהנגיף לא ייעלם המגמה תישאר למטה".

איך ישפיע המשך המשבר בחו"ל על השווקים?
הבעיה עם הקורונה, היא שאנחנו לא יודעים איך ומתי הכלכלה שלנו תתאושש. לא האם מזג האוויר ינצח או הסגר. השאלה היא מה קורה גם עם שותפות הסחר הגדולות שלנו, ארצות הברית ואירופה, שנתונות לאפקטים חזקים מאוד של המשבר. שניהם מסכימים שתהיינה לכך השפעות על השוק. 

"ככל שהמשבר במערב יימשך, לחברות ביטחוניות ומוצרים תהיה להם בעיה כי הם מייצאים. אני חושב שכדי להילחם במגמה, צריך להוריד מיסים או לדחות אותם. זה יאפשר למשק לשרוד. זה ימנע פשיטות רגל. צריך להבין שגם התל"ג ירד. זה לא פשוט למדינה", אומר שמואלי. 

"חד משמעית היציאה שלהם תשפיע על שלנו וצפויים כמה חודשים מאוד מאתגרים", אומר גרזי. "כרגע זה הזמן של כל שחקניות האינטרנט. חברות האונליין וכרטיסי האשראי שהולכות להרוויח".