מות ההנפקות של 2020 ומצעד האיוולת של עונת הדוחות

רק לפני חודש, היו כאלה שהימרו שהשנה יישברו שיאי ההנפקות בבורסה ויגיעו ל-4 מיליארד שקלים. וואו זה היה מזמן. אז מה היה ונגמר? ותדמיינו טוש אדום עבה שמוחק מהרשימה. ביכורי השדה של אילן שבע, שהסתבך עם הרשויות. בוטל. מימון ישיר, מההנפקות המעניינות של השנה, בוטל. סך הכול תוכננו בין 10 ל-15 הנפקות אקוויטי. הכול בוטל. 

זה גם לא מפתיע. חברות נכנסות לבורסה כדי להגדיל את השווי, לא כדי לחתוך אותו בחצי. מדכא. 

"אין כלום כרגע", אומר צח קסוטו, שותף בבטא פייננס, שהעניק ליווי פיננסי לשחקניות רבות שרוצות להנפיק בבורסה, אמר כאן רק לפני חודש, שאנחנו צפויים לעבור את השיא של 3.2 מיליארד שקל בהנפקות. "הכול מת", הוא אומר בעגמומיות. העתיד הוורוד של ההנפקות הוחלף במסכים אדומים של קורונה. 

אז מה רואים כרגע?
"כרגע נתחיל לראות קריסה של המכפילים. גם אם יש לך חברה מצוינת שירדה ב-20% בחודש האחרון, אי אפשר לומר בוודאות מלאה שתוך 3 חודשים זה יעבור. בנוסף, יצא המון כסף מהשוק ואי אפשר לדעת מתי הוא יחזור. כי אנשים לא עובדים והטראומה מייצרת סיכון לטווח לא קצר. 

"בצד החיובי, אני לא מזהה אי רציונליות מוחלטת. השוק מגיב בצורה עניינית מאוד. רואים את זה ברשתות המזון, כולם חוטפים, אבל השוק יודע לשמור עליהן מעל המים. גם האג"ח הבטוח לחלוטין שומר כרגע על הערך שלו", הוסיף.

איוולת הדוחות - פתאל ושערוכים בנדל"ן
הרבה השתנה בחודש. הרבה מאוד. Cash is King. ובעולם כזה, הממונפים אוכלים אותה. וגם ובעיקר, סקטור התיירות. פתאל החזקות לדוגמה, שעד לא מזמן הייתה הבייבי החדש של הבורסה, ממונפת תפעולית ברמה שהמושג האמריקאי Crippling, הוא הנכון ביותר עבורה. כל ההוט ספוטס שהיא מצאה ברחבי העולם, היא מינפה את הרכישות ואת שכירויות הדירה שלה בכסף זול והיום הן הפכו לאבן ריחיים.

לא סתם השבוע הודיעה החברה על שורה של קיצוצים נרחבים, לאורך כל שכבות החברה. הקיצוצים כוללים בין היתר סגירת מלונות ומכירת מלונות באירופה, עצירת שיפוצים, איחודים בכוח האדם, הוצאות לחל"ת ופיטורים, שכנראה יהיו המוניים. עכשיו המתחרים שלו מריחים דם. לא בטוח שהוא יצליח לקבל את כל מה שהוא שילם באירופה.

אז גם אם פתאל תפרסם את הדוחות הכי טובים בהיסטוריה שלה, יש לזה משמעות עכשיו? ברור שלא. נכון, יש ניירות שכן יש להן משמעות, בשל הנזילות הגבוהה שלהן, אבל כרגע, אף אחד לא יודע לאן השוק הולך ומה יהיה הסוף. וכשתסתיים המכה הראשונה, נראה כמה זמן יקח לשוק המקומי להתאושש, אבל גם לשווקים הגלובליים. 

בקיצור, הדוחות הם קצת כמו אקורד צורם של השור שנגמר לו הכוח.

"לקראת סוף מרץ כל החברות יוצאות בדוחות פנטסטיים. זו סיטואציה ממש הזויה", אומר קסוטו. "זה לא שיקוף של דוח רווח והפסד. למשל, הייתה תופעה חזקה מאוד ששערוכים אדירים בנדל"ן, כך שבדיוק בנקודת הזמן הזו, כל חברות הנדל"ן מציגות רווחי שיערוך מטורפים. מישהו יודע מה יהיה במאי? מישהו יודע מה יהיה באוגוסט? זו סיטואציה ממש סוריאליסטית". 

נתוני האבטלה ותחושת העושר
אם נחזור רגע לפתאל, לפחות בארץ, יש לו הרבה עובדים. אלפים. כל אנשי הדלפק, החדרנים, הסבלים, השומרים, צוותי הבידור, הטבחים וכן הלאה - מרביתם בדרך הביתה או שכבר שם. הרבה אנשים מהרבה חברות קיבלו חל"ת או פיטורים. המשק נמצא בתנועה טקטונית מטה והנתונים הרשמיים על האבטלה יכולים להכות רבים ולהוסיף למד התסיסה וחוסר הוודאות הכללי.

עוד לפני זה, הרבה מהם אומרים למנהלי הקרנות לפדות את המניות שלהם בבורסה, מבלי להבין הרבה פעמים על מה הם מוותרים. "קח לדוגמה את סאפיינס, לחברה יש בקופה סדר גודל של 60 מיליון דולר. יש לה מולו אג"ח בלבד של 200 מיליון שקל. בקופה יש לה את כל החוב במזומן ויותר. החברה מייצרת 55 מיליון EBITDA. נראה לך הגיוני לוותר על נייר כזה. אבל אנשים מוכרים", אומר פלג פאר, מנכ"ל ווליובייס חיתום. 

קשה להעריך את הסערה שאנחנו עומדים מולה, היא גם מוזרה בהרבה מאוד מובנים, כרגע לטענת פאר "המוסדיים יושבים עם האצבע בסכר. מה שקורה היום זה שמבחינת הסטיות, האג"חים מתנהגים כמו מניות ומניות מתנהגות כמו אופציות".

אבל הבעיה היא לא רק היציאה הדרמטית וההתרסקות, היציאה לא פחות חשובה וכאן, לפקטור הזמן יש לא מעט חשיבות. "נניח והמשבר מתארך, משהו מתחושת העושר ייאבד לנו. אפילו כשיגמר המשבר.

"אם אני אלך לקניון ובפוקס יהיו 5 מוכרות במקום 10 ואני נזכר בחברים שלי יושבים בבית? נראה לך שאני אקנה משהו? לפני זה רציתי סט ישיבה לגינה. מוותר. רציתי חופשה בכרתים. מוותר", אומר פאר.

כדי למנוע את זה, בארצות הברית מדברים על לשלם לאזרחים כדי לשמור על נזילות במשקי הבית - נראה מתי, ואם בכלל, יחשבו על זה גם בארץ...