"אין סגר מלא בגלל מס רכוש - המשק יקרוס"

למרות התמשכותו של מבצע צוק איתן, שנמשך 50 ימים, בסיומו, הממשלה סירבה להכריז עליו כמלחמה. גוש דן היה משותק, הדרום היה משותק, טילים נפלו בירושלים ובנתב"ג. אבל עדיין, לא מלחמה. למה? התשובה פשוטה. מס רכוש. הכרה במבצע כמלחמה, היתה מכריחה את הממשלה להעניק שיפוי גדול יותר לאזרחים ולעסקים שנפגעו - ולהפוך את הנזק הכלכלי שכבר יצר המבצעמלחמה לגדול בכמה מונים. 

יכול להיות שלשם אנחנו הולכים עם הקורונה? הרי כולם יודעים שההשלכות הכלכליות הן כבדות משקל ולצערנו כבר יש תקדימים. במקום לעבוד אתנו, האזרחים והחברות הישרים ומשלמי המסים, הרבה פעמים, יותר מדי פעמים, ביותר מדי גזרות, המדינה לא מנסה ללכת לקראתנו - אולי כי היא פשוט לא יכולה. לעזור לכולנו, זה אומר סוג של פשיטת רגל. הרבה מאיפה מגיעה העזרה הזו? מכולנו.  

אז יש אפשרות לא קטנה, לצערנו, שגם הפעם אנחנו בדרך לשם. ככל הנראה, חלק מהחישובים לדחות כמה שיותר את הסגר המלא, הוא בגלל חוק מס רכוש. כיום המס מכיל בתוכו רק את האפשרות של מלחמה או בצורת. בגלל זה אחרי צוק איתן לא הכריזו על מלחמה. קרן הפיצויים אוצרת מיליארדים על גבי מיליארדים של כספים, שהממשלה לא ששה להשתמש בהם.

מגפה לא במס רכוש. עדיין.

טכנית - זה נותן לממשלה פתח להתחמק. עכשיו העניין תלוי בבית המשפט העליון. אבל לא הייתי מהמר על התערבות מצידם, כפי שנמנעו לא פעם ולא פעמיים. המדינה יכולה לטעון מצדה שמדובר באירוע מתגלגל שעדיין לא הגיע לסיומו - אבל כאן גם בדיוק טמונה הבעיה. 

"חלק נכבד מהמשק יקרוס"
עם הדיווחים הבלתי נתפסים על עלייה בכמות המובטלים ללמעלה מחצי מיליון בני אדם, ביניהם, אבל גם לצדם, יש את הסקטור העצמאי. בין אם זה בעל מפעל, מסעדן, צלם אירועים, מסאג'יסט, או אלף ואחד מקצועות אחרים, רובם המכריע בבעיה קשה. כל מה שמתארך להם כרגע זו שורת ההוצאות. שכירויות, ארנונה, חשמל, מים והוצאות והוצאות והוצאות. ככל שאתה גדול יותר, ההוצאות וההתחייבויות שלך גדולות יותר. הכנסות לחלקם הגדול? 0. עגול.

בסוף, אם זה יימשך, זה יהפוך לבעיה של כולם - גם כאלה שמרוויחים עכשיו מהמצב, כמו נותני השירותים האינטרנטיים וסקטור קמעונאי ויבואני המזון. ככל שהמשבר יימשך, אנשים ייוותרו עם פחות מזומנים. פחות מזומנים אומר פחות צריכה. פחות צריכה אומר שכל הסקטורים נפגעים. המותרות הופכות למיותרות. 

"המדינה לא נקטה פעולה אופרטיבית אחת. זה לעג לרש", אומר עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי ושותף במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'. "היא לא נותנת מענה אמיתי לעצמאים. היום, הדבר היחיד שלא נעצר אלה ההוצאות, אם לא ייעשה משהו דחוף, חלק נכבד מהמשק יקרוס. מדברים על העסקים הקטנים, אבל גם הגדולים בסכנה. יש הרבה יותר הוצאות ואין הכנסות". 

עו"ד דורון עתר לבג"ץ בדרישה שיורה לממשלה להחיל את המגפה לתוך חוק מס רכוש. בכך, יינתן מענה יותר מהיר למשק הקורס. הוא אופטימי. אחרי מלחמת לבנון השנייה הוא הצליח להרחיב את מעגל מקבלי הפיצויים בקו רוחב אחד. אבל הוא נזהר בהערכת סיכוייו להצליח, אך לא בהערכת נכונות המעשה. 

"משלמי המיסים צריכים את העזרה של המדינה. בעתות משבר יש פונקציה של פיצוי. הרשימה שמופיעה במס רכוש היא לא רשימה סגורה ויש עוד מצבים שניתן להחיל את החוק. בעבר היה ניסיון לעשות את זה גם בשריפות הכרמל, אבל פתרו את זה בצורה אחרת. 

"אנחנו בשעת מלחמה, ראש הממשלה בעצמו קורא לזה ככה. גם ההתנהלות היא אותו הדבר. אין ברירה, חייבים להרחיב את החוק גם למגפה. יש קרן של מיליארדים שאליה מופרשים מסים. המדינה חייבת להציל את העסקים, כי המשק פשוט יקרוס", מזהיר דורון. 

אתה חושב שיש סיכוי שנראה ניסיון להתחמקות?
"יש קונפליקט בין האינטרסים הכלכליים של המדינה לאינטרסים הבריאותיים. אחת הסיבות שין סגר מלא זה שיקול כלכלי. לא מכריזים על סגר טוטאלי, בין השאר כי ברגע שהממשלה תפעל כך, היא מחזקת את הטיעון של מס הרכוש. זה גם הפתרון האופטימלי כי הם יכולים לקבוע את הנזק במהירות ומאפשרים לעסקים להישאר עם הראש מעל המים".