Depression - על המשבר הגדול שהיה, על המשבר שיהיה ואיך אפשר לצאת ממנו

המילה האנגלית Depression, בעברית דיפרשן, היא מילה מגוונת. מאוד. יש לה שימושים רבים והיא בעלת משמעויות קונטקסטואליות רבות. כלומר, בעלי מקצוע מעולמות שונים לחלוטין, בהם רופאים, אינסטלטורים, חשמלאים, מדענים וכלכלנים, יכולים להשתמש בה כדי לתאר תהליך פיזי - כאשר השימוש בה אינו נוטה לחיוב ומדבר לרוב על תהליך שלילי. 

הנה רק כמה דוגמאות לשימושים אפשריים במילה. המשמעות הראשונה, היא רפואית והיא מדברת על דעיכה. השנייה נוגעת לעולם הפסיכולוגי ומתארת בפשטות דיכאון, או מועקה. משמעות נוספת היא הצטמקות, כלומר הקטנה בגודל. אחרות הן ירידת ערך או נפילת לחץ. 

המשמעות המעניינת ביותר למילה, לדעתי, היא של מיתון כלכלי. 

כותרת ראשית

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

גלובל | עמית בר | 10:11

- כל הכותרות

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנביידה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

עוד תכניות

משמעות אחת שמאגדת את כולם
המשבר בוול סטריט ב-1929, שהוביל למיתון שנמשך מעל לעשור, נקרא בפשטות "הדיכאון הגדול" או "הצטמקות הגדולה", למרות שהתרגום המדויק יהיה לדעתי דווקא "החסר העצום". Great, גרייט, זה גדול, אבל זה יותר מגדול. והחסר שנוצר יצר מועקה גדולה מאוד, אפשר לומר עצומה. 

ברגע, מיליונים איבדו את עבודתם, מיליונרים על הנייר הפכו לחסרי ערך כמו הניירות שבהם הושקעו. לקח לוול סטריט בערך 13 שנה להתאושש וגם כשזה קרה, זה היה באמצעה של מלחמת העולם השנייה, כשהייצור האמריקאי עוד היה בשיאו. מה שהיום לא נכון לסקטורים רבים. 

אגב, מה שחיפה אז על המשך ההצטמקות הכלכלית, זה גיוס הנשים למערך העובד בסקטור התעשייתי והצבאי, לאחר שהגברים נשלחו להילחם ביפן ובאירופה, בעקבות המתקפה על פרל הרבור ב-1941. אז התבססו על הניו דיל, היום מנסים כלים מוניטריים. אין מה לעשות, הנשים הן כבר חלק אינטגרלי בכוח העבודה (נחזור לזה אחר כך), וגם המשבר, כמשבר, הוא בעל מאפיינים אחרים. 

אבל נחזור למילה. דיפרשן. התרגום לעברית במשמעות הכלכלית בהחלט יכולה להיות גם 'ירידת הערך הכלכלית הענקית', 'ההצטמקות הכלכלית האדירה' ואני אניח לכם להמשיך לשחק לבד את משחק התיאורים הזה. בגלל זה, אגב, המילה דיפרשן, כמיתון כלכלי, היא המעניינת ביותר. 

מבחינה מסוימת 'המיתון הכלכלי' מאגד לתוכו את כל המשמעויות האחרות גם יחד. 

השימוש המילולי מעיד על המצב הנפשי
למיתון כלכלי יכולות להיות השפעות נפשיות קשות על חלק נכבד מהאוכלוסייה. הרפואה כבר מזמן הוכיחה את הקשר בין לחץ לתחלואה. עלייה בסימפטומים של לחץ אם כן מובילה לעלייה בתחלואה. בנוסף, כמו במשחק ששיחקנו קודם, הכלכלה אכן מצטמקת ויש ירידת ערך משמעותית, כמו גם ירידת לחץ - באותו המובן שהאוויר יוצא מבלון. הכלכלה, כמו גם מרבית הפרטים המרכיבים אותה, נמצאת במועקה כללית.

זה נכון שלאורך זמן הבורסה בסוף מתקנת, אבל לאינדיבידואל, כלומר לאדם הבודד, זה לא משנה את המצב עכשיו. המצב הנתון. זה כמו שאומרים לך שיש הסתברות של 1 ל-16 מיליון שיכה בך ברק. ההסתברות לא משנה דבר ברמה האישית ברגע שחושמלתם. ואף אדם שפוי לא באמת רוצה שברק יפגע בו. 

כלומר במצב הנתון, אנחנו, כולנו, נשענים כרגע על חוסר ודאות, המוביל, איך לא, ללחץ. לעבודה וקבלת החלטות בתנאים של לחץ. מה זה אומר? עצם השימוש במושגים, מייצרת את מצב הרוח, שמוביל לקבלת החלטות שלעיתים היא שגויה, אבל לרוב היא בלתי נמנעת. אפקט העדר במלוא עוצמתו. 

איך זה התגלגל במשבר הנוכחי? המדינה הודיעה על החמרה בהתפשטות הנגיף, האזרחים - שראו מה קרה בסין ומה קורה באיטליה - נלחצו, הם משכו את כספם מהבורסה, שצללה בתמורה, כשבמקביל, כולם מפסיקים לצרוך מותרות ועוברים ל-Mode קיומי. זה מוביל לקריסה של עסקים קטנים ועצמאים וזה יכול גם להוביל לפגיעה משמעותית בעסקים בינלאומיים. 

הלחץ מיותר ומנופח? יכול להיות. יש לטענה זו משמעות? כבר לא. הנזק כבר נעשה. עכשיו רק צריך לראות כמה זמן נמשך המשבר. ושיהיה ברור, בטווח הקצר, בגלל המסה של האירועים, אין מנוס ממיתון כלכלי. 

העולם במיתון - מה זה אומר?
מקור המגפה, סין, כרגע נמצאת בדעיכה משמעותית של ההתפרצות. אבל לא לעולם חוסן. בהונג קונג נלחמים בהתפרצות שלישית של הווירוס. איטליה ובריטניה סגורות. ערים שלמות בארצות הברית, כולל ניו יורק הגדולה, בדרך להסגר. 

בישראל, ובעולם כולו, רק לסקטור התיירות ייקח שנים להתאושש. למה? כי גם אם המשבר ייפתר מחר, אנשים כרגע לא מעוניינים להוציא כסף עד שהמצב יתבהר. זה תהליך החלמה והוא לוקח זמן. כמובן שהצטמקות התיירות העולמית תשפיע על סקטור התעופה וזה ישפיע על הדרישה לדלק ועל מחיר הנפט הצולל גם כך. 

וזה רק סקטור אחד. שלא ישקרו לאיש. נכון שמשך המשבר יקבע את משך היציאה מהמשבר, אבל מיתון כבר יש.

עכשיו יש 2 שאלות שצריכות להישאל: תוך כמה זמן נגיע לפתרון גלובלי של המשבר ואיך הנהגת המדינה תשתמש במשאבים, הן הפיננסיים והן האנושיים, כדי להביא לפתרון המשבר בטווח הזמן הקצר ביותר ולגרום לכלכלה לקפוץ חזרה ברגע שההתפשטות פה בארץ תוכל במלואה. 

תוכנית ממשלתית כוללת למצב התעסוקה ועידוד הצמיחה
הדבר הראשון הוא צריך למצוא פתרונות תעסוקה מהירים לכל אלה שהחל"ת שלהם בקרוב יהפוך לאבטלה קבועה. בנוסף לתמיכה בשוק ההון, צריך לייצר תוכנית ממשלתית לאלוקציה של כוח אדם, כדי לפתח ולעודד סקטורים שיכולים לסייע למדינה לצאת מהמשבר. 

סקטור הבריאות הציבורי לדוגמה, ששנים נמצא בתת תקצוב, בהחלט יכול לייצר הרבה מקומות עבודה. בניית בתי חולים וחדרי מיון בישובים מרוחקים יכולה להאיץ השמת כוח אדם ולמזער את האפקט. גם סקטור החקלאות שהוזנח יכול לשמש מקפצה. ישראל יכולה להרוויח מכך פעמיים. גם בהגדלת יכולת הייצור של המדינה וגם פיתוח טכנולוגיות לגידול והשבחה של מזון.

האלוקציה הזו צריכה להגיע עם תעדוף כלכלי, בדיוק כמו שזוכה לו ההייטק. כדי שייווצרו התנאים להאצה כלכלית, שברגע נתון זה, אינה מסתמכת על העולם, אלא על היכולת של ישראל לכלכל את עצמה. השערים של העולם כרגע נסגרים, אין ברירה אחרת. 

כמו כן, יזמות אישית יכולה להוות מקפצה איכותית ליציאה ממשבר פיננסי. לישראל, ברוך השם, לא חזרים יזמים. תוכנית ממשלתית מורחבת שיושקעו בה משאבים ראויים, יכולה לתרום לנו בטווח הארוך הרבה יותר מרק יציאה מהמשבר. נקבל דור חדש של אנשי עסקים.

פתרון נוסף, שהעיק על המדינה בעשור האחרון, הוא שילוב של כוח העבודה החרדי והערבי כמנוע צמיחה. כל כלכלן צעיר יודע שנתון זה הוא זה שמנע מאתנו להתקדם בדירוג המדינות המפותחות, ה-OECD. עכשיו, יש לנו הזדמנות פז להתמקד בשילוב חלק ניכר משני הסקטורים האלה במערך הכלכלי של המדינה, כדי שבסוף המשבר הזה נצא כולנו מחוזקים יותר.