"יש להגמיש את יעדי הגירעון לטווח הקצר ולהפעיל קופסא תקציבית"

על רקע התפשטות נגיף הקורונה והחשש מפני הטלת סגר כללי על המשק, ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריבית של לאומי שוקי הון מעריכים כי יש להגמיש את יעדי הגירעון לטווח הקצר ולהפעיל "קופסא תקציבית" ייעודית לטיפול בהשלכות הכלכליות של המשבר, זאת במסגרת סקירתם השבועית.

מדינות רבות בחרו להטיל סגר כללי מלא על מוקדי ההתפשטות, שכולל סגירה של מוקדי תעסוקה ומסחר והגבלות על תנועה של אזרחים. לדברי כלכלני הבנק, "לצד החשיבות של צעד זה בהגבלת התפשטות המגיפה, ישנן השלכות שליליות משמעותיות על הפעילות הכלכלית הריאלית, ובהן פגיעה אנושה ומיידית בהכנסות של עסקים ומשקי בית רבים, עלייה חדה בתביעות לדמי אבטלה וצניחה בהכנסות המדינה ממסים עקב אובדן פעילות. בכדי להתמודד עם פגיעה כה חמורה, מיידית ונרחבת בפעילות הכלכלית הריאלית, נדרשת בישראל תכנית הרחבה תקציבית מקיפה ורחבה, תוך התמקדות בהכלה ובספיגה של ההשלכות המידיות של הסגר באופן כזה שיאפשר לאחר הסרת הסגר, חזרה מהירה ככל שניתן לשגרה כלכלית".

אי לכך בלאומי רואים לנכון, להגמיש את יעדי הגירעון לטווח הקצר ולהפעיל "קופסא תקציבית" ייעודית לטיפול בהשלכות הכלכליות של משבר הקורונה: "מהלך זה, חשוב בעיקר בכדי לאותת שתקציב המדינה תחת שליטה, שהמדיניות פועלת באופן אקטיבי לטיפול במצב, ושהחריגה הזמנית מיעד הגירעון מיועדת כולה לטיפול יעיל במשבר. מדובר בשימוש ב"קופסא תקציבית", כמו ב-2006, שמטרתה לאפשר הגדלת הוצאות השנה במידה ניכרת, מבלי שהגדלה זו תיכנס באופן פרמננטי לבסיס התקציב".

לטענתם, בעבר בזמן משבר, גישה זו הצליחה ובהינתן רמת החוב/תוצר של ישראל, הנמוכה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ניתן ואף רצוי להשתמש בגישה זו. "בבנק ישראל המליצו להפעיל בעיקר את המייצבים האוטומטיים (ירידת ההכנסות ממסים ועלייה בתשלום דמי אבטלה) גם במחיר של עליית ניכרת של הגירעון ב-2020 תוצר ובהתאם לכך עליית יחס החוב/תוצר, לכ-70% או יותר, אשר גם לאחריה המיקום היחסי של ישראל בהשוואה בינלאומית צפוי להישמר. לטעמנו, יש כאמור מקום גם להרחבת צד ההוצאה באופן אקטיבי וממוקד (אפשרות התלויה גם בהקמת ממשלה חדשה) ולא רק לשימוש בירידת ההכנסות ועלייה בתשלומי ההעברה כגורם המביא להרחבה תקציבית תוך כדי גידול הגירעון".  

מקור: אגף כלכלה בנק לאומי

השקעה בפרויקטי תשתיות וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים
יתר על כן, בבנק סבורים כי, יש לנצל את המצב הנוכחי על מנת לקדם פרויקטים של השקעה בתשתיות, "אשר יניבו פירות בעתיד, ויסייעו למשק להתמודד טוב יותר עם משברים. בהקשר זה, נציין מספר צעדים אפשריים, כגון: ניסויים של מערכות לימוד מרחוק והסתייעות בעזרים טכנולוגיים להוראה; עידוד חברות למעבר לעבודה מרחוק, צעד שיאפשר הפחתת העומס על התחבורה הציבורית והפחתת הלחץ על מחירי הדיור באזורי הביקוש הקרובים למרכזי תעסוקה; והתייעלות של מערכת הבריאות, ובפרט בתי החולים, תוך ניהול התקנים של אחיות/מיטות ברמת הניהול הכללי של בית החולים תוך אפשרות לניוד בין-מחלקתי, מהמחלקות הפנויות למחלקות העמוסות".

בנוסף, "יש לחזק מאוד את אופן ההתמודדות עם קשיים מיידים של עסקים קטנים/בינוניים שפעילותם הושבתה. מדובר בחלק חשוב של התשתית הכלכלית של ישראל וככל שתשתית זו תשמר, ותזכה להגנה, כך שלב ההתאוששות לאחר המשבר יוכל להיות מהיר יותר. תהיה לכך גם השפעה חיובית על ציפיות העסקים, ולכן גם על משקי הבית, שבעת הנוכחית מצויות בשפל. כפי שמקובל בעולם, יש צורך בישראל בתמריצים ממשלתיים לבעלי עסקים להמשיך ולהעסיק עובדים חלף הוצאתם לחל"ת ופיטורין. נדרש מנגנון של דמי אבטלה לעצמאים, כיסוי דמי אבטלה גם לעובדים בגיל פרישה וללא פנסיה משמעותית, שאינם זכאים בשגרה לדמי אבטלה".