הדרך היחידה לטפל במשבר - לשפוך כסף על המשק

כשהתחיל משבר הקורונה היינו בעיצומו של חורף קשה, גשום, סוער, אפור. כעת אנו בשיאו של האביב, ריחות הפריחה ממלאים את האוויר, אבל מה שמתחולל בחברה האנושית הוא עדיין גשום, סוער ואפור. לא קשה לי להיזכר בימים הראשונים של הנגיף החדש הזה בחיינו, כשעולם התיירות החל לקרוס, וכולם השקיפו עלינו בתדהמה. היינו הראשונים לספוג, ולכן, אולי גם הראשונים שהבינו את עומק המשבר. כעת, כשהעולם כולו נטול אשליות ומפוכח, אנו יכולים לנסות להבין מהו השלב הבא.

היום כולם כבר יודעים את מה שאנו אמרנו בתחילה, שאין מדובר רק בקטסטרופה בריאותית. המשבר הכלכלי כבר כאן, והוא לא יחלוף במהרה, אך מי שעיניו בראשו גם מבין כי לולא תהיה פעולה ממשלתית אגרסיבית ומאד משמעותית, המשבר הכלכלי יביא גם למפולת חברתית ואולי אף פוליטית. לכן, ממשלות רבות בעולם לא מהססות לנקוט בצעדים חסרי תקדים, בעלי משמעות פיסקלית עצומה. הן יודעות שזו הדרך הנכונה למנוע את ההידרדרות במורד הסולם, וזו גם הדרך לשמר את המבנה הכלכלי והחברתי, כדי לאפשר התאוששות מהירה ביום שאחרי הנגיף. הן מבינות כי מי שישכיל לייצב את כלכלת מדינתו כעת, גם במחיר כבד, יהיה הגורם המוביל בעולם שאחרי.

בארה"ב סיכמו הממשל ובית הנבחרים (שמצוי בשליטה דמוקרטית) על מענק של 58 מיליארד דולר לחברות התעופה, השייט והתיירות. התנאי היחידי שהציב הנשיא טראמפ היה שחברות לא יוכלו לפטר עובדים, על מנת לשמר את העובדים ואת פעילות החברות. מדינות נוספות נקטו בפעולות מיידיות, הזרימו כספים ונקטו בצעדים על מנת לשמר את הכלכלה.

ומה בישראל? ביום שני, שבוע אחרי שהובטח, וחודש אחרי מרבית מדינות העולם, יצאה תוכנית כלכלית מגומגמת. בשורה גדולה אין בתוכנית הזו, אלא שורה של צעדים כלכלים מהוססים שמרביתם זריית חול בעיני הציבור.

לכאורה, ורק לכאורה, הוקצב סכום של 80 מיליארד שקל. אם בוחנים, רואים מיד שכמחצית הסכום הוקצה להלוואות ולדחיית תשלומים, עוד 40% ממנו הולך לתשלום דמי אבטלה, וסכום נמוך של עד 10 מיליארד שקל בלבד הוקצב להאצת המשק ולסיוע אמיתי לעסקים. התשלום לעצמאים לא חל על חברות בשליטת מעטים (שהיא המתכונת המועדפת על רבים מן העסקים הקטנים), ופתרונות המימון לעסקים הגדולים כלל לא נפתחו עדיין, וממתינים לקריטריונים. אין לתמוה על כך. בראש המערכת הכלכלית של מדינת ישראל עומד בימים אלו שר האוצר עייף וחסר מוטיבציה, שרק ממתין לרגע בו יחזיר את המפתחות, וההחלטות מתקבלות על ידי 'נערי האוצר', שהמשבר הקולוסאלי הזה קצת גדול על מידותיהם וניסיונם.

הסיכוי היחידי לצלוח את המשבר הזה בשלום טמון בהבנה שכדי לפתור בעיות גדולות ממדים נדרשות החלטות קשות. יש לשפוך כסף אמיתי על המשק ועל החברות לפי קריטריונים ברורים. יש להעביר הילוך ולהפסיק להתמהמה.

נדרשת כאן מנהיגות שתבין שאם לא תיפרס עכשיו רשת ביטחון רחבה וצפופה, הכוללת  מדיניות מוניטרית מרחיבה, היציאה מן המשבר תהיה כואבת, ממושכת ויקרה הרבה יותר. 

רונן קרסו
מנכ"ל איסתא הולידייס וסיו"ר התאחדות סוכני הנסיעות