השיטה האמריקאית - לשתף את המנהלים באפסייד; המקרה של תמיר כהן יו"ר שיכון ובינוי

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינו זוכה היום למתנה גדולה מהבוס - נתי סיידוף בעל השליטה בשיכון ובינוי. סיידוף שרכש לפני כשנתיים וחצי את השליטה בחברה מידי שרי אריסון, שמורווח פי שתיים על ההשקעה, מוכר לכהן 4% ממניות שיכון ובינוי תמורת 56 מיליון דולר. בנוסף מקבל כהן אופציה לרכישת 7% נוספים תמורת 98 מיליון דולר. כהן ייהפך לשותף בשליטה בחברה. אבל רגע, מאיפה לכהן יש כסף?

כהן שרוכש את המניות לפי מחיר השוק (לפני פתיחת המסחר - 12.14 שקל למניה) מקבל הלוואה מסיידוף על כל הסכום (56 מיליון דולר) בריבית של 4%. הלוואות לרוב צריך להחזיר. אבל במקרה הזה, אם ערך המניות לא יעלה על 56 מיליון דולר (כולל הריבית) לתמיר יש אפשרות להגיד שלום להלוואה. זו הלוואה מסוג נון ריקורס - היא משועבדת רק מול הנכס עצמו - המניות. במילים אחרות, כהן קיבל אופציה לרכישת 4% ממניות החברה. במהלך השנים הקרובות (עד לפקיעת ההלוואה - 4 שנים) הוא יממש את האופציה הזו כתלות בערכה הכלכלי.

הרווח שלו יכול להיות גבוה מאוד - כל אחוז של עלייה במניית שיכון ובינוי מתבטא ב-0.56 מיליון דולר (מבלי לקחת בחשבון את המנה השנייה). כלומר יש כאן אפשרות לרווח של מיליונים. אם לדוגמה מניית שיכון ובינוי תחזור למחיר שיא - הרי שכהן יהיה מורווח כ-35-45 מיליון דולר.   

סיידוף, איש עסקים אמריקאי, מיישם בשיכון ובינוי את המודל האמריקאי - השתתפות של מנהלים ברווחי החברה. גם את המנכ"ל - אייל לפידות, "פינק" סיידוף בסכום משמעותי שהוערך בכ-20 מיליון שקל בשנה.