אסטרטגיית יציאה מהסגר - הראשונים לצאת: חברות הטכנולוגיה, התעשייה והפיננסים; סיכוי טוב לפתיחה חלקית של הקניונים

עדכון - האוצר ממליץ כי מיד אחרי פסח - ב-19 באפריל ועד ל-3 במאי, במקומות עבודה חיוניים יתאפשר להחזיר עובדים שלא רק בפעילות ייצור; במקומות העבודה האחרים שיעור העובדים יעלה ל-50% לעומת 15%-30% כיום. כן ממליצים באוצר לפתוח חנויות ומרכזי מסחר של עד 15 חנויות. אך, להשאיר את המסעדות סגורות.
המלצות נוספות - חזרה לשגרה של החינוך המיוחד, הגיל הרך והגנים תחת מגבלות וצמצום מספר ילדים בכיתה.
ב-3 במאי יעלה שיעור העובדים בכלל מקומות העבודה ל-85%, ייפתחו מרכזי מסחר פתוחים וקניונים ותהיה חזרה לפעילות של כיתות א'-ג' תוך צמצום מספר הילדים בכיתה.

צוות מובחר מונה לשרטט את היציאה מהסגר. מומחים ממקומות שונים - מכון גרטנר, מכון לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, משרד הבריאות, אגף התקציבים, בנק ישראל, משרד הכלכלה ועוד הפיקו את דוח אסטרטגיית היציאה, שיהווה את הבסיס להחלטות הממשלה.

הצוות המובחר בחר להדגיש כי החזרה צריכה להיות מדורגת, ממוקדת במקומות החשובים למשק - אלו עם התוצר הגבוה, וכן שצריך לדאוג גם לתחבורה ציבורית ולבתי ספר. הצוות הסביר כי לאור אמצעי ההגנה, הסיכון שבהדבקה ירד לעומת המצב בעבר, ולכן אפשר וצריך לחזור לעבודה, אחרת המשבר הכלכלי יהיה גדול יותר ונוכל להגיע למצב שאין ממנו חזרה - נקודת האל חזור הכלכלית. 

על פי הצוות - הסגר עד כה גרם לפגיעה של 6% בתוצר  ולגרעון תקציבי של 9% מהתוצר, כשבמקביל מספר דורשי העבודה עולה על מיליון - 25% מכח העבודה. ההערכה היא שיותר מ-400 אלף איש ישארו מובטלים גם לאחר תום הסגר, וזאת בהנחה שהסגר ייפתח באופן מהיר, אחרת המצב יהיה גרוע יותר.

כמו כן, ככל שהסגר יתרחב כך יגדל הנזק ארוך הטווח שייגרם למשק, וייפגע קצב ההתאוששות לאחר הסרת המגבלות. הסיבה לכך היא שהיקף החברות שנפגעות מהמגבלות ויקרסו פיננסית, או יחליטו להפסיק את פעילותן, יגדל.  הימשכות הסגר מקרבת את ישראל לנקודת אל חזור מבחינת ההשפעה הכלכלית לטווח ארוך של המשבר על הכלכלה. 

בתי ספר ותחבורה ציבורית - רכיב קריטי ביציאה מהסגר
הצוות קבוע כי יש לחדש באופן מבוקר את פעולת התשתיות הבסיסיות הנדרשת ליציאה לעבודה: מענה למסגרות לילדים קטנים להורים עובדים ותחבורה ציבורית תומכת תעסוקה. זה צריך להיות במתווה שיפורט מיד לאחר חג הפסח על מנת למנוע קריסה כלכלית ונזק בלתי הפיך.

מקומות עבודה - מי יוצא ראשון מהסגר?
הצוות מיפה את סוגי מקומות העבודה השונים בישראל על פי מאפיינים כלכליים-בריאותיים, בהתייחס ליכולת לשמור על היקף הדבקה נמוך ואיתור מהיר של הנדרשים להיכנס לבידוד. לצורך הניתוח מופו ענפי המשק העסקי בישראל לפי סוגי מקומות העבודה (למשל: עבודה במפעל, עבודה במשרד, עבודה באוויר הפתוח ועוד) מתוך תפיסה לפיה ניתן לאפיין את יחס העלות-תועלת: החשש הבריאותי העולה מצורת עבודה זו מול התועלת הכלכלית בחזרתו של הענף לפעולה.

לצורך הניתוח הצוות השתמש בשני מדדים כלכליים מרכזיים לתרומת הקלת מגבלות הפעילות על הענף: מדד תרומה לתוצר ומדד תרומה לתעסוקה. במדד התרומה לתוצר נמדד הפריון, התוצר הענפי. במדד התרומה לתעסוקה שוקללו היקף המועסקים בענף ששכרם נמוך מהשכר החציוני במשק והנזילות של כל אחד מהענפים על מנת לשקף את יכולת שרידות הענף לאורך זמן ואת המשמעות הכלכלית של פגיעה במועסקים בו. הצוות יצר מדד בריאותי המורכב מפרמטרים המשקפים את היכולת לשמור על הכללים הבריאותיים במקום העבודה

תחת ההנחה שניתן להחזיר לעבודה מספר מוגבל של עובדים, הצוות בחן אילו עובדים צפויים לתרום הכי הרבה למשק. תרומה זו משוקפת במדד הכלכלי – תרומה לתוצר. אלא שחשוב גם להתבונן על החוסן של העסקים והמועסקים לשרוד תקופות ארוכות ללא הכנסות עסקיות ועל מספר העובדים החוזרים לעבודה. תרומה זו משוקפת במדד הכלכלי – תרומה לתעסוקה.

הענפים שיש להם ציון טוב במדד התוצר כוללים את ההייטק, הפיננסים, שירותים עסקיים דוגמת עורכי דין ורואי חשבון ואת התעשייה. בפועל ענפים אלו לא נסגרו לחלוטין בתקופה המדוברת אך תפוקתם נפגעה משמעותית. זאת הן בשל מגבלת התעסוקה שהוטלה עליהם, הן בשל היעדר המסגרות החינוכיות, הן בשל מחסור בתשומות והן בגלל ירידת הביקוש מצד ענפים שפעילותם הושבתה לחלוטין.

להערכת הצוות - שחרור חלקי של המגבלות על ענפים אלו יאפשר הגדלה משמעותית של התוצר. זאת מכיוון שענפים אלו הצליחו להרחיב את מידת העבודה מהבית ואת המשמרות במקום העבודה.

מנגד - יש ענפים שלא יתרמו משמעותית למשק במצב של חזרה לפעילות למרות שמספר המועסקים בהם גבוה. בקבוצת הענפים שלהן תרומה גבוהה לתעסוקה ישנם ענפים שנפגעו מאוד מהמגיפה הנוכחית – תיירות ופנאי. ענפים אלו אינם צפויים להתאושש בתקופה הקרובה הן בשל הביקושים הנמוכים והן בשל פוטנציאל ההתפשטות הרב הקיים בהם.

הענפים עם כמות מועסקים גדולה יחסית שיניבו את התועלת הרבה ביותר למשק הם ענפי המסחר והקמעונאות בחנויות ובקניונים. על אף שהפעילות בענפים אלו מורכבת יותר בריאותית, יש חשיבות כלכלית גדולה לחזרתם של מועסקים אלו לשגרה, בין היתר עקב השפעתם הרבה על הצריכה, וכן על היקפי התעסוקה בישראל - שני הענפים הללו כוללים כ-350 אלף מועסקים, חלק ניכר מהם בשכר נמוך. מבחינה משקית וחברתית יש חשיבות מכרעת לא רק לתרומה לתוצר אלא גם לחזרתם למעגל העבודה של מסה גדולה של עובדים ובפרט עובדים הנמצאים בסיכון גבוה להיפלט ממעגל העבודה ולהיקלע לעוני. 

בשלב הראשון יש לתת קדימות לענפים שלהם חשיבות גדולה לתוצר והסיכון הבריאותי מפעילותם הוא יחסית נמוך וכן לפתוח מחדש ענפים שיש חשש להמשך הישרדותם וליכולת המועסקים בהם להתמודד עם תקופות אבטלה ממושכות.