אוגווינד - הוערכה ב-45 מיליון שקל, אבל המשקיעים בבורסה הרימו אותה ל-820 מיליון

אחת הכוכבות של הבורסה בחודש האחרון היא חברה אוגווינד 9.4% , חברה ששילשה את השווי שלה תוך חודש וחצי. האם זה מוצדק, הנה מעט מספרים.

ההכנסות השנתיות פחות מ-7 מיליון שקל. לחברה הפסד תפעולי, תזרים מזומנים שלילי וצבר הזמנות קטן. כל זה לא מפריע לשווי שמגיע ל-820 מיליון שקל.  השאלה הזו מקבלת משנה תוקף כשמסתכלים בסך הכל חודש וחצי אחורה ומגלים שהחברה נסחרה אז, בשליש מהשווי הנוכחי, לפי שווי שוק של פחות מ-270 מיליון שקל, ובכלל מדוב רעל זינוקים של מאות אחוזים מתחילת השנה ומהמיזוג של הפעילות לתוך שלד בורסאי.

החברה עוסקת בייצור ואגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס במפעלי תעשייה. אגירת אנרגיה זה תחום חשוב, תחום חם. אחרי שמפיקים אנרגיה השאלה הגדולה מה עושים בה - האם היא משמשת לשימוש מידי, אם לא - צריך לאגור אותה. ובכלל - צוואר הבקבוק של האנרגיות המתחדשות הוא באגירה. אם יש פתרון אגירה טוב, אפשר לייצר ולהפיק חשמל ולאגור אותו. כלומר, הבסיס של החברה הוא לא גימיק, זה מוצר אמתי, נדרש, חשוב. השאלה אם יש כאן איזה יתרון יחסי, טכנולוגיה מהפכנית - לא בטוח לאור המידע שמספקת החברה שבשוק הזה קיימים 8 מתחרות רק בארץ. 

אוגווינד פיתחה מדחסים שאוגרים אנרגיה, מהם מייצרים חשמל שהמפעל משתמש בו ואמור לייצר חיסכון של 15% בהוצאות החשמל של המפעל. לחברה יש כאמור הכנסות שנתיות של פחות מ-7 מיליון שקל (על-פי הדוחות הכספיים השנתיים של החברה), רווח גולמי של 1.1 מיליון שקל, הוצאות הנהלה של 2 מיליון שקל והפסד תפעולי (בנטרול הוצאות רישום למסחר בגין כניסה לשלד בורסאי) של כמעט 2 מיליון שקל.

• האם פיטורי רונן בר ישפיעו על הבורסה?
• טוב או רע? בורסת הנאסד"ק מתכננת להיסחר 24 שעות ביממה עד 2026

השוק בישראל מוערך על-ידה ב-100 מיליון שקל בשנה, ובהינתן ההיקף הנוכחי לא ברור איך החברה האמירה לשווי כזה. המשקיעים מפנטזים על פוטנציאל השוק המקומי שיגיע להערכת החברה ל-400 מיליון שקל בעוד שנים, אבל צריך לזכור שזה שוק עם תחרות - לחברה יש על פי דוחותיה 7 מתחרות נוספות. הפוטנציאל הגדול נמצא בחו"ל.

עוד מסבירה הנהלת החברה כי נכון לסוף 2019 היא פועלת רק בישראל אך מכוונת לחו"ל. היא מעריכה כי אם בעתיד תצליח להיכנס לשוק האמריקאי ואף תחזיק 10% ממנו, יסתכמו הכנסותיה במאות מיליוני דולרים. בחודש מארס האחרון קיבלה החברה אישור מגוף התקינה האמריקאי כי היא עומדת בתקינה האמריקאית, אך מכאן ועד חדירה לשוק הזה ובטח נגיסה ב-10% ממנו – הדרך ארוכה.

אחד מגורמי הסיכון של החברה הוא ירידה במחירי החשמל וכאן נשאלת השאלה, בימים בהם מחירי הנפט נמוכים וקיימת מגמה של מעבר לאנרגיה זולה המופקת באמצעות גז טבעי, האם מחירי החשמל לא ירדו? על פניו אחד הסיכונים הגדולים שהחברה מציינת בדוחות כבר קיים. 

• "לצמצם חשיפה למניות ולהגדיל אג"ח ממשלתי - יש פוטנציאל לרווחי הון"
• סאנפלאואר השלימה את השלב הראשון בעסקה בפולין
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

והנה, הנהלת החברה מדגישה  כי בשנים האחרונות התייצבו מחירי החשמל בגרמניה וארה"ב מה שמהווה משקולת על היכולת של החברה להיכנס ולנגוס בנתח שוק של 10% בארה"ב, נתח השוק אליו החברה מכוונת.

חלק ניכר מהכנסות החברה מקורו מעבודתה כקבלן משנה של חברה שמספקת שירותים לתעשיות הביטחוניות שהיוו קצת פחות מ-40% מהכנסותיה ב-2019. וצבר ההזמנות הכולל שלה לסוף 2019 עומד על 2.4 מיליון שקל.

נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא דיווח של החברה מה-9 בספטמבר 2019, אז צרפה החברה הערכת שווי לפעילות שלה לקראת מיזוג הפעילות לחברה הציבורית, ושם נכתב כי שווי הפעילות של החברה עומד על 45 מיליון שקל. אז מה קרה מאז ועד היום ששווי פעילות מוערכת של 45 מיליון שקל מזנקת ל-822 מיליון שקל? לא ברור ואפילו מוזר.

נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא תחזית ההכנסות של החברה ששימשה בין היתר את מעריך השווי כשקבע את שווי החברה על 45 מיליון שקל. תחזית ההכנסות של החברה לשנה שמאפריל 2019 עד מארס 2020, עמד על 11.3 מיליון שקל (החברה השיגה בפועל הכנסות של 7 מיליון שקל), תחזית ההכנסות שלה לשנת 2020 עומדת על 13.6 מיליון שקל (כיצד זה מתכתב עם צבר ההזמנות של החברה שעומד נכון לתום 2019 על 2.4 מיליון שקל?).

לסיכום ניתן לראות כי מדובר בחברה עם מוצר מעניין שהוא חלק מהטרנד העולמי של אגירה ומחזור אנרגיה, אך בהתחשב בהיקפי הפעילות של החברה וגורמי הסיכון בתחום בו היא פועלת (ירידת מחירי החשמל עד שלא כדאי להשקיע כסף באגירת אנרגיה) לא ברור כיצד ניתן להסביר קפיצה של פי 3 בשווי השוק של החברה בחודש וחצי לרמה של 822 מיליון שקל.