משנת 2000, בממוצע ארוך טווח, הצריכה הפרטית גדלה ב-4% בשנה. ואז הגיעה הקורונה לחיינו. עכשיו, להערכת כלכלני בנק לאומי, לא רק שהצריכה תתכווץ ב-1.5% במונחים ריאליים, אך אומרים כי בהינתן התפרצות נוספת, המספר עלול להיות נמוך יותר. העניין הוא, שמרבית העובדים שיצאו לחל"ת הם בעלי השכלה והכנסה נמוכה, מה שיקשה עליהם להשיג עבודה ללא תמיכה ולשפר את הצריכה לטווח ארוך.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, והכלכלן יניב בר, מעריכים בסקירת המאקרו השבועית שלהם כי הצריכה הפרטית במשק המקומי צפויה להתכווץ בכ-1.5% במונחים ריאליים בסיכום שנת 2020 עקב משבר הקורונה - אלא אם ניכנס שוב למדיניות של סגר.
"יש לציין כי במידה שתהליך החזרה לפעילות ייעצר, וגלי ההדבקה להם אנו עדים בימים האחרונים התרחבו, המשמעות תהיה עיכוב בחזרה לפעילות, ובפרט דחייה בחזרתם של מובטלים ועובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום למעגל העבודה. במקרה כזה, הפגיעה בצריכה הפרטית עלולה להיות משמעותית יותר", הוסיפו.
- כל הכותרות
עוד הם מציינים כי "משבר הקורונה פגע במידה ניכרת בעובדים שהם פחות מיומנים ובעלי השכלה שאינה אקדמאית, אשר מלכתחילה, לפני פרוץ המשבר, היו בעלי שכר נמוך מהממוצע. מספר דורשי העבודה היה גבוה במחוזות וערים עם ריכוז גבוה של פלח אוכלוסייה זה. כמו כן, מספר דורשי העבודה היה גבוה בענפים שהושפעו באופן מהותי מהגבלות התנועה וההתקהלות, ובראשם: תיירות, מסעדנות, פנאי ובילוי וענפי שירותים נוספים.
"ככל שתהליך החזרה של ענפים אלה לפעילות יתארך, כך חזרתם של עובדים אלה למעגל העבודה תתעכב. ייתכן שתכניות הכשרה ממוקדות לעובדים אלה, תסייע להחזיר אותם למעגל התעסוקה מהר יותר", העריכו.
עד כמה המצב מדכא? אפילו בלמ"ס ויתרו
לפי הבנק, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי צרכנים פרטיים - בבתי עסק מקומיים בלבד - ירד בחדות בחודש אפריל, על רקע משבר הקורונה. עקב כך, הלמ"ס לא עדכנה את סדרת הנתונים מנוכי העונתיות, זאת בשונה מהפרסום של חודש מרץ. לאור זאת, הניתוח בפסקה זו מסתמך על נתונים מקוריים אשר אינם מנוטרלים מהשפעות עונתיות.
"בחודש אפריל סך הרכישות בכרטיסי אשראי ירד בכ-27%, לעומת אפריל 2019, זאת לאחר ירידה של כ-3% בחודש מרץ. הירידה באפריל הייתה רוחבית בכל קבוצות המוצרים, כשהירידות החדות ביותר נרשמו בקבוצות: מוצרי תעשייה - הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ורהיטים; ושירותים - טיסות, תיירות ואירוח ופנאי ובילוי.
"ממצא זה, אינו מפתיע שכן במרבית חודש אפריל המשק היה בהשבתה כמעט מוחלטת עקב משבר הקורונה, שכלל, בין היתר, סגירה של קניונים ומרכזי קניות וכן של מרבית החנויות, למעט מוצרים חיוניים, כגון: מזון ופארם. הירידה בחודש מרץ הייתה מתונה יותר, כיוון שבמחצית הראשונה של החודש לא הייתה השבתה משמעותית של הפעילות, ולקראת אמצע החודש, מועד החלת ההגבלות, הפעילות נתמכה בהצטיידות נרחבת במוצרי מזון ופארם לקראת הסגר, וכן לאור חוסר הוודאות הרב ששרר באותו זמן.
"חיזוק לכך מתקבל מבחינה של מדד הפדיון של רשתות המזון (ראה/י תרשים). מבחינה זו, עולה כי בחודש מרץ חל גידול חד של כ-40% - לעומת מרץ 2019 - בפדיון רשתות המזון. לאחר מכן, בחודש אפריל, חלה ירידה מתונה בפדיון רשתות המזון", כתבו בבנק.
לטענתם, נתונים אלה עקביים עם ממצאי בנק ישראל לגבי הפעילות בכרטיסי אשראי מתחילת השנה לפי ענפים. לפיהם, הירידות החדות נמשכו עד סוף חודש אפריל, בדגש על הענפים: מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט; ענף הדלק והתחבורה; ובענפי הפנאי, חינוך, מסעדות ותיירות. כאשר מנגד, נרשמה עלייה ברכישות ברשתות המזון.
"עם תחילת ההקלות, הפעילות בכרטיסי אשראי התחילה להתאושש, ונכון לסוף חודש מאי הפעילות קרובה מאוד לרמתה מלפני פרוץ משבר הקורונה. יש לציין שההתאוששות בלטה במיוחד בקבוצת מוצרי התעשייה, כלומר חשמל, ביגוד וריהוט. לאור זאת, נראה כי נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי של הלמ"ס צפויים להצביע על התאוששות בפעילות בחודש מאי.
מה קורה בסקטור דורשי העבודה
בבנק אומרים כי מהממצאים עולה כי חלקם הגדול של דורשי העבודה החדשים, הם למעשה עובדים שהוצאו לחל"ת על-ידי מעסיקיהם, על רקע הירידה החדה בפעילות הכלכלית עקב ההגבלות שהוטלו על הפעילות במשק. מאפיינים נוספים שעולים מהנתונים, הם שהרוב הגדול - כ-89% להערכת אגף הכלכלן הראשי באוצר - של דורשי העבודה החדשים אינם בעלי השכלה אקדמאית, וההכנסה הממוצעת שלהם נמוכה מהממוצע.
כלומר, עובדים פחות מיומנים הם אלה שנפגעו במידה הרבה יותר במשבר הקורונה, אשר לו מאפיינים ייחודיים שלא נצפו במשברים כלכליים קודמים, כגון: השבתה יזומה של הפעילות, הגבלות על התקהלות ותנועה ועוד. כמו כן, מרבית העובדים המושבתים שנרשמו בלשכות התעסוקה הם בגילאים צעירים. כ-46% מהם בגילאי 15-34, כש-15% בלבד בגילאי 55 ומעלה.
"ייתכן שממצא זה נובע, לפחות באופן חלקי, מהעובדה שבחלק מהענפים שנפגעו באופן משמעותית ממשבר הקורונה (שירותי אירוח ואוכל, בידור ופנאי ועוד), מועסקים עובדים צעירים יותר. כמו כן, ייתכן שלעובדים בגילאים מבוגרים יותר יש רשת ביטחון תעסוקתית טובה יותר, כמו אירגוני עובדים וכיוצא בזה, ולכן הם נפגעו פחות", כתבו.
פילוח נוסף שמופיע בנתונים הוא לפי אזור מגורים. הנתונים מצביעים על עלייה חדה במספר דורשי העבודה בכל המחוזות ברחבי הארץ. התרשים המצורף מציג את הגידול במספר דורשי העבודה בחודש אפריל לעומת חודש פברואר השנה, גם במונחים אבסולוטיים וגם באופן יחסי לפי שיעור האבטלה הממוצע, כפי שמחושב על-ידי שירות התעסוקה.
"האזורים המובילים מבחינת מספר דורשי העבודה במונחים אבסולוטיים, הם המחוזות הגדולים: מרכז ותל אביב, ולאחריהם אזור הצפון. אולם, בחינה של העלייה בשיעור האבטלה מעלה כי המחוז המוביל מבחינת דורשי עבודה חדשים הוא ירושלים. זאת, כפי הנראה לאור הריכוז הגבוה של עובדים בעלי המאפיינים של דורשי העבודה החדשים בתקופת הקורונה", כתבו.
לסיכום, "משבר הקורונה פגע במידה ניכרת בעובדים שהם פחות מיומנים ובעלי השכלה שאינה אקדמאית, אשר מלכתחילה, לפני פרוץ המשבר, היו בעלי שכר נמוך מהממוצע. מספר דורשי העבודה היה גבוה במחוזות וערים עם ריכוז גבוה של פלח אוכלוסייה זה.
"כמו כן, מספר דורשי העבודה היה גבוה בענפים שהושפעו באופן מהותי מהגבלות התנועה וההתקהלות, ובראשם: תיירות, מסעדנות, פנאי ובילוי וענפי שירותים נוספים. ככל שתהליך החזרה של ענפים אלה לפעילות יתארך, כך חזרתם של עובדים אלה למעגל העבודה תתעכב. ייתכן שתכניות הכשרה ממוקדות לעובדים אלה, תסייע להחזיר אותם למעגל התעסוקה מהר יותר".
המדד המשולב לבחינת מצב המשק הצביע על המשך ירידה באפריל
נתוני בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק ירד בחודש אפריל ב-0.33% בהשוואה לחודש מרץ, בו נרשמה ירידה של כ-0.17%. נראה כי שיעורי הירידה של המדד המשולב הינם מתונים ביחס לאינדיקטורים האחרים שפורסמו בשבועות האחרונים וכן ביחס לעוצמת הירידה בקצב הצמיחה ברביע הראשון של השנה.
בהקשר זה ציינו בפמן ובר כי בפרסום של בנק ישראל נכתב כי "ירידת המדד חודשיים ברציפות משקפת את הירידה החדה בפעילות המשק, אך לנוכח ייחודו של המשבר, אין להסיק מעוצמת הירידה במדד לגבי העוצמה המדוייקת של הירידה בפעילות בחודשיים האחרונים".
"הירידה במדד המשולב הייתה יחסית רוחבית וכללה את מרבית הרכיבים, בדגש על ירידה ביבוא מוצרי הצריכה באפריל, וירידה חדה בפדיון ענפי השירותים ובייצור התעשייתי במרץ. יצוא הסחורות, שירד בשיעור מתון ביחס לרכיבים האחרים, ויבוא התשומות לייצור, בו נרשמה עלייה, קיזזו את הירידה במדד המשולב. במבט קדימה, אנו צופים ירידה של כ-3% (ריאלי) בתוצר המקומי של ישראל בסיכום שנת 2020".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.אנחנו? (ל"ת). 04/06/2020 12:16הגב לתגובה זו0 0סגור
-
כן אתם !!! (ל"ת)סוסו 04/06/2020 17:01הגב לתגובה זו1 0סגור
-
1.זבלים בהמלצות השקעה ,פשוט כישלון . !!! (ל"ת)סוסו 04/06/2020 11:23הגב לתגובה זו4 0סגור
