סכנה – תראו מי מנהל את הפנסיה שלכם

סכסוכים פנימיים, אינטרסים זרים ולעתים סתם חוסר יכולת, יכולים לפגוע בפנסיה של מיליוני ישראלים. אתם חוסכים מדי חודש לפנסיה, אבל האם הכסף הזה בטוח? האם האנשים שמנהלים לכם את הכסף ואחראים על הכסף, מתאימים? האם האנשים בראש הפירמידה ראויים להיות אחראים על מאות מיליארדי שקלים? לא בטוח. במגדל שהיא מהגופים הגדולים שמנהלים לכם את הכספים, יש בעל בית שפשוט לא מסתדר עם המנהלים שלו. בזה אחר זה מתחלפת ההנהלה תוך כדי האשמות קשות על ניהול שלא מתאים לחברת פיננסים בסדר גודל כזה. בכלל ביטוח יש חילופי האשמות בין המנכ"ל ליו"ר. ביקשו מהמנכ"ל להתפטר. הוא לא רצה. הוא האשים את בעלי מניות המיעוט בלחצים אסורים ובניסיון להשפיע על החלטות של מנהלי ההשקעות בגופי ההשקעה.  מפה לשם – איומים בתביעות ובינתיים אי וודאות ובלגן שלם. בהפניקס יש בכלל בעלי בית שמדברים אנגלית. הם באו לעשות סיבוב, נקווה שלא סיבוב עלינו. ככה נראים המנהלים של הכסף שלכם – האמת די עצוב, ובעיקר – מפחיד.     המגדל קורס: הסכסוך בין אליהו להנהלת החברה מסוכן לעתידה נתחיל עם השחקנית הדומיננטית עדיין במשק. מגדל. לפי אתר החברה היא מנהלת את כספם של כ-2.3 מיליון לקוחות. כלומר יותר מרבע מהישראלים מנהלים דרכה את הכספים שלהם. מגדל היא גם השחקנית הוותיקה בתחום ופועלת מאז 1934.

בחברה מתגאים בכך שמי שנתן לחברה את שמה – כאות לאיתנותה – הוא המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. אבל אם ביאליק היה יודע מה הולך היום בחברה, כנראה שהיה מוסיף למילה "מגדל" גם את המילה "קלפים".

למה? כי מה שקורה היום בחברה הוא במקרה הטוב – "לא נעים", במקרה הרע – "ביזיון". התשואות של החברה בשנים האחרונות חלשות במיוחד. ואין לזה בכלל קשר לקורונה. פשוט ניהול השקעות לא טוב. זה כרוני במגדל – מדי שנה בשנה הם לא נכשלים בתשואות. החוסכים כבר נפגעים והשאלה אם זה יימשך? אין לנו תשובה, אבל יש לנו חשש שמשהו לא טוב קורה בחברה הזו ולא רק אצל מנהלי ההשקעות, אלא הרבה יותר גבוה.   

אז מה קורה שם? פחות או יותר מלחמה כוללת בין בעל השליטה בחברה, שלמה אליהו, המחזיק ב-65.5% מהחברה (היתר שייך לציבור), לבין החברה שבשליטתו. לא רק מול הנהלת החברה וועד העובדים – גם מול הדירקטוריון. אם נדבר לרגע במונחים רפואיים, לחברה יש מחלה אוטו-אימונית, כלומר הגוף נאבק בעצמו. הבעיה היא שפה זה מתחיל מהראש.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

 אליהו הוא יו"ר של קבוצת מגדל, בהן מגדל אחזקות הציבורית וגם דירקטור במגדל חברה לביטוח. הוא השתלט על הקבוצה ב-2012, לאחר שרכש אותה לפי שווי של כ-5.1 מיליארד שקל מקבוצת ג'נרלי האיטלקית. מאז השווי ירד בקרוב ל-50%.

 הרקע למלחמה בחברה שדרשה התערבות רגולטורית, היא התערבותו הבוטה של אליהו בניהול החברה – לאחר שלא מצא חן בעיניו תוכניות ההתייעלות ארוכות הטווח של החברה בהובלתם של המנכ"ל רן עוז ויו"ר הדירקטוריון ניר גלעד. חלק מאותה התייעלות הייתה הרחקתם של מנהלים בכירים המקורבים לאליהו.  מאבקי כוח פנימיים, במיוחד בשדרות הניהוליות הגבוהות ביותר, הופכות את החברה – ואת לקוחותיה – לבת ערובה. מצב שכזה מוביל לתקיעת רפורמות ותהליכים קריטיים, כיפופי ידיים שיכולים להביא לפגיעה עסקית ובעיקר סטגנציה מתמשכת ומשתקת בחברה עצמה. תחברו לזה מגפה עולמית והשפעות בלתי ידועות על השווקים וקיבלתם מתכון לצרות. ככה לא צריכה להתנהל חברה שמנהלת כספים במאות מיליארדים למעל 2 מיליון אנשים.   כעוף החו"ל: ישראל בכלל לא מעניינת את הפניקס בשנים האחרונות שוטף אותנו גל של מכירת נכסים לאומיים. הכל זה כסף – מי שמציע יותר מקבל, וככה עברה השליטה בתעשייה המקומית בעיקר לחברות סיניות ואמריקאיות. אבל זה לא נעצר בתעשייה. אחת מחברות הביטוח וניהול הכספים הגדולות בארץ – הפניקס נמכרה על ידי קבוצת דלק של תשובה לקרנות זרות.  מדובר בחברה שמנהלת מעל 200 מיליארד שקל ועברה לידיים זרות. זה לא עניין של מה בכך. האינטרסים של בעלי השליטה החדשים, הם לאו דווקא האינטרסים של הישראלים ששומרים אצלם את כספם. אפשר לומר לא מעט דברים לא טובים על המוסדיים, אולי אפילו הרבה, אבל בסוף בסוף, מדובר במוסדות קריטים למדינה. כאלה שהם בעלי השפעה ישירה על האיתנות הפיננסית של המשק, על שוק ההון וגם על הלקוחות והחסכונות שלהם.   אם רוצים, אפשר להשוות את המוסדיים – ואת מגדל והפניקס ביניהם – לתשתית קריטית. פגיעה בהם אומר פגיעה בכולנו. אבל כשמכניסים שיקולים זרים לתוך תשתיות קריטיות, זה יכול להיות מתכון לאסון. ההחלטה היתה של משה ברקת ונקווה שזו לא תהיה בכייה לדורות.

שתי קרנות זרות - סנטרברידג' וגלטין רכשו את השליטה בהפניקס בכ-1.6 מיליארד שקל. ב-1.6 מיליארד שקל שולטים על מעל 200 מיליארד שקל של כספים מנוהלים. עסקה טובה. ברקת אישר את העסקה, לא בטוח שהוא יכל להגיד לו, אבל אני בטוח שזה לא היה לו פשוט. היד רעדה. העברת שליטה בהפניקס היא העברת שליטה על דטהבייס ענק של ישראלים, היא העברת שליטה על הכספים של הישראלים, היא מתן יכולת לזרים אפשרות ויכולת ל"עבוד על המערכת".

• היום לפני 5 שנים - לא תאמינו מה היה אז מחיר הנפט; ומה קרה בדיוק היום לפני 43 שנים
• כמה מקבלים במק"מ לשנה - ואיך זה לעומת פיקדונות?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שליטה זרה מורידה אוטומטית את הזיקה לשוק המקומי. הם לא הולכים בינינו, הם לא מכירים אותנו – הם רק רוצים להרוויח. אבל זה לגיטימי. הבעיה היא בעסקאות לא לגיטימיות, מתחת לרדאר. תדמיינו שלמנהלי ההשקעות יש הצעה לרכוש נכס ב-100 מיליון דולר בתשואה גבוהה. בודקים ומחליטים ללכת על זה, רק אף אחד לא יודע שה"ליד" לעסקה הזו הוא מהאחיין של בעל השליטה שהחבר שלו נתקע עם הנכס הזה ואף אחד לא רוצה לקנות. אז עוטפים את זה יפה ושולחים רמז למנהלי ההשקעות, ובסוף יש עסקה. יש צד אחד של מנצחים ובצד השני – לא נורא. אפילו אם זו עסקה גרועה, כולה 100 מיליון דולר, גם אם (וזה לרוב לא קורה) כל הכסף ירד לטמיון – 100 מיליון דולר זה כלום בממדי הכספים המנוהלים של  הפניקס. ככה מבריחים 100 מיליון ועוד 100 ועוד 100.

כל העסקה היתה על 1.6 מיליארד שקל, אז תבינו איזה יכולות ענקיות יש לבעלי השליטה לנסות ולהשפיע על המספרים לטובתם ולרעת החוסכים. זה רק חשד, אולי מדובר בכשרים לחלוטין, וחשוב להדגיש כי גם תחת שליטה מקומית זה יכול להיות, ובכל זאת – גופים זרים בלי זיקה וקשר מקומי, בלי היכרות עם השוק לא חייבים לאף אחד ואין להם עקבות. זה יכול להיות מסוכן.   משחקי תפקידים הפרשה האחרונה מבטאת את ניגודי העניינים המובהקים אצל מנהלי הכספים הגדולים. כלל ביטוח – עוד חברה שמנהלת מאות מיליארדים מהכספים שלנו. החברה ללא אבא – אין לה בעל שליטה, ובשנה האחרונה השקיעו בה אנשי עסקים לרבות אלפרד אקירוב. אקירוב הוא איש נדל"ן ששולט באלרוב שנסחרת בבורסה. חברה גדולה, חברה וותיקה, חברה שהגופים המוסדיים משקיעים בה – גם כלל ביטוח. אקירוב על פי החשד ועל פי הנאמר על ידי מנכ"ל כלל ביטוח – יורם נווה הפעיל לחצים כדי שבכלל ביטוח יצביעו באופן מסוים (לטובתו כמובן) באסיפת בעלי המניות באלרוב. זה בעייתי – בעל השפעה על כלל ביטוח משפיע עלח מנהלי ההשקעות להצביע לטובתו. ככה בעצם "עובדים" על הציבור. המשמעות של ההחלטות האלו היא כלכלית. באספה יכולים להצביע על העלאת שכר או על רכישת חברה של בעל שליטה ועוד דוגמאות למכביר שהמשותף להם – דאגה להתעשרות בעל השליטה בחברה הציבורית שהוא גם בעל אינטרס בחברת הביטוח. מצד שני – הציבור כמובן נפגע כי מנהלי ההשקעות לא פעלו נכון ולא פעלו למקסם לו את הרווח.

כל זה לא היה נחשף אלמלא בכלל ביטוח, החברה הוותיקה, החברה המכובדת, היתה פורצת שערוריית הפיטורים של המנכ"ל. מסתבר שהיו"ר ביקש מהמנכ"ל להתפטר, האחרון לא הסכים והסביר שהמניע הוא סירובו לאפשר לאקירוב להשפיע על ההחלטה של מנהלי ההשקעות בכלל. אז ראשית טוב שהיה העימות הזה (שעדיין לא נגמר) כי קיבלנו ראייה ברורה למצב המאוד בעייתי של הגופים שמנהלי לנו את הכסף, ושנית -  זה מה שנחשף, תדמיינו מה לאט נחשף.

אז אלו שלוש מנהלות הכספים הגדולות, אלו ההנהלות של החברות שאחראיות על הפנסיה והחסכונות שלכם; אלו האנשים שעומדים בצמרת החברות שיספקו לכם כסף בתקופה שאתם הכי צריכים – בפנסיה. אז אני מקווה שאתם רגועים, כי אני ממש לא.