תשתיות - האם זה באמת יהיה מנוע צמיחה אחרי הקורונה?

תשתית זה מונח רחב המתאר הלכה למעשה את נכסי הענק המאפשרים לנו לתפקד בחיי היום יום. בין אם זה תשתיות תחבורה כמו כבישים, רכבות, נתיבי מים, ובין אם זה תשתיות אלקטרוניות לדוגמא תשתיות אינטרנט, שירותי ענן ועוד. השקעה בתשתיות מספקת יתרונות כלכליים וחברתיים בכך שהיא משפרת את תפוקת השוק, מבטיחה  פיתוח כלכלי מאוזן, יוצרת תעסוקה וחיבור בין קהילות.   לצורך המחשה, המהירות הממוצעת בכבישי ישראל סביב הערים המרכזיות היא 16 קמ״ש והצפיפות בכבישים בישראל גדולה פי 4 מהממוצע ב-OECD. כיצד היו משתנים חיינו אם המהירות הממוצעת הייתה 25 קמ״ש? 40 קמ״ש? ואפילו 80 קמ״ש? במצב שכזה חיינו לא היו תלויים באומדנים על זמני הגעה, היינו יכולים לעבוד עוד קרוב לשעתיים בממוצע ביום, ומקום המגורים שלנו לא היה נקבע בהכרח סמוך למקום העבודה. כלומר המשק היה במקום אחר לגמרי, גבוה הרבה יותר - היתה עלייה בתפוקה ובפריון, הביקוש לדירות היה מתאזן - יותר בפריפריה. כמו כן, היתה נרשמת ירידה בעלויות הובלה וכפועל יוצא הורדת יוקר המחיה והדיור במקביל להעלאת התוצר. חלום של כל אזרח ועל זה עלינו להילחם.   בשנים האחרונות אכן ישראל משקיעה בתשתיות, כ-0.7% מהתמ״ג מושקע בתחום, מעט נמוך מהממוצע ב-OECD, אך הפערים ההיסטוריים הם עצומים. הפער נוצר בכל אותם שנים בהם ישראל הזניחה את מזרז הצמיחה מספר אחד במדינות המערביות. כולם התריעו על זה, מבקר המדינה, בנק ישראל, ועדת טרכטנברג הציעה מספר פתרונות, אבל המצב רחוק מלהשתפר.   בשנת 2019 כלכלני בנק ישראל התריעו על הבעיה במשק הישראלי, והציעו למדינה לעלות את ההשקעה בתשתיות ל-2% מהתוצר, וכי סכום נמוך מזה לא יפתור את הבעיה. גם ה- OECD המליצו לישראלים לפתח את תשתיות התחבורה, מהלך שכזה צפוי להגדיל את התוצר בצורה משמעותית. אפילו מייקרוסופט  זיהתה את הפוטנציאל והשקיעה מיליארדי  שקלים בחוות שרתים, נשמע הייטק אבל זהו נכנס נדל״ני מורכב שבנייתו נעשית ע״י חברות הבנייה.   הקורונה היא הזדמנות, לא רק לאנשי עסקים, לא רק לחברות גם למדינות. לאחר שהמדינה הזרימה לא מעט כסף לכל הדורש, חוץ מל-״אזרח הקטן״, כדי למנוע בעיות נזילות. ונראה כי הגל הראשון חלף לו, והגל השני מסתמן כמהמורה בדרך, הגיע הזמן לחשוב על העתיד. העתיד נמצא בתשתיות. בין אם זה פיתוח הדרום, הקמת כבישי אגרה חדשים, שיפור התחבורה ציבורית או הקמת חוות שרתים למיניהם, המדינה תצטרך להשקיע כסף, הרבה כסף.

למי הכסף הזה יילך? לחברות התשתיות הגדולות במדינה, שחלקן אמנם הפסיד בזמן המשבר אבל הן עדיין חברות גדולות, חזקות ורווחיות. אם תסתכלו על החברות הבורסאיות בתחום תגלו שבשנים האחרונות הן צמחו לגורילות - שפיר הנדסה -0.66% כבר שווה 8 מיליארד שקל, אלקטרה 1.74% 6.2 מיליארד שקל ונוספות (ראו טבלה)

השווים האלו התנתקו ממכפיל רווח ממוצע היסטורי של התחום שהיה בעבר דו ספרתי נמוך. היום המכפילים מתקרבים ל-20, אבל המגמה של העלאת מכפילי הרווח תקפה לתחומים רבים.    

ההזדמנויות של החברות בתחום עתידות להיות קרש קפיצה משמעותי. אז ייתכן שהחברות הגדולות בתחום יהנו. יש גם חברות נוספות בתחומי התשתיות כמו לסיכו -2.09% ואפילו לפידות קפיטל -1.48% שמחזיקה בעקיפין את דניה סיבוס. אבל צריך להיזהר מתמחור נדיב מדי. 

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

בכל מקרה, אל תצפו להשקעות עם בוננזה גדולה. גם אם הכל יהיה טוב, מדובר בחברות  שיספקו רווחים נאים, אבל לא מדובר בחברות טכנולוגיה. המניות לא צפויות להכפיל ולשלש את ערכן. הסיכוי לכך קטן, במיוחד מהסיבה שהן כבר עשו את זה בשנים האחרונות. השווים של החברות בתחום היום הם פי כמה וכמה מלפני שנים בודדות, ולהמחשה - שפיר הנדסה הנפיקה לפני חמש שנים ב-1.6 מיליארד שקל, היום היא ב-8 מיליארד שקל. מרשים, וכך גם הניבו פחות או יותר יתר הענקיות בתחום.