מנכ"ל ברן רואה בקורונה הזדמנות וצופה שהחברה תחזור לימיה הטובים

חברת ההנדסה וניהול הפרויקטים  ברן +0.34% ברן 1,459 +0.34% בסיס:1,454 פתיחה:1,454 גבוה:1,488 נמוך:1,452 תמורה:226,756 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  דיווחה בתחילת השבוע שעבר על הסכם שיתוף פעולה עם חברת מקורות לביצוע פרויקטים בינלאומיים, דיווח שהוביל מהלך עליות חד במניית החברה, אולם במבט לחמש השנים האחרונות, המניה עדיין בתשואה שלילית של כמעט 60%. במסגרת ראיון לביזפורטל, מנכ״ל ברן, שרון זייד, מספק את זווית הראיה שלו לאירועים שהתחוללו בחברה בשנים האחרונות, כיצד השפיעה מגפת הקורונה עד כה, ומעריך שהחברה צפויה להיכנס בעתיד לפרויקטים שיקפיצו את החברה לליגה אחרת.

מניית ברן בחמש השנים האחרונות - זינוק של כ-150% מרמת השפל של חודש מרץ. תחזור לימים הטובים?

טיפה רקע על החברה, במה אתם מתמקדים?
״חברת ברן היא חברת הנדסה, למעשה חברת אינטגרציה של ידע, תכנון וביצוע של פרויקטים מורכבים. החברה שהוקמה בשנות ה-70, מעסיקה למעלה מ-800 עובדים, ומה גם שאנחנו חברת ההנדסה היחידה שקיבלה את תו הזהב בזכות מנגנון בקרת האיכות שפיתחנו. התחומים המרכזיים בהם החברה מתמקדת הם תחום התשתיות למשל תשתיות מים, תקשורת, בתי חולים, תחבורה ועוד. מהצד השני אנחנו מספקים ללקוח את המוצר מתוך פורטפוליו של שירותים שאנחנו מספקים, והניסיון שלנו בספקטרום הרחב משלב התכנון ועד שלב הביצוע מאפשר לנו לעשות זאת. מבחינת גאוגרפית, החברה מבצעת פרויקטים בישראל, גרמניה, איטליה, רומניה, רוסיה ותאילנד, ומספר פרויקטים בכמה מדינות באפריקה״.

מה הם מנועי הצמיחה שלכם, איפה אתם מזהים את הפוטנציאל?
״ניתן לראות בימים אלו, בזמן משבר הקורונה, כי מה שיניע את הכלכלה בעתיד הקרוב הוא התשתיות. המדינות כיום בעלות אינטרס מרכזי לפתח את תחום התשתיות בין אם זה רכבות, כבישים, מים שחסר להרבה מאד מדינות, וכמובן רפואה. אנחנו מאמינים שתחומים אלו יצמחו. היתרון שלנו, שנותן מענה להרבה מדינות, הוא שאנחנו פעילים מהשלב הראשון של הפרויקט. בשלב זה יש צורך לפתח תהליכי תכנון כדי להביא את התשתית הנכונה בדיוק למקומה, התערבות בשלב זה היא קריטית, זוהי אחת הסיבות שאנחנו עושים הרבה מאד פרויקטים בחול, בעיקר באפריקה. פוטנציאל נוסף שזיהינו לפני כשנה וחצי, הוא הצורך במימון פרויקטים עם גורמים מהארץ וחו"ל. כלומר אנחנו מצליחים לספק ללקוח גם את נושא המימון של הפרויקט. בסופו של דבר, אנחנו מספקים סט של כלים לעזור לאותו גורם לבחון את כל המשמעותיות לפני שהוא יוצא לדרך, וכאשר הוא יוצא לדרך אנחנו מספקים לו גם את שירות הביצוע, יחד עם ההזדמנויות שיצרה התקופה אנחנו מזהים פה פוטנציאל גדול״.

בכל זאת, ראינו דוחות יחסית חלשים ברבעון הראשון, כיצד הקורונה השפיעה עליכם?
״הרבעון הראשון משקף חלקית את הקורונה, ואני אומר את זה במובן החיובי. קידמנו את העבודות ברכבת הקלה ובנתיבי איילון שאת השפעתם נראה בזמן הקרוב. יחד עם זאת הקורונה הציבה בפנינו הזדמנויות בנושא התשתיות, העבודות על הרכבת הקלה ותשתיות הכבישים, שמות אותנו בפוזיציה נכונה להשפיע עוד יותר בארץ. לצד נושא התשתיות, הקורונה לימדה אותנו גם להתייעל ברמה האופרטיבית. מצאנו את עצמנו באתגר ניהול המשאב האנושי והעבודה מהבית. אנחנו במגמה של התייעלות כלכלית, מיישמים את הנושא של העבודה מהבית, ומנצלים את האפשרויות שנפתחו בפנינו״.

אבל המדינה הוציאה מיליארדי שקלים, מאיפה יגיע הכסף לבנייה?
״יש פרויקטים רבים שהתחילו ופרויקטים שכבר בתכנון, יתר על כך התחום המרכזי של ניתן לעצור אותו זה תחום התחבורה. העורקים המרכזיים של המדינה סתומים, ואנחנו אכן רואים שהמדינה פועלת רבות בנושא ומגלה יצירתיות רבה בדרכים לפתרון. אכן לפתחם של מקבלי ההחלטות יגיעו דילמות, אך להערכתנו תחום זה יתחזק עוד יותר. הנושא השני שאנחנו רואים בו כמשמעותי הוא תחום תשתיות המים. שיתוף הפעולה החדש שלנו עם חברת מקורות שם אותנו במקום אחר לגמרי בנושא זה, רמת ההזדמנויות שיש לעבוד עם יכולת הביצוע והניסיון שיש לברן בחול, יחד עם יכולות הליבה של מקורות, הן ברמה המקצועית והן ברמה הטכנולוגית, זה שילוב מעולה״.

אתה תוכל להרחיב על השיתוף פעולה עם מקורות?
״אנחנו רואים במספר מקומות, וכבר איתרנו מספר מדינות באירופה ובאפריקה שיש צורך מיידי למי שתייה לבני אדם. באפריקה למשל אנחנו בעיצומים של תהליכים לקידום פרויקטים אשר יספקו בסופו של דבר מי שתייה לאנשים. דבר נוסף הוא תשתיות להובלה מים. ישראל מובילה בכל הקשור להובלת מים בתעשייה ובחקלאות, יש הרבה מאד מדינות, וגם מדינות מערביות, שעוצמת הבעיה שם היא אדירה ברמת תשתיות אלו. מה גם שלנושא הסייבר נוצר ביקושים מאד גדולים ברחבי העולם. שיתוף זה הולך להיות ממוקד במספר מדינות, ושם נדע להציב טכנולוגיות ותשתיות שלא קיימות במדינה, ונפתיע עם הרבה מאד יצירתיות ישראלית״.

כיצד מתקדם הפרויקט באתיופיה? אלו פרויקטים נוספים יש לכם על היבשת?
״באפריקה אנחנו פועלים כרגע ב-4 מדינות עם הסכמים חזקים בעלי עוצמה גבוהה יותר ממה שאנחנו מכירים באתיופיה. אנחנו ממוקדים על תחום המים והחקלאות, כאשר במדינה אחת אנחנו עושים עבודות פיקוח על חברה סינית, וביתר המדינות אנחנו פועלים משלב התכנון ועד שלב הביצוע. אתיופיה נתנה לנו הרבה מאד ניסיון, וכעת נמצאת בשלבי סיום. אנחנו נכנסים לתקופה של הרצות, וגם לנו וגם ללקוח יש אינטרס משותף לגמור את הפרויקט. תקופת הקורונה באתיופיה הייתה לא פשוטה, ונאלצנו להחזיר את אנשינו לישראל. כיום האנשים כבר בחזרה באתר, ואנחנו צופים סיכום מוצלח של הפרויקט. אתיופיה הייתה ״אוניברסיטה״ לאפריקה, הרבה מאד ידע שישמש אותנו בהמשך, יחד עם שנה וחצי התמחות כיצד משיגים מימון לפרויקט שכזה״.

למרות ההצלחות, מניית ברן עברה תקופה ארוכה של ירידה בבורסה. מה השינוי שחל בחברה?
״אנחנו צריכים להסתכל על השנתיים האחרונות בהן החברה פעלה בצורה אינטנסיבית בשני מאמצים פיננסיים מרכזיים. המוניטין לא מאפשר לנו לעשות תספורות בחוב, והתמקדנו בתשלום חובות. לפני כשנתיים וחצי היה לחברה חוב של 75 מיליון שקל, אנחנו לאחר שני תשלומים ששולמו יחד עם הריבית, ונותר לנו עוד חוב אחד שישולם במרץ שנה הבאה. למעשה הפכנו מחברה שעוסקת בחוב, לחברה שמסתכלת קדימה. הדבר השני, הוא שהחברה ממוקדת תזרים, אנחנו עושים את החשבון הפשוט, יש הכנסות, יש הוצאות, ויש את מה שנשאר.יחד עם אסטרטגיית הצמיחה, הצלחנו להוריד בחצי את עלויות הנהלה וכלליות. התארגנו למצב של גמישות מקסימלית לקבל החלטות לאור השינויים שקורים, המקנה לנו את היכרולת להיות מפוקחים על הזדמנויות.

מדובר על חברה רזה, עם רמת מינוף נמוכה לעומת העבר, אני חושב שזוהי בשורה. הרבעון הראשון משקף בעצם את סוף העידן הקודם, ואנחנו מכוונים כרגע אל הפרויקטים בתע״ש בנגב, ואת הפרויקטים שעכשיו על הפרק, זאת חברה אחרת לגמרי שתחזור לימים הטובים שלה יחד עם מחזורים גבוהים״.