הראל ויזל - הטוב, הרע והמכוער

הראל ויזל טעה, אבל הוא לפחות תיקן (חלקית) את הטעות. ויזל חילק דיבידנד גדול למרות שפוקס שידרה מצוקה וקיבלה מענקים מהמדינה. איך חברה שמקבלת מענקים בגלל משבר פיננסי מחלקת דיבידנדים? איך פקידי אוצר מאפשרים מלכתחילה לחברות כאלו לחלק דיבידנדים? זאת למעשה השאלה היותר חשובה. פקידי האוצר הכינו תוכנית תמיכה שמביישת אותם. היא מלאה חורים. היא לא בהכרח מקשרת בין הנזק לבין הפיצוי. היא תוכנית שיצאה בשליפה כדי לספק את רצון הפוליטיקאים והעם, אבל התוצאה שלה במקרים רבים הפוכה להגיון הכלכלי - אלו שנפגעו הכי הרבה קיבלו פחות ואלה שנפגעו מעט קיבלו הרבה. האמת, ביזיון.

וכשככה מתנהלים פקידי האוצר, בעלי החברות רוצים נתח כמה שיותר גדול מהתמיכה – והם צודקים. ויזל עמד בחזית מול האוצר, אבל הוא זגזג בין שני העולמות. מצד אחד, הוא שידר ביטחון ואופטימיות כלפי בעלי המניות, ומצד שני הוא שידר פסימיות ודכדוך מול האוצר כדי לקבל כמה שיותר מהמדינה. ויזל הצליח מול בעלי המניות - התוצאות של פוקס לא היו חלשות. הוא הצליח מול המדינה – קיבל מענק של 13-18 מיליון שקל והיה אמור לקבל מענק נוסף. אך נכשל מול הציבור – הוא נתפס כאויב הציבור. בהתחלה הוא לא מאוד התרגש, אבל אחרי החשיפה בביזפורטל על כך שבשעה שהחברה מקבלת מענקים היא מחלקת דיבידנדים לבעלי המניות של 50 מיליון שקל - ואחרי התגובות הנזעמות של שר האוצר ופוליטיקאים נוספים, וגם התגובות הנזעמות של הטוקבקיסטים וכותבי הפוסטים ברשתות החברתיות, הוא הבין שהוא הלך צעד אחד רחוק מדי. ואז הגיע התיקון – ויתור על המענקים מהמדינה. ויזל בעצם אמר לעם – "תראו כמה אני בסדר, אני מוותר על כל התמיכה מהמדינה. תמשיכו לקנות אצלי...".

ויזל הלך על פתרון מרחיק לכת. הוא היה צריך להמשיך ולהקפיא את הדיבידנד, אבל הוא חשש שגם זה לא ישביע את רצון ההמון והוא ויתר על המענק. אבל זה לא תיקון מלא, זה טלאי על טלאי – הוא שיפר את מצבו מול ההמון הכועס, אבל מה יגידו בעלי המניות שכך בשליפה מהמותן הוא מונע מהחברה שהם בעלי מניותיה רווח של 18 מיליון שקל וצפוי שיהיה משמעותית גבוה יותר? אז לא בטוח שזה הפתרון הטוב, אבל זה גם לא פתרון רע. 

לפני שאתם שופטים את ויזל – מה אתם הייתם עושים?
אז ויזל טעה, ניסה לתקן את הטעות והסיפור צריך להיגמר – מודה ועוזב ירוחם. יש לנו נטייה לרומם גיבורים ולהוריד אותם. אנחנו אוהבים לטלטל את הסלבס שלנו. אבל אם נסתכל עמוק בפנים, נבין שבעיצומו של המשבר ויזל היה צריך לשחק את המשחק, וזה מה שגם אתם הייתם עושים אם הייתם בתפקידו - לשדר לבעלי המניות שהכל יהיה בסדר, להאמין בזה ולפעול למען זה. במקביל, וזה לא סותר, יש משבר, יש אפילו משבר מתפתח שלא ידוע לאיזה כיוון הוא הולך, וצריך להיערך אליו ולנסות לקבל תמיכה מהמדינה. ויזל נלחם בשתי החזיתות כמו שמנכ"ל ובעלים צריך להילחם. המטרה שלו, חשוב להזכיר, היא למקסם את הרווח לבעלי המניות, ואם בדרך הוא צריך להיות קצת ממזר מול פקידי האוצר, אז מה? הוא לא צריך לחשוב שהתמיכה שהוא מקבל באה על חשבון עסקים קטנים – בשביל זה יש שר אוצר.

הבעיה הגדולה של פוקס
הדוחות של פוקס ברבעון הראשון מבטאים עוצמה - החברה אמנם דיווחה על הפסד בשורה התחתונה של 38 מיליון שקל, אבל ניתוח של התוצאות מוכיח שבנטרול אירועים חד פעמיים ובהינתן התמיכה (שבינתיים התבטלה) פוקס לא היתה מפסידה. התוצאות האלו אפילו טובות מהתקופה המקבילה אשתקד. זה מדהים, למרות שמאמצע מארס הכל קפוא ובהתאמה יש ירידה במכירות (אובדן מכירות של שבועיים ברבעון), החברה מצליחה לצוף.

אבל זה לא מבטא את מצבה האמיתי של החברה. פוקס אמנם חזרה במהלך מאי למתכונת של פעילות ומאז יש שיפור מתמשך במכירות, אבל הרבעון השני יהיה חלש, כנראה הפסדי. זה לא נורא. פוקס מרוויחה מעל 200 מיליון שקל בשנה, אז אם תהיה לה ירידה ברווח או רבעון אחד הפסדי, היא בהחלט תתגבר עליו. אבל יש כאן איום גדול להמשך. פוקס עדיין, ולמרות אתר טרמינל X, מתבססת על חנויות בקניונים. התנועה בקניונים ירדה, והגל השני גורם לאנשים לבקר פחות בקניונים. בד בבד, יש עדיין 17% של מובטלים ויש 83% של עובדים שהופתעו מהמשבר הכלכלי. כולם (כמעט כולם – אם נדייק) איבדו מהביטחון הכלכלי שלהם. במצב כזה קונים פחות, קונים מה שצריך. קונים גם פחות בגדים. גם זה לא נורא ואיום.

פוקס תדע להתגבר על שנה חלשה. היא התייעלה, היא הפחיתה את שכר הדירה לקניונים. היא מחזקת את אתר האינטרנט של החברה. הכל תלוי בעד כמה המשבר הזה יהיה עמוק ועד כמה החברה תהיה גמישה בהתנהלות שלה. פוקס, חשוב להזכיר, היא לא חברת ייצור, היא יותר מהכל חברת שיווק – רשת הפצה. ההוצאה הכי גדולה בדוחות שלה היא לא עלות המכר אלא הוצאות המכירה והשיווק – זה מה שהיא יותר מהכל: מוכרת ומשווקת. כלומר, היא בעצם מתווכת – בין הספקים לבין הלקוחות שלה, וכמובן שזה לא כזה סכמטי, אחרי הכל – חלק משמעותי מהמוצרים הוא בהתאם לתכנון ולעיצוב של הקבוצה.

חברה שהיא מתווכת לא חשופה שלסיכון שבייצור (עלויות ייצור, ייצור עודף), אבל היא חשופה מאוד לסיכון שבמלאי. לפוקס יש רמת מלאי גבוהה מאוד – 639 מיליון שקל של עלות מוצרים במלאי, ורק כדי להבין את הפרופורציה – ברבעון הראשון נמכרו מוצרים שעלותם 276 מיליון שקל. מדובר במלאי שמספיק למעל 200 יום (בקצב המכירות של רבעון ראשון). אבל זה יהיה ליותר כי המכירות כאמור ירדו. פוקס ויתר חברות האופנה תכננו כמו תמיד מכירות מוגברות לקראת פסח. הן הצטיידו במלאי וחיכו לקונים, ואז הגיעה מגפת הקורונה. הם נתקעו עם מלאי. זו הסיבה שהמלאי כל כך גבוה אבסולוטית (מהווה כ-75% מההון העצמי) וגם ביחס לתקופה מקבילה אשתקד, אז היה המלאי 481 מיליון שקל.

מה עושים עם המלאי הזה? מוכרים אותו בשוטף, אבל הוא פחות רלבנטי כשהעונה מתחלפת ולכן מוכרים אותו במבצעים והנחות, וככל שיותר לחוצים למכור אותו כך ההנחות גדולות יותר. אבל במשבר פחות קונים, פחות מטיילים בקניונים. המבחן של פוקס יהיה בניהול מלאי נבון – וברכישת מלאי בהיקף נמוך יחסית לעונה הבאה. בכל מקרה, צפויה להיות גיבנת מסוימת של מלאי שלא נמכר מעונת הפסח. החשש הוא שהמלאי הזה יאבד משמעותית מערכו ותהיה מחיקה גדולה. זה יכול להיות מכוער מאוד, למרות שפוקס ידעה בעבר להתמודד עם מלאים גדולים.

אז ברבעון השני, זה כבר ידוע, התוצאות יהיו חלשות במיוחד, אבל הנתון הכי חשוב יהיה המלאי. כאן יהיה המבחן האמיתי של החברה. לא מול האוצר, לא בתקשורת. מול הספקים והלקוחות, בתפעול ובניהול המלאי.