חברות האשראי יעשו טוב לשוק הביטוח – אבל צריך לפקוח עליהן עין

לפעמים החלטות רגולטוריות לא ממש מסתדרות טוב. לא בבטן ולא בראש. דוגמה אחת – לפחות לעניות דעתי - היא האפשרות להעניק לחברות הליסינג והשכרת הרכב, אפשרות להעניק הלוואה לרוכשים את מרכולתם. הייתם מוכרים לזר רכב וגם מלווים לו את הכסף לעשות את זה?. אז נכון שבימים רגילים זה טוב לחברה וזה עוזר לה לגלגל עוד מוצר ללקוח, אבל אם יהיה גל של חדלויות פירעון – כמו שחוזים שיהיה בקרוב במשק – חברות  יכולות לחטוף פעמיים. וזה יכול להיות כואב. אז זה נכון שהחברה מכוונת לעצמה אקדח פיננסי לרגל – אבל הרגולטור היה צריך למנוע את זה.   בניגוד להחלטה הזו, על פניו, ההחלטה לפתוח את שוק הביטוח לכניסת חברות האשראי היא מהלך מתבקש. חברות הביטוח הגדולות, כלומר המוסדיים ו-AIG, שולטים בשוק זה ללא עוררין כבר עשרות שנים וללקוחות אין באמת זכות בחירה. סך הכול אגב, בישראל פועלות 15 חברות ביטוח. מחקרים בתחום מראים ש-40% מהרווחים של חברות הביטוח בישראל מגיעים באמצעים ישירים. כלומר אנשי מכירות של החברה שמוכרים מוצרים למבוטחים. היתר מגיעים מ-4,500 סוכני הביטוח בישראל והסכמים שיש לחברות הביטוח עם ארגונים גדולים.   המציאות החדשה הזו שנוצרה עם כניסתן של חברות האשראי לשוק הביטוח, מצריכה מעקב אחר ההתפתחויות בשוק הביטוח, אבל דבר אחד בטוח, עכשיו נוצרה תנועה בשוק שהיה רדום בערך מאז כניסתה שלAIG  לישראל ומי שהולכים להרוויח מזה – לפחות בזמן הקרוב – הם הלקוחות. אבל זה גם מגיע עם כוכבית.   במקס לא ניסו לערער את הסדר הקיים – הם פשוט ראו הזדמנות לפני כשנה וחצי החלו במקס לראות איפה אפשר לייעל ואיפה אפשר להרוויח יותר כסף. לאחר בחינת ההוצאות של הלקוחות, הם ראו כסף על הרצפה בשוק הביטוח. פייר, הגיוני. אבל רק ההודעה כי הם בוחנים כניסה לשוק זעזעה את הספינה של עולם הביטוח ויצרה את אחד משיתופי הפעולה שאיש לא חשב שאפשריים.   בשנה האחרונה נוצר שילוב אינטרסים ייחודי בשוק הביטוח. חברות הביטוח וסוכני הביטוח, שבאופן מסורתי מתנגשים בשל הרצון לנגוס בעוד נתח של השוק העצום – לרוב הרצון של העצמאיים הקטנים למגר את כוחם של הגולייתים בשוק – איחדו כוחות מול כניסת מפעילת חברת האשראי MAX לתחום הביטוח. הזירות המרכזיות היו ועדות הכנסת וועדת השרים לענייני חקיקה.   בין הצדדים הנציים אין אהבה בכלל, אז מה פשר שילוב האינטרסים הפתאומי? מצד הגדולות בשוק זה ברור. התשובה, במילה אחת, היא: תחרות. כל תחרות, מפחידה את החזק. לא סתם מונופולים פועלים כמו מונופולים. אף אחד לא רוצה להרוויח פחות, או שלוקחים לו את קהל הלקוחות, או אוהב שמשנים לו את חוקי המשחק – וכניסת מקס וחברות האשראי האחרות לתחום זה בהחלט שינוי חוקי המשחק. לא בחיתום, כי החברה אינה חתמית, אבל בתחום המוצרים ועלויות, בהחלט.   מבחינת לשכת סוכני הביטוח, התירוץ שלהם הוא אחר והוא גם מעלה נקודות מאוד חשובות, שיש להן השלכות על הפרטיות שלנו כצרכנים והיכולת של הסוכנים להישאר תחרותיים בשוק. בלשכת סוכני הביטוח אף עתרו לבית המשפט, בנוגע לאפשרות להכניס את מקס למשחק, בשל הגישה שיש לחברה לכל ההוצאות של הלקוחות, מה שיקשה על הסוכנים הקטנים להישאר במשחק. לטענת גורמים בלשכה, אם לא ניזהר, זה עלול להגיע למצב כמו שהיה עם חברות הסלולר שלפני הרפורמה.   "לחברות האשראי יש גישה לכל המידע הפיננסי של הלקוחות, עכשיו לא כולם עושים בדיקת שוק. חברות האשראי, שיודעות כמה מישהו משלם על ביטוח ומתי התשלום על הפוליסה מסתיימת, יכולות להגיע ללקוחות בצורה לא הוגנת – איך סוכן יכול להתחרות מול זה", אמרו גורמים בכירים בלשכה.   "בגלל היתרון היחסי הזה, מה שהיה עם סלקום, פרטנר ואורנג', ששילמנו 70 אגורות לדקת שיחה, יכול לחזור על עצמו. כלומר לא הייתה תחרות אמיתית, כי לאף אחד מהשחקנים לא היה אינטרס שתהיה תחרות. לחברות כרטיסי האשראי יש את הכוח והיכולת להגיע למצב דומה", הוסיפו.   ברשות התחרות נתנו הכשר למרות הטענות כבדות המשקל בנוגע לשימוש במידע פרטי כדי למכור מוצרי ביטוח, יו"ר רשות התחרות, מיכל הלפרין, אישרה את כניסת חברות האשראי. "החשש שהעלו סוכני הביטוח היה חשש ממינוף המידע אשר נצבר בידי חברות האשראי לכדי דחיקת סוכני הביטוח מהשוק. אף טענה זו נמצאה על ידי בלתי מבוססת", כתבה הלפרין בעמדת הרשות לוועדת השרים לענייני חקיקה שדנה בכניסת חברות האשראי לשוק הביטוח.   "ככלל, עמדת רשות התחרות היא כי למעט במקרים חריגים אין למנוע משחקן בעל יתרון תחרותי לפעול בשוק רק משום שמתחריו אינם נהנים מאותו יתרון, שכן ההגנה הניתנת למתחרים ככלל ניתנת על חשבון ציבור הלקוחות. ואכן המידע שנצבר אצל חברות כרטיסי האשראי עשוי לאפשר להן להתאים ללקוחותיהן את חבילת המוצרים המתאימה עבורם או להקל עליהן להציע הצעות משתלמות. גם אם יתרון של מקס מקשה על מתחרותיה, לא מצאנו שיש בו כדי להקנות למקס כוח משמעותי שר עלול להרע את תנאי האספקה לבמוטחים באמצעותה בעתיד או לדחוק את סוכני הביטוח הפועלים כיום בשוק".   עם זאת, הלפרין סייגה כי "יצוין כי רשות התחרות אכן רואה ערך בהרחבת הגישה של שחקנים פיננסיים למידע זה ולכן פועלת בשיתוף עם כלל המשרדים הרלוונטיים להסדרת תחום זה. יד עם זאת, יובהר כי אין כל הצדקה לעיכוב כניסתן של חברות האשראי לתחום הפצת הביטוח, שכן לא נמצא חשש תחרותי בהקשר זה".   אגב, בלשכת סוכני הביטוח אומרים כי החלטת הרשות התקבלה ללא התייעצות עם הרשות לפרטיות. דבר שלטענתם "תמוה מאוד". אך בנוגע לעתירתם, כמו במקרה של בזק והוט, ברגע שניתנה עמדת הרגולטור, לרוב בית המשפט לא מתערב. לכן, לסוכני הביטוח העצמאיים תהיה עוד מהמורה בניסיון לשמור על ראשם מעל המים.   אבל הטענה של סוכני הביטוח היא נכונה. כי העניין הוא, שחברת מקס לבדה – ששוב, מוכרת רק מוצרי ביטוח – כנראה ולא תהפוך לגוף בעל מאפיינים מונופוליסטיים בשוק. אבל תוסיפו למדמנה גם את ישראכארט וויזה, ואתם מקבלים גופים מאוד חזקים פיננסית שבהתחלה ישברו את השוק ואחר יכולים גם לחנוק אותו.   בהתחלה הצרכנים אכן ירוויחו ואז אחרי ההשתלטות על השוק יכולה להגיע זחילה של עליית מחירים – שגם אם לא תהיה מתואמת, כמו במקרה של מפעילי הסלולר, הדבר יכול לבוא לידי בטוי בהקמתו דה פקטו של קרטל ביטוחים. כמו זה שקיים עכשיו. אז נכון, זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל הסיכון קיים. כי חברות האשראי הן לא תלית שכולה תכלת. הם טורפים עסקיים מיומנים שיודעים לנצל את השווקים הגלובליים והמקומיים למטרותיהם. צריך לדאוג שהם לא יהפכו למפלצות בתחום.   לסיכום, כניסתן של חברות האשראי לתחום הביטוח זה בשורה צרכנית מהמעלה הראשונה. החברות בעלות הכיסים העמוקים יציעו למבוטחים הצעות שלעיתים זולות בעשרות % מהפוליסות המוענקות להם כיום. כך, כנראה נהיה עדים בשנים הקרובות להורדות מחירים ותחרות גוברת על ליבם של המבוטחים. זה טוב. רק נקווה שלא נגיע בסוף למצב של שוק הסלולר.