למה צריך להעביר חלק מהכסף לאפיקים צמודי מדד?

משבר הקורונה הביא לסיום עשור של התרחבות כלכלית מרשימה שאופיינה בפריחה של שוקי ההון והחוב, ריבית נמוכה, רמת אבטלה נמוכה מאוד ואינפלציה כמעט אפסית. האם המשבר הנוכחי צפוי לשנות את המגמה, ולהביא לאינפלציה משמעותית?

מהי אינפלציה? אינפלציה היא עליית מחירים מערכתית של סחורות, מוצרים ושירותים - שבאופן מעשי שוחקת את כוח הקניה. אם יש קבוצה של מוצרים אחידים ומזוהים, שהיינו קונים פעם ב- 500 שקל והמחיר הכולל שלהם עלה ל-600 שקל - הדבר מבטא אינפלציה (של 20%). נהוג למדוד אינפלציה בעזרת מדד המחירים לצרכן (CPI - Consumer Price Index) שמבטא סל של מוצרים שמשק בית "ממוצע" צורך, כגון: מגורים, לבוש, טכנולוגיה, אוכל, השכלה, פנאי וכו'. הרכב הסל הממוצע והמשקל של כל אחד מהמרכיבים מתעדכן אחת לשנתיים (בישראל), בהתאם לדפוסי הקניה וההוצאה של משקי הבית המקומיים. בכל חודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את השינוי במדד המחירים לצרכן לחודש הקודם. השינוי מבטא עד כמה סל המוצרים הממוצע התייקר או הוזל, במונחים של מטבע מקומי.

מה גורם לאינפלציה? כל מחיר מושפע מהיצע וביקוש. לדוגמא, גידול פתאומי בביקוש או ירידה חדה בהיצע - יגרמו למחיר של מוצר מסוים לעלות. הכלכלן מילטון פרידמן אמר שאם יש יותר מדי כסף בכלכלה, שרודף אחר מעט מדי סחורה - המחירים יעלו.  ומכאן שהדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי בצורה משמעותית, יכולה להוביל לביקוש מוגבר על ידי הצרכנים (מקבלי הכסף) שמוביל בסופו של דבר לאינפלציה. מצד שני, גם ירידה מהירה בצד ההיצע (כמו בעת מלחמה) יכולה להוביל לאינפלציה ממשית. 

חשוב לציין שהיצע וביקוש הם תוצר של החלטות רבות של שחקנים שונים ומגוונים. וכאן נכנס האלמנט הפסיכולוגי לסיפור שלנו. מתקופות של אינפלציה מוגברת בעבר, למדנו כי יש כאן משחק ציפיות מאוד חשוב. אם משקי הבית מצפים שהאינפלציה העתידית תהיה משמעותית, הם יקדימו את הצריכה שלהם להיום. הציפייה שלהם יוצרת תמריץ אשר גורם לעליה חדה בביקושים ולעליית מחירים. הציפיות לאינפלציה הינן נבואות שמגשימות את עצמן ולרוב הולכות ומתגברות. מי שלא האמין אתמול בציפיות לאינפלציה, רואה את הנתונים ומשתכנע, ולכן גם הוא מגביר את הרכישות בהווה. 

• "העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"
• בהתאם לצפי: הריבית בארה"ב נותרה על 4.5%

אחת התופעות המעניינות שנחזו בתקופת המשבר הנוכחי הינה התייקרות יחסית של מוצרי מזון בסופרים (כתוצאה מביקוש מוגבר - יותר בישולים בבית ופחות יציאה למסעדות), שהובילה למגמה ראשונית של עלייה בציפיות האינפלציה של הציבור. זאת למרות שסל המוצרים הכללי של משקי הבית הינו אפילו זול יותר (פחות ביקוש לדלק, לבוש, מסעדות ומותרות). מה שמראה שציפיות האינפלציה הרבה יותר רגישות לשינויים במחירים של סל המזון, ביחס ליתר מרכיבי המדד. מכאן, שניתוח אינפלציה כולל מרכיב מהותי של חוסר וודאות שמושפע מהציפיות הפסיכולוגיות של כלל השחקנים במשק.

הטוב, הרע והמכוער ישנה הסכמה רחבה כי אינפלציה משמעותית הינה תופעה שלילית. זה נכון ממספר סיבות: אינפלציה גבוהה שוחקת את ערך הכסף, ומהווה מס עקיף על כל הכלכלה. היא הרסנית במיוחד לחסכונות ולמזומן בדמות פיקדונות בנקאיים (בריבית לא צמודה). שכן, המפקיד אינו מקבל פיצוי כלשהו בגין הירידה הממשית בכוח הקניה של נכסיו.

אינפלציה משמעותית יוצרת עיוותים כלכליים שכן היא נותנת תמריץ ממשי לצריכה בהווה על חשבון חיסכון וקניית מוצרים בטווח הבינוני והארוך יותר. כלומר, אם אני צופה שהמזומן שקיבלתי אתמול צפוי להישחק במהירות, אני ממהר לקנות מוצרים היום ולא להמתין למחר.

• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אינפלציה מתמשכת יוצרת עלויות עקיפות שונות הכוללות עלות עדכון המחירים, עדכון משכורת, הצורך בניהול חוזים וחישובים פיננסיים מורכבים (חשבונאות של אינפלציה). מצד שני, אינפלציה ממשית שוחקת חובות (כמו משכנתא במסלולי הריבית הלא צמודה). בסוף התהליך חייבים פחות כסף ביחס לכוח הקניה. ישראל חוותה תקופה קשה של היפר-אינפלציה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בני אותו הדור יכולים לספר על האתגרים והקשיים של האינפלציה, אך גם על מחיקת המשכנתא שלהם תוך מספר שנים מועטות. מה שנכון לגבי משקי הבית, נכון גם לגבי כלל החובות הלאומיים (הרים של חובות).

הדעה הרווחת בקרב רוב הכלכלנים היא שאינפלציה מתונה של כ-2% בשנה הינה רצויה ואף חיובית. היא מבטאת מצב של עודף ביקושים בריאים במשק צומח ומתפתח. אינפלציה של כ-2% אינו כולל שחיקה רבה מדי של ההשקעות, אינו נותן תמריץ גדול מדי לצריכה בהווה ולא דורש עדכונים תכופים של מחירים, שכר, חוזים ודיווחים פיננסים.

אינפלציה או דפלציה? אז מה צפוי לנו בעקבות משבר הקורונה של 2020; אינפלציה (עליית מחירים) או דפלציה (ירידת מחירים)? מומחים ברחבי העולם חלוקים בדיוק בשאלה זו. חלקם טוענים כי לטווח ארוך מדינות העולם צפויות לחוות אינפלציה משמעותית (יותר מ-2% לשנה), ומנגד יש הטוענים כי העולם צועד אל עבר אינפלציה אפסית או אפילו דפלציה משמעותית (ירידת מחירים רחבה). הוויכוח הניטש עוסק בדיוק באותם אבני בניין שסקרנו: היצע וביקוש והגורמים הפסיכולוגיים.

משבר הקורונה 2020 הינו המשבר הכלכלי המשמעותי ביותר שחווינו מאז מלחמת העולם השנייה (יותר חמור מהמשבר של 2008). במשבר הנוכחי חווינו זעזוע עמוק בצד הביקוש (סגר והגבלות) וזעזוע לא פחות משמעותי גם בצד ההיצע (פגיעה בייצור, בשירותים ובעסקים). זאת אומרת ששאלת האינפלציה טמונה בהבנה מה נפגע יותר - ההיצע או הביקוש? וחשוב מכך – מה צופן העתיד: ירידה משמעותית בביקוש (כתוצאה מפחד, אבטלה גבוהה ושינוי הרגלי הצריכה) או ירידה משמעותית בהיצע (כתוצאה מהתפוררות שרשרת האספקה העולמית וסגירת עסקים). מי מהם יגבר? קשה מאוד לדעת.

זה תלוי בשאלה כיצד בדיוק המשבר יסתיים; האם תהיה חזרה אמיתית לשגרה שהייתה לפני המשבר, או שנראה שינויים מערכתיים בהרגלים של צרכנים, עובדים ועסקים. האם השיבושים ליעילות היצרנית הגלובלית יתוקנו במהירות או שמא אנו צפויים לתקופה ארוכה של יעילות נמוכה והיצע מוגבל. מעל לכל השאלות הנזכרות, יש לזכור את שאלת הציפיות האינפלציוניות שהיא מאוד פסיכולוגית מטבעה; האם הגירעונות התקציביים והחובות הלאומיים האימתניים יובילו לחוסר אמון רחב בבנקים המרכזיים ובממשלות (נבואות שיגשימו את עצמן)? או שמא כמו ביפן האינפלציה לעולם לא תתממש (על יפן נכתוב בשבועות הקרובים).

המשקיע הנבוך ישנה טענה שהאינפלציה כבר קיימת בצורה מאוד משמעותית אך לא באה לידי ביטוי במדד הקלאסי אלא במחירים הגבוהים בשוק ההון ובנדל"ן. לפי טענה זו, עודף הכספים שהבנק המרכזי והממשלה מזריקים לכלכלה מחפש שימור של הערך (Store of Value), ובהעדר אלטרנטיבות טובות יותר מגיע לשווקי ההון והנדל"ן. לפי שיטה זו, המחירים הגבוהים בשוק ההון הם מלאכותיים, וראוי להיזהר מהם מאוד.

רוב המשקיעים היום, לא חוו מעולם היפר-אינפלציה (אינפלציה על סטרואידים), ואינם ערים לתופעה כלל ועיקר. תקופת האינפלציה המשמעותית האחרונה אירעה לפני כארבעים שנה, ומאז 2008 האינפלציה כמעט ונעלמה מהעולם. המצב יוצר אצל רובם שאננות יתר ביחס לניהול הסיכונים הפיננסיים בנושא.

חלקם גם חושש מחוסר הוודאות הרבה כתוצאה מוירוס הקורונה, ויושב על הרבה מאוד נזילות, בהשקעות אג"ח קצרות טווח, פיקדונות בנקאיים ומזומנים. אז מה יעשה משקיע שיושב על הרבה נזילות (מזומן), וחושש מכניסה לשוקי ההון והנדל"ן. העצה הטובה ביותר למי שחושש מאינפלציה גבוהה, הינה להעביר חלק כספו למסלולים צמודי מדד (המחירים לצרכן). ברמה המאקרו כלכלית, החשש העיקרי הוא שמעבר מהיר של יותר מדי משקיעים למסלולים אלו - יובילו לציפיות אינפלציוניות שרק יגשימו את עצמן...   הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה המרכז האקדמי לב,ובאוניברסיטת בר אילן.   * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.