בנק ישראל: "בכל תרחיש קיצון, המערכת הבנקאית תישאר יציבה"

משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים מהווים את האיום הגבוה ביותר על יחסי הלימות ההון של הבנקים ויכולים להוריד עד 1.5 נקודות האחוז בסעיף בשל מחיקת שיעורי הון. עם זאת, מדובר בתרחיש הקיצוני ביותר, כאשר בכל מקרה, זה ישפיע באופן מוגבל על איתנותה של המערכת הבנקאית בכללותה – שלדברי בנק ישראל הגיעה מוכנה למשבר.

"בכל תרחיש קיצון, המערכת הבנקאית תישאר יציבה"
"מבחני הרגישות שערכנו על סמך תרחישים שונים של חומרת הפסדי האשראי, מספקים אמת מידה ליציבות המערכת הבנקאית בטווחים הקצר והבינוני, ומאפשרים לזהות מוקדי רגישות של כל בנק ושל המערכת הבנקאית כולה. התוצאות מראות כי בכל תרחיש קיצון, גם זה שעוצמתו היא החמורה ביותר, המערכת הבנקאית תישאר יציבה", מציינים בבנק ישראל.

בתרחישים שבחנו בבנק ישראל, בדקו איך נפגע שיעור ההפרשה בצורה הקיצונית ביותר לכל סקטור, עם פגיעה פחות משמעותית בסקטורים אחרים. התרחישים שנבחנו הם בנוגע להלוואות לדיור, משקי הבית (ההלוואות לדיור + האשראי האחר), העסקים הקטנים והבינוניים (בינוי ונדל"ן + שאר העסקים), הבינוי והנדל"ן (ללא חלוקה לגודל העסק) ותרחיש הבינוי והנדל"ן הכולל גם את משקי הבית.

"תרחיש משקי הבית הכללי הוא החמור ביותר מבחינת עוצמת הפגיעה, כששיעור ההון שנמחק נע בין 0.7 ל-1.5 נקודות אחוז", קבעו בבנק ישראל. "אשר לרגישות לעסקים קטנים ובינוניים, זו מובילה לפגיעה של בין 0.3 ל-1.3 נקודת אחוז בהלימות ההון. תרחיש הבינוי והנדל"ן פחות חמור, ככל הנראה עקב מגבלות על האשראי הענפי, שבזכותן ההפסדים מענף זה מוגבלים", הוסיפו.

המערכת הבנקאית הייתה מוכנה למשבר
בתחילת הדוח, בבנק ישראל מציינים כי המערכת הבנקאית הגיעה מוכנה למשבר הנוכחי, לאור המסקנות שהוסקו לאחר משבר הסאב פריים של 2008/9. "נוסף על כך נקטו הממשלה ובנק ישראל, כמו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, צעדים יוצאי דופן כדי לעזור ולתמוך במערכות הפיננסית והריאלית בהתמודדות עם ההשפעות של המגיפה ולהגביר את חוסנן", ציינו בבנק ישראל.

"עם זאת, על יעדי המדיניות במגזר הפיננסי להתחשב בסוג ההתאמות ובהיקפן. ראשית, אם ההתאמות יהיו מרחיבות מדי הן עלולות להחמיר את המצב, כי מגזר בנקאי חלש יותר מחליש את הכלכלה בזמן שמערכת פיננסית איתנה ויציבה היא תנאי הכרחי לצמיחה בת-קיימא.

"נוסף על כך המדיניות עלולה לאבד מאמינותה. למעשה, מדיניות א-סימטרית שפשוט מקלה על סטנדרטים בזמנים רעים אך לא מהדקת אותם בזמנים טובים עלולה להביא לנטילת סיכונים מוגזמת בטווח הארוך ולהוות סיכון מוסרי", קבוע בבנק.

העקרונות הבינ"ל שמתווים התמודדות עם המשבר
בבנק ישראל פועלים על פי ההנחיות של המרכזי העולמי (BIS) שבט קבעו 3 הנחיות מרכזיות למערכת הבנקאות כדי לשמור על הלימון ההון. העיקרון הראשון נוגע להתאמות שצריכות להיות יעילות ומיועדות לתמיכה בפעילות הכלכלית. זה אמור לחול לפחות על תקופת המשבר, ורצוי אף מעבר לכך, כדי להתוות דרך להתאוששות מוצקה.

העיקרון השני קובע כי ההתאמות צריכות לשמור על הבריאות והאיתנות של המערכת הבנקאית והפיננסית. על הבנקים להישאר עם מספיק הון, נזילות ורווחים כדי לבסס צמיחה בת-קיימא בהמשך.

העיקרון השלישי הוא שההתאמות לא צריכות לערער את אמינותה של המדיניות בטווח הארוך. פשרות מוגזמות במדיניות בטווח הקצר עלולות לגרום נזק חמור בטווח הארוך. מנקודת מבט זו ההתאמות צריכות להיות זמניות – כששקיפות היא המפתח לעמידה בעיקרון זה.

בנוסף, בבנק ישראל קוראים לבנקים ולמוסדות הפיננסים להפעיל שיקול דעת במתן תחזיות לעתיד. על הבנקים "להפעיל שיקול דעת מושכל לגבי 'ריבאונד' אפשרי לפעילות המשקית וחזרה למגמה של הטווח הארוך, תוך ייחוס הסתברות לאפשרות שהריבאונד יתרחש במהלך השנה הנוכחית, גם בהינתן רמת אי-הוודאות שברקע", קבעו בבנק ישראל.