מה חסר בדוחות הרבעוניים של אס. אר. אקורד?
חברת האשראי החוץ בנקאית
אס אר אקורד
+0.82%
אס אר אקורד
3,804
+0.82%
בסיס:3,773
פתיחה:3,773
גבוה:3,899
נמוך:3,773
תמורה:66,931
לעמוד ציטוט
חדשות
גרפים
פרופיל חברה
המלצות
כתבות נוספות בנושא:
פרסמה בשבוע שעבר את תוצאותיה לרבעון השני, ובתגובה זינקה מנייתה ביותר מ10%. את השבוע סיימה המנייה בעלייה של כ-16%. חלק משמעותי מהחדשות הטובות בדוח הרבעון השני נוגע להפרשה בגין הפסדי אשראי חזויים ולהוצאה בגין הפסדי אשראי. בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, הצליחה החברה לעבות את יתרת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים - משיעור של 2.3% מיתרת האשראי ל-2.8% - ובה בעת להקטין את ההוצאה בגין הפסדי אשראי, הן כשיעור מהכנסות מימון נטו והן כשיעור מתיק האשראי:
אין זה עניין של מה בכך. ברבעון הראשון של השנה, שכבר הושפע מנגיף הקורונה, עיבוי ההפרשה להפסדי אשראי חזויים - משיעור של 1.8% מיתרת האשראי ל-2.3% - היה כרוך בגידול משמעותי בשיעור ההוצאה בגין הפסדי אשראי מההכנסות מימון נטו. אבל מה בעצם אנו יודעים על פרמטרים כמותיים, כגון חובות בפיגור, שהם פקטור משמעותי באמידת הפרשה להפסדי אשראי חזויים, אצל שמונת חברות האשראי החוץ בנקאי הנסחרות בתל אביב? ומה אנו יודעים על המדיניות שלהן לגבי מחיקת חובות ישנים מהדוחות, שהיא קריטית להבנת מגמות בשיעור יתרת ההפרשה מתיק האשראי?
הגילוי הכמותי הניתן בדוחות הבנקים בישראל אודות סיכוני אשראי ורכיבי ההפרשה להפסדי אשראי אחיד למדי. זאת משום שכל הבנקים מצייתים לאותן "הוראות הדיווח לציבור" מטעם הפיקוח על הבנקים, המורות לבנקים בדיוק נמרץ מה עליהם לגלות לציבור. לא כך אצל חברות האשראי החוץ בנקאי. הגילוי שהן נותנות בדוחות התקופתיים כפוף להוראות תקן חשבונאי 7 IFRS, שאמנם יש בו מספר הוראות גילוי ממוקדות, אך הוא מבוסס על העיקרון כי על הדוחות לספק "מידע כמותי ואיכותי", אשר "יאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להבין את ההשפעה של סיכון אשראי על הסכום, העיתוי ואי הודאות של תזרימי מזומנים עתידיים".
לפיכך קיימים הבדלים משמעותיים בגילוי הכמותי שנותנות שמונת חברות האשראי החוץ בנקאי אודות סיכוני אשראי ואודות רכיבי ההפרשה להפסדי אשראי חזויים. כתבה זו היא הראשונה בסדרת כתבות שבה אסקור את מדיניות הגילוי של שמונות החברות ואצביע על חולשות בגילוי הנאות אצל כל אחת מהן. בחרתי להתחיל עם אס.אר. אקורד - שבאוקטובר אשתקד קרן אייפקס רכשה 10% ממניותיה - משום שהגילוי שהיא נותנת בדוחות השנתיים אודות סיכון אשראי הוא מן הטובים ביותר בענף, אך מנגד הגילוי הכמותי שהיא נתנה בדוחות שני הרבעונים האחרונים הוא מן המצומצמים ביותר.
הגילוי בבנקים לעומת הגילוי בחברות האשראי החוץ בנקאי
דוח רבעוני של בנק בישראל כולל שפע של נתונים כמותיים אודות סיכוני אשראי. כך למשל, בביאורים לדוחות המזרחי לרבעון הראשון, תחת כותרות הכוללות ביטויים כגון "סיכון אשראי" ו"הפרשה להפסדי אשראי", ניתן גילוי, בין השאר, לכך כי תיק האשראי לציבור כולל "חובות פגומים" בסך של 1,386 מיליוני שקל, כמו גם "חובות בעייתיים שאינם פגומים" בסך של 2,722 מיליון שקל, שמתוכם סך של 1,609 מיליוני שקל נמצא בפיגור של מעל 90 יום וסך של 930 מיליוני שקל נמצא בפיגור של 30 ועד 89 ימים. וביחס להפרשה להפסדי אשראי חזויים, מגלים ביאורי מזרחי, בין השאר, כי ליום 31.3.2020, מתוך סך הפרשה של 1,933 מיליוני שקל על האשראי לציבור, 284 מיליוני שקל הם בגין החובות הפגומים.
כמו מזרחי, גם אס.אר. אקורד מעניקה אשראי לציבור. ולכן, כמעט חטפתי שוק כשראיתי כי הביאורים לדוחות הרבעון הראשון והשני שלה לשנת 2020 - כמו גם שאר חלקי הדוח הרבעוני - כלל לא מספקים מידע כמותי על חובות פגומים, על חובות בעייתיים או על חובות בפיגור . הם גם לא נותנים גילוי לסך ההפרשה להפסדי אשראי חזויים המיוחסת לחובות פגומים.
מאז תחילת שנת 2018, שמונת חברות האשראי החוץ מאזני הנסחרות בתל אביב מודדות סכומים הנוגעים לתיק האשראי, כגון הפרשה להפסדי אשראי חזויים, בהתאם להוראות תקן 9 IFRS. וכאמור, הן אמורות לתת גילוי איכותי וכמותי על מגוון נושאים ומדדים הנוגעים לתיק האשראי בהתאם להוראות תקן 7 IFRS.
מתי חוב נחשב "פגום"?
על פי תקן 9, חוב נחשב לחוב פגום, כאשר התרחש אירוע שיש לו "השפעה מזיקה על תזרימי המזומנים העתידיים", שעל בסיסם נאמד ערכו במאזן. תקן 7 דורש כי חברה תיתן גילוי לאופן שבו היא קובעת כי חוב הוא חוב פגום. על כן, בביאור המדיניות החשבונאית שלה בדוח שנת 2019, ציינה אס.אר. אקורד כי " ראיה שנכס פיננסי הינו פגום כוללת את האירועים הבאים: "פיגור בתשלומים ללא תנועה במשך תקופה העולה על 180 ימים", או "הפרה של חוזה, כגון אירוע כשל, או אירוע ארגון מחדש של החוב", או זיהוי של "קושי פיננסי משמעותי של החייב שגורם לחברה להניח כי סיכויי החייב לעמוד בחובו לחברה הינם קלושים"... או "צפי שהחייב יגיע לפשיטת רגל או לשינוי מבני פיננסי אחר."
למונח "חוב בעייתי שאינו פגום" בדוחות הבנקים קיים מונח מקביל בתקן 9: חוב שלגביו חלה "עלייה משמעותית בסיכון האשראי" בהשוואה לסיכון שהיה קיים בעת היווצרותו, כלומר במועד העמדת ההלוואה. תקן 7 דורש כי חברה תיתן גילוי לאופן שבו היא קובעת כי חלה עלייה משמעותית בסיכון, כאמור. לכן, בביאור המדיניות החשבונאית שלה בדוח שנת 2019, ציינה אס.אר. אקורד כי היא "מניחה בדרך כלל כי סיכון האשראי של נכס פיננסי עלה באופן משמעותי" כאשר "תשלומים חוזיים נמצאים בפיגור של יותר מ-90 יום" או כאשר "מגיע לידיה מידע על קשיים פיננסיים או שינויים במצבו המשפטי של החייב."
עוד כותבת אס.אר. אקורד בביאור המדיניות החשבונאית, כי היא "מודדת את ההפרשה להפסדי אשראי חזויים בסכום השווה להפסדי האשראי החזויים לאורך כל חייו." על כן דרישת הגילוי הבאה בתקן 7 חלה עליה: "כדי לאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך את החשיפה לסיכון אשראי של ישות ולהבין את ריכוזי סיכון האשראי המשמעותיים שלה, ישות תיתן גילוי [לחובות] פגומים עקב סיכון אשראי ... [ולחובות] שלגביהם סיכון האשראי עלה באופן משמעותי ממועד ההכרה לראשונה אך הם אינם [חובות] פגומים עקב סיכון אשראי".
שאלתי את הנהלת החברה בשבוע שעבר, מדוע החברה לא נתנה גילוי בדוחות רבעון ראשון ושני 2020 לסך החובות הפגומים ליום 31.3.2020 וליום 30.6.2020 ומדוע לא נתנה גילוי לסך החובות שאינם פגומים אך סיכון האשראי שלהם עלה משמעותית, כנדרש בתקן 7 IFRS (סע' 35יג)?
אכן, ניתן לראות בדיווחי החברה, כי רק בדוחות הרבעון השלישי לשנת 2019, החלה אס. אר. אקורד לתת גילוי בדוח רבעוני ליתרת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים. בדוחות הרבעון הראשון והשני לשנת 2019, היא נתנה גילוי, על פני המאזן, ליתרה נטו של תיק האשראי, מבלי שהדוחות נתנו גילוי ליתרה ברוטו ולסך ההפרשה.
גילוי כמותי בדוחות של אס.אר אקורד - לא מספק
בדוחות 2019, ניתן גילוי כמותי לסך החובות הפגומים ליום 31.12.2019 ולסך החובות שאינם פגומים אך סיכון האשראי שלהם עלה משמעותית - אם כי לא באופן מושלם - בטבלה הבאה, המובאת בביאור 18, ושללא ספק מספקת מידע חשוב ומועיל למשקיעים:
העמודה השמאלית בטבלה אומרת כי חובות בפיגור מעל 180 ימים הם "חובות פגומים". אבל, זאת אנו ממילא יודעים מתוך תיאור המדיניות החשבונאית שצוטטה לעיל. לא ברור מהטבלה, האם ליום 31.12.2019, הנהלת החברה לא זיהתה אף חוב פגום שעומק הפיגור שלו נמוך 180 יום, למשל חוב בפיגור של 120 יום בלבד, שלגביו זיהתה הנהלת החברה "קושי פיננסי משמעותי של החייב שגורם לחברה להניח כי סיכויי החייב לעמוד בחובו לחברה הינם קלושים". טבלה דומה הובאה גם ביחס לחובות בפיגור ליום 31.12.2018.
שאלתי את הנהלת החברה, האם ניתן להסיק מהטבלאות בביאור 18, כי, ליום 31.12.2019 וליום 31.12.2018 החברה לא זיהתה חובות פגומים שעומק הפיגור שלהם נמוך מ-180 יום? שאלתי גם היכן בדוח 2019, החברה נותנת גילוי מפורש לסך החובות הפגומים, כהגדרתם במדיניות החשבונאית. מהסיבות שהובאו בתגובת החברה לעיל, שאלותי לא זכו למענה.
כזכור, על פי המדיניות החשבונאית של החברה, סיכון אשראי של חוב עולה באופן משמעותי כאשר "תשלומים חוזיים נמצאים בפיגור של יותר מ-90 יום" או כאשר "מגיע לידיה מידע על קשיים פיננסיים או שינויים במצבו המשפטי של החייב". טבלת החובות בפיגור לעיל נותנת גילוי נאות לסך החובות הנמצאים בפיגור של 90 יום ומעלה. אבל, בדוח לשנת 2019 (כמו גם בדוח לשנת 2018) לא איתרתי את הגילוי הנדרש לסך החובות, שאינם בפיגור של למעלה מ-90 יום, אך חלה בהם עלייה משמעות בסיכון האשראי, משום "שהגיע לידי החברה מידע על קשיים פיננסיים או שינויים במצבו המשפטי של החייב".
ביקשתי מהנהלת החברה לסייע לי באיתור המידע הכמותי הנ"ל, שלדעתי תקן 7 IFRS דורש את גילויו, או לחילופין להתייחס למסקנה העולה לכאורה מהיעדר גילוי כנ"ל, כי הן ליום 31.12.2019 והן ליום 31.12.2018, החברה לא זיהתה חובות שאינם בפיגור או בפיגור נמוך מ-90 יום, שחלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי שלהם. פני הושבו ריקם מהסיבות שהובאו בתגובת החברה לעיל.
בדיקה פרטנית של לקוחות לא הניבה חשיפה של חובות פגומים - הייתכן?
בדוח 2019, מציינת החברה כי "לגבי כל יתרה של לקוח, אחת לרבעון, בסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים, החברה עורכת בחינה ספציפית של יתרת האובליגו שלו". כלומר "על אף שלחברה מספר רב של לקוחות, הבחינה נעשית באופן פרטני לגבי כל לקוח". עוד מציינת החברה כי "החברה מודדת את הפסדי האשראי הצפויים עבור כל לקוח בנפרד, על בסיס הערכות פרטניות לגבי סיכון האשראי שלו... [ובחינת] איכותו של כל אחד ממושכי ההמחאות המרכיבים את סך יתרת החוב".
אני מתקשה להבין כיצד מתיישבת בחינה פרטנית, של כל לקוח בנפרד ושל כל מושך המחאה בנפרד, עם הרושם העולה מהדוחות, על פיו הנהלת החברה לא זיהתה עלייה בסיכון האשראי לפני שהחוב הגיע לפיגור של 90 יום ולא זיהתה חוב פגום לפני שהגיע לעומק פיגור של 180 יום.
בדוח הרבעון הראשון לשנת 2020, ציינה אס.אר. אקורד כי לאור משבר הקורונה, "בעת עריכת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2020 עדכנה החברה את אחוזי הפרשה על יתרות בתיק הלקוחות ואף הרחיבה את רשימת החובות הנמצאים במעקב. שינויים אלה העלו את סכום ההפרשה להפסדי אשראי לתקופה של שלושה חודשים שנסתיימה ביום 31 במרס 2020".
גילוי מילולי דומה ניתן גם בדוחות הרבעון השני. חיפוש טקסטואלי בדוח שנת 2019, מעלה כי הדוח השנתי אינו מתייחס ל"רשימת מעקב". נראה שכך ראוי, משום שכלל לא ברור מדוע היקף "רשימת חובות במעקב" אמור להשפיע על ההפרשה להפסדי אשראי, כאשר החברה ממילא - כמצוין בדוח 2019 - "מודדת את הפסדי האשראי הצפויים עבור כל לקוח בנפרד", אחת לרבעון, בהתבסס בין השאר, על הערכת "איכותו של כל אחד ממושכי ההמחאות המרכיבים את סך יתרת החוב".
על כן, שאלתי את החברה מדוע היקף רשימת המעקב משפיע על גובה ההפרשה, אם ממילא היא נקבעת על בסיס בדיקה פרטנית של כל לקוח ולקוח ושל כל מושך ומושך. כמו כן, הוספתי ושאלתי - אם לדעתה של החברה עצם ההרחבה הוא מידע חשוב למשקיע, מדוע היא לא נותנת גילוי כמותי להיקף ההרחבה. מהסיבות שהובאו בתגובתה לעיל, החברה לא השיבה לשאלות אלה.
בדוח שנת 2019, סמוך לטבלה לעיל המפלחת את ההפרשה להפסדי אשראי חזויים לפי עומק הפיגור, כותבת אס.אר. אקורד, כי "שיעורי הכשל הצפויים מחושבים עבור חשיפה לסיכון אשראי המבוססת על מאפייני סיכון האשראי, כאשר הפרמטר העיקרי הינו תקופת הפיגור". כאמור, בדוחות הרבעון הראשון והשני לשנת 2020, אס. אר. אקורד לא נתנה גילוי לסך החובות בפיגור של מעל 90 יום, על אף שזה הפרמטר העיקרי המצביע על עלייה משמעותית בסיכון אשראי. היא גם לא נתנה גילוי לסך החובות בפיגור של מעל 180 יום, על אף שזו האינדיקציה העיקרית לזיהוי חוב פגום.
לדעתי, אי מתן גילוי כנ"ל אינו עומד בקנה אחד עם עקרונות תקן 7. שם נאמר (סע' 35ב), כי "גילויים בגין סיכון האשראי הניתנים בהתאם לסעיפים 35ו-35יד יאפשרו למשתמשים בדוחות הכספיים להבין את ההשפעה של סיכון אשראי על הסכום, העיתוי ואי הודאות של תזרימי מזומנים עתידיים. על מנת להשיג מטרה זו, גילויים בגין סיכון אשראי יספקו ... מידע כמותי ואיכותי...". אחד הסעיפים בין סעיף 35ו לסעיף 35יד הוא סעיף 35יג, הדורש מתן גילוי כמותי על סך החובות הפגומים ועל סך החובות שאינם פגומים אך חלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי שלהם.
החברה, נמנעה מלענות מדוע דוחות הרבעון הראשון והשני לשנת 2020 מצייתים לגישתה לעקרונות הגילוי שנקבעו ב-7 IFRS, על אף שאין בהם גילוי כמותי לחובות בפיגור של למעלה מ-90 יום ולחובות בפיגור של למעלה מ-180 יום, ועל אף שאין בהם גילוי לסך החובות הפגומים ולסך החובות שחלה לגביהם עלייה משמעותית בסיכון אשראי.
תבנית ה"מחיקות" מעלה תהיות
אחד ההיבטים החיוביים, לדעתי, בתקן 7 ובתקן 9 הוא אופן התייחסותם ל"מחיקות" ולגילוי הנדרש לעניין עיתוי המחיקות. תקן 9, תחת הכותרת "מחיקה", מסביר וקובע: ישות תקטין במישרין את הערך בספרים ברוטו של נכס פיננסי כאשר לישות אין ציפיות סבירות להשבה של נכס פיננסי במלואו או בחלקו. מחיקה מהווה אירוע גריעה ... מחיקות יכולות להתייחס לנכס פיננסי במלואו או לחלק ממנו."
קביעת המועד הראשון שבו הציפיות להשבה הופכת לבלתי סבירות הוא כמובן עניין סובייקטיבי, ולכן תקן 7 דורש, כי חברה תסביר את "מדיניות המחיקה" שלה, "כולל הסימנים לכך שאין ציפייה סבירה להשבה". להלן המדיניות שעליה הצהירה אס. אר. אקורד בדוח 2019: "הערך בספרים ברוטו של [חוב] נמחק במלואו או בחלקו כאשר אין ציפיות סבירות להשבה. לרוב, מצב זה מתקיים כאשר החברה קובעת כי לחייב אין נכסים או מקורות הכנסה שעשויים להניב תזרימי מזומנים מספיקים על מנת לשלם את הסכומים הכפופים למחיקה או שהחברה קובעת כי לא ניתן להיפרע באמצעות ערב לחוב או מימוש בטוחות, ככל שקיימים בידיה."
הדגמה - חשיבות עיתוי המחיקה
להדגמת חשיבות עיתוי המחיקה, הניחו כי הערך המאזני של תיק האשראי ברוטו הוא 825 שקל, כאשר 25 שקל מתוכם הם חובות ישנים שהחברה הפרישה עליהם 100%. על שאר ה-800 שקל היא הפרישה 16 שקל. שיעור יתרת ההפרשה מהאשראי ברוטו (פרמטר המחושב ומוצג דרך קבע בדוחות הדירקטוריון של הבנקים) הוא 25/825, כלומר כ-5%. אולם, אם החברה בדעה כי אין "ציפייה סבירה" לגביית החובות הישנים, היא תמחק אותם והשיעור האמור יצנח ל-2% (16 חלקי 800). כלומר, השתהות בביצוע מחיקות מעלה את שיעור יתרת ההפרשה מהאשראי, כך שללא גילוי כמותי על חובות בפיגור ניכר וההפרשה שבוצעה בגינם, משקיעים עשויים לקבל רושם מוטעה על ביצוע הפרשות שמרניות או להתקשות בהבנת מגמות בשיעור יתרת ההפרשה.
מחיקה היא אירוע חשבונאי, כאשר חברה בדרך כלל החברה ממשיכה במאמצי הגבייה גם אחריו. תקן 7 מורה לכן על מתן גילוי לסכום החובות "שנמחקו במהלך תקופת הדיווח ועדיין כפופים לפעילות אכיפה".
אצל הבנקים, בישראל ובארה"ב, הרגולטור קובע את עיתוי המחיקה לסוגים מסוימים של אשראי. בדרך כלל הוא קובע מועד יחסית מוקדם (למשל כאשר חוב, זה או אחר, מגיע לפיגור של 150 יום). כתוצאה, בנקים מדווחים על סכומים משמעותיים של גביית חובות שנמחקו בתקופות קודמות. בחברות האשראי החוץ בנקאי, הסכומים פחות משמעותיים.
בין חמשת הפרמטרים - יתרת הפרשה לתחילת תקופה, יתרתה בסוף תקופה, מחיקות, סכומים שנגבו לאחר מחיקתם וההוצאה בגין הפסדי אשראי המדווחת בדוח רוו"ה - קיים קשר אלגברי והוא מוצג בביאורים בטבלה המראה את התנועה בחשבון ההפרשה. הנה נתוני בנק המזרחי ברבעון הראשון 2020:
הגרסה המקוצרת לקשר האלגברי היא שההוצאה בגין הפסדי אשראי, הנכללת בדוח רווח והפסד, שווה לגידול בהפרשה פלוס מחיקות נטו. הנה התנועה בחשבון ההפרשה של אס.אר אקורד בשנים 2018 ו-2019:
בדוחות רבעוניים, אס. אר. אקורד אינה מציגה את טבלת התנועה בהפרשה, ואינה נותנת גילוי לסכום המחיקות. אבל, בדוח הדירקטוריון לרבעון השלישי של שנת 2019, היא חשפה, כי בשנת 2018, כל המחיקות בוצעו ברבעון הרביעי. כמו כן, בדוח זה ניתן לראות כי הגידול בהפרשה בתשעת החודשים הראשונים של 2019 שווה בדיוק להוצאה בגין הפסדי אשראי בתקופה זו, ולכן, על בסיס הקשר האלגברי, ניתן להסיק כי גם בשנת 2019, כל המחיקות בוצעו ברבעון הרביעי:
גם ברבעון הראשון וברבעון השני לשנת 2020, אס. אר. אקורד לא מחקה חובות לקוחות. היא לא ציינה עובדה זו מפורשות בדוחות, אבל ניתן להסיק זאת מכך שבכל אחד מהרבעונים הגידול בהפרשה שווה בדיוק להוצאה בגין הפסדי אשראי.
שאלתי את החברה מדוע מרוכזות כל המחיקות ברבעון שבו חל חג המולד, על אף שהדוחות מציינים במפורש כי כי "תחום הפעילות איננו מאופיין בעונתיות". שאלתי גם מה הסיבה לזינוק בהוצאה בגין הפסדי אשראי ברבעון הרביעי של השנה, הן בשנת 2018 והן בשנת 2019 (כי יתכן שקיים קשר בין הסיבות לדחיית המחיקות ולסיבות לזינוק בהוצאה).
ומכיוון, שעיתוי המחיקות משפיע על הפרמטר החשוב של שיעור יתרת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים מתיק האשראי, הוספתי ושאלתי אם אין טעם לפגם לציין בדוח הדירקטוריון לרבעון השני 2020, כי השיעור הנ"ל ביום 30.6.2020 הוא 2.8% "לעומת" 1.8% ביום 31.12.2019, מבלי לגלות מפורשות שלא בוצעו מחיקות במחצית הראשונה 2020?
החברה כאמור לא השיבה.
הכותב הוא ד"ר למינהל עסקים, כלכלן ורואה חשבון; מייסד משותף של עמותת "גילוי נאות - התנועה להגנה על ציבור המשקיעים". במסגרת תחום התמחותו חשף עיוותים חשבונאים בדוחות של חברות ישראליות לרבות בחברות דור כימיקלים, תרו ולומניס
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
10.לא ברור מה הכותב רוצהאלעד 16/08/2020 19:07הגב לתגובה זו5 1הטענה הרלוונטית היחדה שלו, ועליה הוא מרמז - שאולי אס.אר. תציף את הרבעון הרביעי בכל בעיות האשראי של השנה. זה לא בדיוק עומד במבחן ההיגיון , ובחברות צריכות לענות השנה לתקן מחמיר ולהוראת שעה חדשה שלא היתה בשנה שעברה.סגור
-
9.דביר גרנות (ל"ת)האקורד לא נשמע טוב.. 16/08/2020 13:36הגב לתגובה זו0 1סגור
-
8.כמה זמן חיכיתי למישהו כמוךמעריץ 16/08/2020 10:45הגב לתגובה זו10 1ניתוח מדהים, תודה רבה, יישר כוח. ממש ירידה לכל הפרטים. נכון, אין זה אומר כי החברות אכן ״שוחות עירומות״ אך חוסר הגילוי מעלה חשדות כבירים על כל הענף החוץ בנקאי. מחכה לניתוחים הבאים שלך!סגור
-
7.מצטרף למחמאות, עבודת ניתוח מעולה (ל"ת)ניר 16/08/2020 10:32הגב לתגובה זו6 1סגור
-
6.מה בעצם בטענה ? הרי גם הכותב מאשר שלכל ההפרשות יש גילויפנסיונר חביב מתלאביב 16/08/2020 10:25הגב לתגובה זו5 0גם אם נניח וזה נכון וחלק קטן מההפרשות הן ברמה שנתית ולא רבעונית. מה הבעיה ? זה לא שמסתירים משהו. נשמע לי כאילו נתפסתם למשהו טכני שלא ממש רלוונטי לביצועים היפים של החברה.סגור
- טען עוד
-
5.מאיר תובנות.zabadak 16/08/2020 10:10הגב לתגובה זו8 0כתבה לעיניין.תמשיכו להאיר לנו את הפינות האפלות.חזק ואמץ!סגור
-
4.כתבה מעניינת, למה אין לעמותה אתר עם פרסומים נוספיםדני 16/08/2020 10:06הגב לתגובה זו1 0ואפשרות לתרום כמו כן יש טעות קטנה במספרים, מאמין שרצית לרשון 41/825 שהם כ-5%סגור
-
3.מרשיםאנונימי 16/08/2020 09:36הגב לתגובה זו10 1כפי שנהוג לומררק גנב ידע לתפוס גנבכך רו"ח שזה תחום גמיש רק רו"ח שאינו משוחד יוכל להאיר את פעילותו של האחר שפועל לפי הנחיות החברהסגור
-
2.מענין מאוד, תודה (ל"ת)הנורמלי 16/08/2020 09:14הגב לתגובה זו9 0סגור
-
1.מעולה, ניתוח מרשים (ל"ת)ערן 16/08/2020 09:08הגב לתגובה זו9 0סגור
העמוד