מאחורי הקלעים - על מה מדברים הפעילים בשוק?

פעילי שוק ההון יוצאים לאכול צהריים ולפי האינדיקציות שלנו, הם כנראה ידברו על השפעת ההסכם עם איחוד האמירויות על שוק ההון הישראלי, על שוק ההנפקות הולך ומתחמם, מה קרה בדלק קידוחים? ועל הפיטורים בשוק ההון.

מה תהיה השפעת ההסכם עם איחוד האמירויות על שוק ההון הישראלי?
הסכם השלום ההיסטורי עם איחוד האמירויות עליו הוכרז בסוף השבוע, יפתח לישראלים את הגישה לאחת ממדינות ערב המסקרנות ביותר. המשקיעים לא נשארו אדישים לכך, כאשר השוק המקומי שחזר מסוף השבוע עם פער ארביטראז' חיובי זניח מוול סטירט, פתח בעליות שערים חדות של עד 2% במדדים המובילים.

המדינה שקמה לפני כ-50 שנה כתוצאה מאיחוד בין שבע נסיכויות קטנות ומדבריות, עברה טרנספורמציה שממצבת אותה כיום במיקום גבוה מאד במפת העסקים העולמית, עם תמ"ג של כ-420 מיליארד דולר בשנת 2019. מעבר לפוטנציאל הכלכלי הגבוה שמעניק ההסכם, כאשר חברות ישראליות יוכלו לחדור לשוק של האמירויות, בהחלט קיים פוטנציאל כי הסכמים נוספים עם מדינות עריות יגיעו בהמשך, מה שעשוי להגדיל עוד יותר את הפוטנציאל.

שוק ההנפקות הולך ומתחמם
יום חמישי היה יום חזק מאוד לשוק ההנפקות, תיאורטית ניתן היה לחשוב שהמוסדיים מיובשים, אין להם כסף נזיל, אבל אמירה מהסוג הזה מעלה צחוק מריר אצל החתמים. "שים לב לביקושים" הם אומרים "לא רק שהמוסדיים לא מיובשים ממזומנים הם מלאים בהם ומחפשים מקום לשים שם את הכסף. נכון שהטרנד עכשיו הוא מניות של חברות קטנות שהסיכון שם למחיקת השקעה גדול מידי אבל זה לא מפריע להם לקנות מניות כאלה".

מכיוון שאנחנו לא חושדים במוסדיים שהם לא יודעים מה שהם עושים הרי שברור שבמצב עניינים כזה הם יסתערו על אגרות החוב. והנה בהנפקה של מליסרון הם הזרימו ביקושים של מיליארד שקל (החברה לקחה 428 מיליון שקל), באפקון הם הזרימו ביקושים של 420 מיליון שקל (החברה לקחה 225 מיליון שקל) והדובדבן שבקפצת היה ההנפקה של בנק הפועלים שהקוקו שהנפיק נסגר בריבית של 2.97% כשהמוסדיים הזרימו ביקושים יותר ממיליארד שקל. והפיקדון מספר 36 של הבנק קיבל ביקושים של 3 מיליארד שקל והבנק לקח 630 מיליון שקל מהם.

"כשאתה רואה את הביקושים לעומת ההיענות של החברות בשוק האג"ח אתה יכול להבין למה גיוסי הון של חברות קטנות ומוזרות עוברות בשוק" אמר פעיל מרכזי בשוק ההון. בתקופה הקרובה נעקוב אחרי ההנפקות של החברות הקטנות – בעצת הפעיל – שם יהיו הסיפורים המוזרים ביותר.

כעת גם דווח כי ג'נסל של בני לנדא בוחנת הנפקה לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. החברה בוחנת את ההנפקה באחת הבורסות הזרות אולם אינה פוסלת, בהתאם לרוח האופנה האחרונה גם גיוס פרטי בישראל. ג'נסל עוסקת בהקמה של פתרונות באמצעות תאי דלק חלופיים שמאפשרים הספקה של חשמל רצי. לארגונים חיוניים שעושים שימוש בהפקת חשמל באמצעות דיזל.

בנוגע לבהנפקת מימון ישיר, דווח כי קרן ספרה, הפניקס, הראל ומורי ארקין ירכשו כמעט את כל המניות בהנפקה, כאשר ארבעת הגופים התחייבו לרכוש 13% ממניות מימון ישיר, מה שאומר שבפועל ההנפקה סגורה והמניות שיוצעו לציבור יהיו בהיקף זניח של כ-1.5 מיליון שקל. שוק האשראי החוץ בנקאי היה רותח לפני משבר הקורונה והחברה תכננה להנפיק לפי שווי של כ-1.6 מיליארד שקל (כנראה גם היתה מקבלת), אבל המשבר חתך את המכפילים וההנפקה תבוצע לפי שווי של 940 מיליון שקל "בלבד".

בנוסף, דווח כי מריוס נכט לוקח את חברת אקווריוס להנפקה בתל אביב. נכט מעוניין לגייס עבור החברה 200-250 מיליון שקל בהנפקת מניות. אקווריוס עוסקת בהקמה של גנרטורים גדולים שאמורים לספק חשמל למקומות נידחים אליהם קווי החשמל הרגילים אינם מגיעים. אקווריום טרם דיווחה על עסקאות משמעותיות שביצעה אך לאחרונה דיווחה על חוזה עם נוקיה בהיקף כספי של 250 מיליון אירו.

מה קרה בדלק קידוחים?
דלק קידוחים השלימה את המימון מחדש של פרויקט לוויתן. זה היה מהלך מרשים של השותפות אבל הנה דבר מוזר. המניה מיטלטלת בין רווחים גבוהים להפסדים משמעותיים אז מה קורה כאן? נסביר: ב-12 ביולי נסחרה המניה במחיר של 2.26 שקל ואז התחיל מהלך שנמשך 10 ימים עד שב-22 ביולי השלימה המניה ראלי של 100% כך שמחיר המניה יותר מהוכפל והמניה סגרה במחיר 4.62 שקל ואז התחיל מהלך ירידות ששיאן ביום חמישי אז המניה סגרה במחיר 3.61 שקל.

מה קרה? בשוק דיברו הרבה על ההודעה של משרד התשתיות והראיון שנתן יובל שטייניץ שאמר שמעכשיו הדגש של הממשלה יהיה על העברת ייצור החשמל למערכות אנרגיה מתחדשת. תוסיפו לזה את ביטול המכרז ל-4 תחנות כוח שהיו אמורות לפעול על גז טבעי ויוסבו לאנרגיה מתחדשת והנה אנחנו רואים איך הביקושים לגז טבעי בישראל הולכים לרדת.

האם זה מספיק כדי לגרום למכירה המונית של המניה כך שהשווי צולל ב-22%? בעיקרון כן, אבל בשוק הרגיעו, נכון שההודעות האלה לא טובות לדלק קידוחים, נכון שאנחנו נמצאים בתחילתו של מהלך של עודפי היצע של גז טבעי על פני הביקוש – אבל בסופו של יום, ראלי של 100% זועק מימוש ונכון שההודעה של שטייניץ חיבלה בתהליך של מימוש הדלוקס, אבל עדיין, להרוויח 80% ב-10 ימים זועק מימוש – וזה מה שקרה.

פיטורים בשוק ההון
תהינו איך גל הפיטורים שעובר על הכלכלה הישראלית פוסח על שוק ההון ובדקנו. הוא לא! לא היה בית השקעות אחד שלא פיטר עובדים, כולם העדיפו להצניע את זה וטענו שמדובר במספר עובדים קטן שיצא לחל"ת ממנו לא חזר (ומי שלא חזר עד כה – גם לא יחזור). אם נתכלל את המספרים אנחנו מדברים על כמה מאות עובדים בבתי ההשקעות שלא חזרו ולא יחזרו לשוק.

ניסינו לפלח את הסגמנטים מהם פוטרו העובדים והתמונה די הפתיע. מרבית המפוטרים היו מתחומי השיווק והמכירות. למה? שאלנו. הרי מתבקש דווקא שעובדי השיווק יצאו להביא כסף, לא?

אז זה מה שהסבירו לנו: הקורונה טרפה את הקלפים בבתי ההשקעות. עיקר הגיוסים באים משני מקורות: היועצים בבנקים וסוכני הביטוח. היום לא ניתן להידפק על דלתות הסניפים בבנקים, לגשת ליועצי ההשקעות ולדבר איתם (לשכנע אותם למכור את המוצר שהמשווקים רוצים למכור) ולכן המשווקים בבתי ההשקעות נותרו ללא עבודה כשניתן היה ליצור קשר דיגיטלי (בשונה מקשר פרונטלי) בלבד מה שהפך למשימה קשה מאוד עבור המשווקים שהפכו בחלקם לפחות למיותרים.

נשארנו עם סוכני הביטוח. הקשר עם הסוכנים הפך להיות שונה למדיי מאז תחילת המשבר. אמנם הקשר שלהם עם הלקוחות שלהם הפך גם הוא לדיגיטלי אך הקשר של המשווקים לסוכנים עצמם הפך להיות שונה קצת שונה. הם לא צריכים את המשווקים, הם רוצים לדבר עם המנהלים תוך שהם מדלגים על דרגי הביניים והם מבינים שהדילוג על דרג הביניים מייתר את התפקיד הזה ומתפנה כסף והם דורשים לחלוק בו עם בתי ההשקעות כשהקשר מתבצע באמצעים דיגיטליים וכך כמה מאות משרות בשוק ההון פשוט נמחקו.