איך ישפיע ההסכם עם איחוד האמירויות על דירוג האשראי של ישראל?

"הסכם השלום עם האמירויות והירידה בסיכויים לבחירות בתקופה הקרובה מקטינים את הסיכון להפחתה בדירוג האשראי של ישראל". כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים במסגרת סקירתם השבועית. "ההסכם עם האמירויות משפר את מעמדה המדיני והאסטרטגי של ישראל באזור, ויכולות להיות לו גם השפעות כלכליות חיוביות".

"לאיחוד האמירויות יש לדוגמה קרן עושר שנאמדת ב-800 מיליארד דולר, ויתכן שבעתיד הם יחליטו להשקיע גם בישראל. חברות הדירוג אינן ממהרות להפחית את החוב של מדינות מפותחות בתקופה הזו, זאת כל עוד לא מדובר בהרעה שהיא ייחודית לאותה מדינה. בראיון שקיים אנליסט החוב של ישראל בחברת S&P  ופורסם ב-"THE TIMES OF ISRAEL"  הוא מציין שדירוג החוב של ישראל אינו עומד בפני סיכון מידי להפחתה, גם אם הגירעון יעלה ל- 14% מהתוצר, ואף אם יהיה סבב נוסף של בחירות", ציינו בפועלים.

בנוסף, נכון לכרגע מסתמנת הסכמה בקואליציה שתדחה את אישור התקציב לשנה זו עד לנובמבר, כלומר, חרב הקדמת הבחירות הוסרה בשלב זה. בבנק הפועלים מציינים כי המשבר בישראל דומה מאוד במאפייניו לאלו של מדינות מפותחות אחרות, ואולי אפילו קל יותר, בשל רמת החוב הנמוכה של הממשלה. להערכתם, אם יהיו הפחתות דירוג, אלו ידחו כנראה לשנה הבאה.

האם האינפלציה חוזרת?
בשבועות האחרונים אנו רואים מגמה של עלייה קלה בציפיות לאינפלציה בעולם וגם בישראל. האינפלציה הגלומה בישראל עדיין נמוכה מזו שבארה"ב - בישראל האינפלציה לחמש שנים עומדת על כאחוז, בעוד שבארה"ב הנתון עומד על כ-1.5%.

"הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב לאינפלציה בטווח הנראה לעין. כלומר אנו צפויים לתקופה ממושכת מאוד של ריביות ריאליות שליליות, שיסייעו לממשלות למחזר את החובות, ולדאוג שאלו לא יעלו במונחים ריאליים. בהינתן שכלי הריבית קרוב לידי מיצוי, בנק ישראל צפוי למקד את המדיניות בשמירה על עקום תשואות שטוח, זאת דרך רכישות איגרות חוב ממשלתיות בעיקר. התשואות הארוכות בישראל לא עלו כמו בארה“ב במהלך השבוע החולף, בין השאר בגלל שצרכי גיוס החוב של הממשלה בישראל קטנים יותר (ביחס לתוצר) מאלו של ארה“ב", מעריכים כלכלני הפעולים.

מי נפגע יותר מהמשבר? ישראל, שוודיה או בריטניה?
התוצר של ישראל ברבעון השני של השנה התכווץ בשיעור שנתי של 28.7%. התוצר ברבעון השני היה נמוך ב-7.8% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. בבנק הפועלים מסבירים כי הירידה החדה בפעילות משקפת את הסגרים ואת החששות של הציבור שלא אפשרו פעילות כלכלית סדירה.

"אנו רואים שהפגיעה דומה מאוד בכל המדינות המפותחות, ואפילו בשוודיה שכלל לא הטילה סגר. ההוצאה הציבורית גדלה ברבעון זה בשיעור שנתי חד של כ-25%, נתון שמיתן מעט את התכווצות התוצר. היכולת של הממשלות להשפיע בטווח הזמן הקצר על הצמיחה היא מוגבלת בכל העולם. החל מחודש מאי אנו רואים שהמשק עבר לשגרה כלכלית של חיים בצל הקורונה. אנו צופים לכן שברבעון השלישי נראה זינוק חד בצמיחה, ובעיקר בצריכה הפרטית. במסגרת השגרה החדשה שמסתמנת, רמת הפעילות הכלכלית לא שבה לזו של טרם הקורונה, ואנו צופים שהתוצר יתכווץ השנה בכ-7%", ציינו כלכלני הבנק.