אופל בלאנס מפרישה פי 3 על הפסדי אשראי מאשר נאוי ופנינסולה - שמרנות או גמישות חשבונאית?

התשובות לשאלות בכותרת נמצאות, כך נראה, במישור החשבונאות יותר מאשר במישור הכלכלי-עסקי. באחד העיתונים הכלכליים הועלתה בשבוע שעבר השערה, על פיה צמיחתה המהירה של ישראכרט -0.69% ישראכרט 1,440 -0.69% בסיס:1,450 פתיחה:1,428 גבוה:1,487 נמוך:1,400 תמורה:19,504,030 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , שלכאורה הייתה כרוכה במתן אשראי ללווים קצת פחות איכותיים, היא הסיבה לכך ששיעור ההפרשה להפסדי אשראי במגזר משקי הבית בדוחות ישראכרט קצת יותר גבוה מהשיעורים אצל כאל ומקס.

כשראיתי את ההשערה, תהיתי, ביני לביני, אם מישהו יכול להביא הסבר כלכלי לפער, הלא כל כך קטן, בין שיעור ההפרשה בדוחות אופל בלאנס +3.43% אופל בלאנס 192.8 +3.43% בסיס:186.4 פתיחה:186.4 גבוה:197.9 נמוך:190 תמורה:106,599 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: לבין השיעורים אצל שבע חברות האשראי החוץ בנקאי האחרות הנסחרות בתל אביב:

בהמשך המאמר אציע הסבר לפער, על בסיס מידע שאופל מגלה בדוח השנתי. אך קודם לכן, כקרש קפיצה לדיון באשראי שמעניקה אופל בלאנס לעסקים, מבט קצר על האשראי שמעניקות ישראכרט וכאל למשקי בית - או בלשונן, ל"אנשים פרטיים".

כותרת ראשית

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

גלובל | אדיר בן עמי | 22/11/2024

- כל הכותרות

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

עוד תכניות

שיטת ההפרשה להפסדי אשראי בדוחות של ישראכרט
במבט גלובלי, לאופן שבו חברות כרטיסי האשראי הישראליות מודדות כיום, בשנת 2020, את ההפרשה להפסדי אשראי חזויים אין אח במערב אירופה ואין רע בצפון אמריקה. זאת מכיוון שהן מיישמות כללי חשבונאות אמריקאיים שתוקפן פג בתחילת 2020, ואת הכללים האמריקאיים החדשים הן יאמצו רק בשנת 2022. כך, קבע הפיקוח על הבנקים.

על פי התקינה האמריקאית החדשה, יתרת ההפרשה משקפת הפסדי אשראי חזויים לכל אורך חייו של החוב, גם כתוצאה מאירועים שיתרחשו בעתיד. על פי התקינה הישנה, ההפרשה משקפת רק הפסדי אשראי חזויים בכ-12 החודשים שלאחר תאריך המאזן ורק אלה הנובעים מאירועים שהתרחשו לפני תאריך המאזן. 

כללי ה-IFRS שאותו מיישמות חברות אשראי אירופאיות, כמו גם שמונת חברות האשראי החוץ בנקאי הנסחרות בתל אביב, דומים מבחינה מושגית לכללים האמריקאיים, אבל שונים בהיבט מסוים, שמיד נציין מהו.

בדיווחיהן לציבור, חברות כרטיסי האשראי הישראליות מפצלות את תיק האשראי לאנשים פרטיים לשני תתי-תיקים, ונותנות גילוי על ההפרשה בכל אחד מהם. התיק הראשון הוא אשראי הנובע מקניות ששולמו בכרטיס, ובישראל המח"מ שלו קצר מאד (רבים פורעים את מלוא היתרה פעם בחודש). התיק השני, הגדול יותר, הוא אשראי נושא ריבית, והוא כולל למשל הלוואות לכל מטרה לתקופה של עד חמש שנים. המח"מ של תיק זה גבוה משמעותית משנה -- ולכן אימוץ  התקינה האמריקאי צפוי להעלות, אולי באופן משמעותי, את שיעור ההפרשה להפסדי אשראי חזויים בתיק האשראי נושא הריבית.

הטבלה הבאה מציגה את שיעורי יתרת ההפרשה מתיק האשראי נושא הריבית לאנשים פרטיים אצל ישראכרט וכאל, בהשוואה לשיעורי ההפרשה על יתרות כרטיסי אשראי בשני בנקים אמריקאיים (בארה"ב, כרטיס אשראי מתגלגל נושא ריבית הוא ברירת המחדל לצרכן) ובהשוואה לשיעורי ההפרשה בבנק אירופאי אחד על כרטיסי אשראי ואשראי צרכני אחר ללא בטחונות. אגב, הבנקים הזרים מכנים את שיעור יתרת ההפרשה מתיק האשראי כ- Coverage Ratio. כאן אקא למונח הזה "שיעור כיסוי ההפרשה", כדי לא לבלבל בינו לבין מדד נזילות העונה לאותו שם:  
 

 
שתי תובנות מהטבלה. האחת היא כי לפני פרוץ התקינה האמריקאית החדשה, שיעורי ההפרשה של הישראליות היו דומים מאד לשיעורי ההפרשה של האמריקאיות.  התקינה החדשה כמעט והכפילה את שיעורי כיסוי ההפרשה בארה"ב, כך שניתן כנראה לצפות לגידול מהותי גם בשיעור כיסוי ההפרשה בתיק האשראי נושא הריבית של חברות כרטיסי האשראי הישראליות, כשהתקינה הנ"ל תגיע אליהן ב-2022.

התובנה האחרת היא כי בתיק האשראי הנושא ריבית (כ-4.3 מיליארד ש"ח בישראכרט וכ-5.5. מיליארד ש"ח בכאל), שיעור ההפרשה להפסדי אשראי בישראכרט דווקא אינו הגבוה ביותר. בצל הקורונה, כאל אפילו הגדילה את הפער מישראכרט. בהזדמנות אחרת נרצה לברר מה מסביר תבנית כה שונה בשיעורי ההפרשה בין שתי החברות, כפי שעולה מנתוני הטבלה הבאה, אבל כרגע אנו ממהרים לשוב לדוחות אופל בלאנס:

התקינה החשבונאית, שעל פיה אופל בלאנס מודדת את ההפרשה ושעל בסיסה היא נותנת גילוי לאופן שבו היא בנתה אותה היא אותה תקינה החלה ברקלייס הבריטית. תאמינו או לא, אבל טבלה בדוח השנתי של ברקלייס, שממנה גזרתי את הטבלה הבאה, סייעה לי להבין טבלה ייחודית בדוח של אופל בלאנס:
 

 הבדל עיקרי בין ה-IFRS לתקינה האמריקאית החדשה הוא כי ההפרשה על פי ה-IFRS, משקפת הפסדי אשראי חזויים לכל אורך חיי החוב רק לגבי חובות שלגביהם חלה "עלייה משמעותית בסיכון האשראי" בהשוואה לסיכון שהיה קיים בעת היווצרותם. לגבי חובות שלא חלה עלייה משמעותית בסיכון כאמור, ההפרשה משקפת רק הפסדי אשראי חזויים ב-12 החודשים הקרובים. בנתוני ברקלייס לעיל, קבוצת "שלב 1" כוללת את החובות שלא חלה בהם עלייה משמעותית בסיכון אשראי. שיעור כיסוי ההפרשה עליהם הוא 1.2% בלבד. קבוצת "שלב 3" היא קבוצת החובות הפגומים.

ואילו קבוצת "שלב 2" כוללת חובות שאינם פגומים, אך חלה בהם עלייה משמעותית בסיכון האשראי. ברקלייס מזהה חובות "שלב 2" באמצעות "מבחנים כמותיים" ו"מבחנים איכותיים" המורצים על קבוצות של הלוואות עם מאפיינים דומים. מבחנים אלה לא כוללים פרמטר של עומק הפיגור, וכפי שניתן לראות בטבלה, 91% מהחובות בקבוצה -- שהמבחנים הללו העלו בחכתם -- אינם בפיגור. כדי לא "לריב" עם תקינת ה-IFRS , הקובעת שקיימת חזקה, הניתנת להפרכה, כי חוב בפיגור של 30 יום ומעלה הוא חוב שסיכון האשראי הגלום בו עלה משמעותית, ברקלייס הוסיפה את הקריטריון הזה להגדרת קבוצת "שלב 2".

אופל בלאנס מתארת את האופן שבו היא מזהה חוב עם עלייה משמעותית בסיכון אשראי, כדלקמן:

אופל בלאנס, כמו גם אס. אר. אקורד שעל דוחותיה הכספיים כתבתי בשבוע שעבר, מפריכות את חזקת 30 הימים שבתקני ה-IFRS: אצל שתיהן פיגור של  90 יום הוא אינדיקציה לעלייה משמעותית בסיכון אשראי. נזכור זאת להמשך הדרך.

פיענוח שתי טבלאות מפתח בדוחות אופל בלאנס
בביאור 13 בדוח 2019, אופל בלאנס מביאה את הטבלה הבאה, שאקרא לה "טבלת הקבוצות" (למען בהירות המשך הדיון, הוספתי עמודה של "חוב ברוטו", שאינה במקור. שימו לב, שהעמודה שכותרתה "ממוצע משוקלל של כשל אשראי" מציגה למעשה את שיעור כיסוי ההפרשה):
 
לדעתי, דוח שנת 2019 לא מגלה לקוראיו כיצד מוגדרות קבוצה א', קבוצה ב' וקבוצה ג'. ביקשתי מהחברה להפנות אותי לאזור בדוח, שבו מתוארת מהות כל קבוצה. החברה הפנתה אותי למשפט המופיע סמוך לטבלה, המספר כי "הקבוצה עושה שימוש במטריצת הפרשה להפסדי אשראי המתבססת בעיקר על סווג הקבוצות לפי דפוסי הפעילות של החייב מרגע שהחלה עליה בסיכון האשראי שלו, או שארע אירוע כשל ראשוני".

אופל הוסיפה כי "לא קיימת דרישה במסגרת 9 IFRS ו/או במסגרת דרישות הגילוי של 7 IFRS  להגדיר מה נכלל בכל קבוצה." זה נכון, אין חובה לגלות "דפוסי פעילות של חייב". אבל ה-IFRS מטיל חובת גילוי לסכום החובות הפגומים. די ברור ממבנה הטבלה, כי קבוצה ג' היא קבוצת החובות הפגומים, ולבקשתי אופל אישרה כי "קבוצה ג' היא אכן קבוצת החובות הפגומים". 

תקן 7 IFRS דורש גם מתן גילוי ל"מכשירים פיננסיים שלגביהם סיכון האשראי עלה באופן משמעותי ממועד ההכרה לראשונה".  מכיוון שבדוח 2019 אופל לא נותנת גילוי מפורש לסכום הזה, ובהשראת הטבלה של ברקלייס, ניסיתי לברר אם קבוצה ב' בליגת אופל בלאנס היא קבוצת "שלב 2" בליגה האנגלית של ברקלייס. אופל כתבה לי כי מהטקסט הסמוך לטבלת הקבוצות  "די ברור שכל היתרות המצוינות בטבלה זו הינן יתרות שסיכון האשראי שלהן עלה באופן משמעותי". התשובות המלאות של אופל בלאנס בצמוד לשאלות מובאות בקובץ נפרד:התשובות המלאות של אופל בלאנס, בצמוד לשאלות שהעברתי אליה, מובאות בקובץ נפרד, כאן

ומה לגבי קבוצה א'?  ניתן לחלץ את הגדרתה באמצעות ניתוח של טבלה אחרת, המוצגת בדוח השנתי מחוץ לפרק הדוחות הכספיים, שמטרתה להסביר כיצד בנתה אופל בלאנס את ההפרשה בסך 28,712 אלפי שקל ליום 31.12.2019. הנה הטבלה:

אקרא לטבלה הזו "טבלת נאוי", כיוון שטבלה דומה מאד נכללת דרך קבע בדוחות השנתיים והרבעוניים של האחים נאוי. הנה הטבלה מדוחות נאוי, המסבירה את תהליך בניית ההפרשה ליום 31.12.2019:

 
נאוי בחנה באופן ספציפי חובות בסך של 100,202 אלפי שקל. היא הגיע למסקנה, כי מתוך סכום זה ראוי לבצע הפרשה ספציפית על חובות בסך של 46,471 אלפי שקל (ברוטו). כלומר, על סך חובות של 46,471 אלפי שקל "בוצעה הפרשה" ספציפית. ההפרשה הספציפית על החובות הנ"ל (בסך של  46,471 אלפי שקל ברוטו) היא 29,531 אלפי שקל.
אופל בלאנס, תחת הכותרת "בוצעה הפרשה" (הזהה לכותרת שבדוחות נאוי) לא רשמה את סך החובות ברוטו שעליהן "בוצעה הפרשה" ספציפית, אלא את ההפרשה הספציפית עצמה, 27,022 אלפי שקל. כלומר, כותרת המספר אינה מתארת אותו. 

מהו אם כך  סך החובות ברוטו שעליהם "בוצעה הפרשה" ספציפית אצל אופל בלאנס? את המספר הזה  ניתן לגזור מ"טבלת הקבוצות" שבביאור 13. שם רואים כי ההפרשה על חובות שאינם בפיגור היא 1,690 אלפי שקל. הסכום הזה, 1,690 אלפי שקל, מתואר ב"טבלת נאוי" כ"הפרשה כללית". לכן, סך החובות שעליהן "בוצעה הפרשה" ספציפית הוא סך החובות ברוטו בקבוצה ב' ובקבוצה ג': 37,699 אלפי שקל. זה המספר שהיה צריך להופיע, לדעתי, תחת הכותרת "בוצעה הפרשה".

בדוחות האחים נאוי, הסכום שמופיע תחת הכותרת "לא בוצעה הפרשה", 53,731 אלפי שקל, הוא סך החובות שנבדקו ספציפית, אך הבדיקות העלו כי אין צורך לבצע בגינם הפרשה ספציפית. בדוחות של נאוי, החובות האלה מכונים "חובות ברשימת במעקב".

אצל אופל בלאנס, סך החובות שנבדקו ספציפית אך בסופו של יום "לא בוצעה הפרשה" ספציפית בגינם הוא ההפרש בין החובות שנבדקו, 38,503 אלפי שקל, לבין סך החובות שלגביהן כן "בוצעה הפרשה" ספציפית, 37,699 אלפי שקל -- כלומר 804 אלפי שקל. בינגו. הסכום  של 804 אלפי שקל, שזה עתה חישבנו, מופיע כזכור ב"טבלת הקבוצות" תחת הכותרת "קבוצה א'". בלשונם של האחים נאוי, "קבוצה א'" בליגה של אופל בלאנס היא קבוצת  החובות ב"רשימת המעקב" בליגה של נאוי. הנה כי כן, הצלחנו לפענח את הגדרת קבוצה א'.

804 אלפי שקל הוא המספר שצריך היה, לדעתי, להופיע תחת הכותרת "לא בוצעה הפרשה". המספר שמופיע שם בפועל, 11,481 אלפי שקל, הוא  יתרה נטו, כלומר לאחר הפרשה, של סכום החובות שנבדקו (38,503 פחות 27,022).

עניין אחרון ב"בטבלת נאוי", שמציק לי כבר מספר ימים, הוא הסכום של 9,791 אלפי שקל המופיע בעמודה השמאלית תחת הכותרת "לא בוצעה הפרשה". טכנית, אופל בלאנס הגיעה למספר הזה על ידי הפחתת ה"הפרשה הכללית" בסך של 1,690 אלפי שקל מהסכום של 11,481 אלפי שקל. לדעתי, לסכום 9,791 אלפי שקל אין כל משמעות כלכלית או חשבונאית.

ביקשתי מאופל בלאנס להסביר לי את משמעות המספר 9,791 אלפי שקל. להלן תשובתה, המתייחסת גם למשמעות המספר  11,481 אלפי שקל:

נתונים סותרים על סכום המחיקות בשנת 2019
 תקן 9, תחת הכותרת "מחיקה", מסביר וקובע, כי "ישות תקטין במישרין את הערך בספרים ברוטו של נכס פיננסי כאשר לישות אין ציפיות סבירות להשבה של נכס פיננסי במלואו או בחלקו. מחיקה מהווה אירוע גריעה".

כללית, קיים קשר אלגברי בין הפרמטרים הבאים (א) סך המחיקות, (ב) גביית סכומים לאחר שנמחקו, (ג) יתרות ההפרשה להפסדי אשראי בתחילה ובסוף התקופה, ו-(ד) ההוצאה בגין הפסדי אשראי על פני דוח רווח והפסד. את הקשר האלגברי ניתן לראות במה שמכונה "טבלת התנועה בחשבון ההפרשה". כך נראה הקשר בהוראות הדיווח לציבור של הפיקוח על הבנקים:

הגרסה המקוצרת לקשר האלגברי היא כדלקמן: ההוצאה בגין הפסדי אשראי שווה לגידול בהפרשה פלוס מחיקות נטו. בדוח שנת 2019 של אופל בלאנס, הגידול בהפרשה להפסדי אשראי הוא 3,369 אלפי שקל וההוצאה בדוח רווח והפסד היא 5,497 אלפי שקל. ההפרש בין שני סכומים אלה -- שהוא 2,128 אלפי שקל -- אמור להיות סך המחיקות, נטו. ואכן, המספרים הבאים בביאור 19 לדוחות הכספיים, ללא קשר לכותרות שניתנו להם, מאשרים כי סך המחיקות (נטן) בשנת 2019 הוא 2,128 אלפי שקל:
 

בדוח תיאור עסקי התאגיד, אופל בלאנס נותנת גילוי לסך המחיקות בחתך של חברות הבנות והחברה עצמה. סך המחיקות מסתכם ב-2,129 לפי שקל (שלצורך העניין שווה לסכום המדווח בביאור 19:  2,128 אלפי שקל). 

תקן 7 IFRS, קובע כי "ישות תספק התאמה בין יתרת הפתיחה לבין יתרת הסגירה של ההפרשה להפסדי אשראי חזויים, בטבלה… כדי להסביר את השינויים בהפרשה להפסד ואת הסיבות לשינויים אלה." מדובר באותה טבלה המכונה "טבלת תנועה" בהוראות הפיקוח על הבנקים.  בדוח לשנת 2019, אופל מציגה את התנועה בביאור 13:
 
 
מוזר. סך המחיקות בטבלה זו, 4,477 אלפי שקל, רחוק מלהיות 2,128 אלפי שקל, הסכום שעליו הצהירה אופל, פוזיטיבית בדוח תיאור עסקי התאגיד, וכאמור התייחסה אליו ככזה בביאור 19 (על אף הכותרת שנתנה לו שם).

הדרך היחידה שאני רואה ליישוב הסתירה לכאורה, היא כי ה-4,477 הוא סך המחיקות ברוטו, וה-2,128 הוא סך המחיקות נטו. כלומר, ההפרש בין הסכומים הוא סך החובות שנגבו לאחר מחיקתם.  בנקים אירופאיים מסויימים נוהגים לזכות ישירות לדוח רווח והפסד סכומים שנגבו לאחר שנמחקו (ולא דרך חשבון ההפרשה, כפי שדורש הפיקוח בישראל). אבל, בתשובותיה לשאלות שהעברתי לה, אופל פסלה אפשרות זאת על הסף, באומרה כי "אין משמעות להפרש בין 4,477 לבין 2,129".

בתשובתה הסבירה החברה את הסתירה לכאורה בין סכומי המחיקות השונים, כדלקמן: 
"הסכום 4,477 מייצג את סך החובות שהוכרו בתקופות קודמות כחובות מסופקים (קרי נכללים ביתרה ליום 1.1.2019 – 25,344) ובמהלך שנת 2019 הוחלט, על בסיס חוות דעת יועציה המשפטיים של החברה והערכות ההנהלה, להכיר בהם כחובות אבודים (= "למחוק אותם")... יש לחדד, כי המספר 4,477 הינו מספר המתייחס לנתון מאזני (יתרת ההפרשה לירידת ערך) בעוד המספר 2,128 הינו מספר המתייחס לנתון תוצאתי (סך הוצאות בגין הפסדי מירידת ערך והפסדי אשראי). לגופו של עניין –ה-4,477 אלפי ₪ הינו סכום יתרות חובות שהוכרו כאבודים ונמחקו השנה. ההוצאה (ההפסד) בגינם נרשם כבר בשנים קודמות שאז הוכרו כחובות מסופקים ונרשמה הפרשה בגינם (ועל כך הם נכללים ביתרת ההפרשה ל-1.1.2019). ה-2,128 אלפי ₪ הינו סך ההוצאות (הפסדים) בשל חובות אבודים שהוכרו השנה, והוא נובע מחובות שהוכרו השנה ישירות כחובות אבודים, (כלומר הם לא הוכרו בשנים קודמות כחובות מסופקים ולכן ההפסד בגינם נרשם ברווח הפסד השנה) בניכוי גביית של חובות שהוכרו באבודים בתקופות קודמות…...".

עם כל הכבוד, התשובה אינה מספקת. בניגוד לטענה שבתשובה כי "המספר 2,128 הינו מספר המתייחס לנתון תוצאתי", על פי ביאור 19 המספר הינו ההפרש בין ההוצאה בגין הפסדי אשראי (על פני דוח רווח והפסד) לבין הגידול בהפרשה המאזנית להפסדי אשראי חזויים. לפיכך, 2,128 אינו נתון תוצאתי אלא נתון של מחיקות, נטו, כלמר  נתון של גריעה, נטו. המשוואה האלגברית על פיה סך המחיקות נטו הוא ההפרש בין ההוצאה בדוח רווח והפסד לבין הגידול בהפרשה מתקיימת, גם כאשר מחיקות מסוימות או ביטולי מחיקות מסוימים לא עוברים בחשבון ההפרשה. לעניות דעתי, התנועה בחשבון ההפרשה הייתה צריכה להיות מדווחת כדלקמן:
 

וככל שההפרש בין מחיקות נטו למחיקות ברוטו מהותי, צריך לתת גילוי לסכומים שנגבו לאחר מחיקתם. אז מדוע יחס כיסוי ההפרשה של אופל בלאנס גבוה פי 3 ויותר מאשר אצל שבעת מתחרותיה?

יתרת תיק האשראי (לאחר הפרשה) על פני מאזנה של אופל ליום 31.12.2009 הינו 319,495 אלפי שקל. שיעור כיסוי ההפרשה ליום 31.12.2019 מחושב על ידי חלוקת יתרת ההפרשה, 28,712, ביתרת האשראי לפני הפרשה, כלומר ב-348,207 אלפי שקל. כפי שהראיתי בתחילת הכתבה, התוצאה המתקבלת, 8.2%, היא למעלה מפי 3 משיעורי כיסוי ההפרשה אצל האחים נאוי ושאר החברות בענף.

אי שם בביאור 13 לדוחות הכספיים, מצאתי את הגילוי הנאות הבא: "לגבי חלק מיתרת לקוחות, המחאות וחייבים בסך של כ-21.9 מיליון שקל, אשר הוכר בגינם הפסד מלא מירידת ערך, עדיין מבוצעות פעולות גבייה, הכוללות טיפול משפטי ונקיטת הליכי הוצאה לפועל."

הכוונה ב"הפסד מלא", היא הפרשה בשיעור של 100%. כלומר, עבור חובות ברוטו, בסך של 21.9 מיליון שקל, שעדיין נכללים בתיק האשראי ברוטו הוכרה הפרשה להפסדי אשראי חזויים בסך של 21.9 מיליון שקל.

הגילוי הבא  שאופל נותנת בדוח תיאור עסקי התאגיד מרמז כי מדובר בחובות שגילם עולה על שנתיים-שלוש (החוב עובר לטיפול משפטי רק לאחר שהיה בפיגור מספר חודשים):

"לאחר פרק זמן בן כשנתיים עד שלוש, בו נמצא החוב בטיפול משפטי ומשלא התקדם תהליך הגביה וצומצם החוב, מבקשת החברה מיועציה המשפטיים חוות דעת בדבר הכרה בחוב כחוב אבוד. יצוין כי, גם לאחר הכרה בחוב אבוד ההליך המשפטי ממשיך להתקיים."

ככל שמתחרותיה של אופל מוחקות חובות ישנים שבוצעה בגינם "הפרשה מלאה" (או קרוב למלאה), הרי שהסכום האמור, כ-21.9 מיליון שקל, מסביר את הפער בין שיעור כיסוי ההפרשה אצל אופל לשיעור אצל שאר החברות בענף. אם אופל הייתה מוחקת את הסכום הנ"ל, יתרת ההפרשה הייתה צונחת לכ-6.8 מיליון שקל ושיעור כיסוי ההפרשה היה צונח לכ-2.3%, בערך כמו אצל האחים נאוי, למשל.

בתשובה לשאלותיי, אופל בלאנס מאשרת כי "חלק ניכר מהחובות הם אכן בפיגור של שנתיים שלוש ויותר" ומביעה הסכמה כי אי מחיקת חובות אלה מסבירה את הפער האמור בשיעור כיסוי ההפרשה בינה לבין שאר החברות בענף.

ההסבר לפער האמור בשיעורי כיסוי ההפרשה, אם כך, אינו כלכלי, אלא חשבונאי: פער בין עיתוי המחיקות אצל אופל לבין עיתוי המחיקות אצל מתחרותיה. בתשובתה לשאלותי, הדגישה אופל כי מחיקה היא "פעולה טכנית בלבד", וכי "הסיבה לנתון הנ"ל  (8%) הינה עניין טכני בלבד" וכי מחיקה היא "פעולה טכנית לחלוטין שאינה משפיעה כלל על ההפסדים שנזקפו לדוח רווח הפסד ".

הכל נכון. אבל, גם לא לגמרי נכון, כי לפעולה טכנית עשויה להיות השלכה כלכלית. ולראייה, דוח מדרוג מחודש מאי 2020. מדרוג התייחסה לסך החובות בפיגור, שהסתכמו ל-38,503 אלפי שקל, כאל "חובות בעייתיים", ובהתאם ציינה כי היחס "חובות בעייתיים/ אשראי ללקוחות ברוטו" עומד על 11.9%. מדרוג המשיכה וכתבה כי:

"תיק האשראי של החברה מאופיין ברמת סיכון גבוהה, כפי שמשתקף בשיעור החובות הבעייתיים לסך התיק ברוטו, אשר עמד על כ- 11.9% בסוף שנת 2019 והינו נמוך לדירוג…"

אם אופל הייתה מוחקת את החובות הישנים שעליהם רשמה "הפרשה מלאה" (כפי שככל הנראה עושות בדרך כלל מתחרותיה), היחס שחישבה מדרוג היה צונח מ-11.9% לכ-5.5%, ואז מדרוג, אולי, לא הייתה חושבת כי "תיק האשראי של החברה מאופיין ברמת סיכון גבוהה".

לעיתים, עדיף להיות חכם, מאשר להתעקש ששאר החברות טועות ואת צודקת. אם שאר החברות רואות בחובות ישנים עם הפרשה מלאה, או כמעט מלאה, כחובות שעל פי תקני ה-IFRS "אין ציפיות סבירות" לגבייתם, מה הטעם להתעקש כי "ציפיות סבירות להשבה" עדין קיימות.

כמה מילים על דוח הרבעון הראשון לשנת 2020
 בשבוע שעבר ראינו כאן כי הדוחות הרבעוניים של אס. אר. אקורד לא מגלים דבר על ההפרשה להפסדי אשראי, מלבד את יתרת ההפרשה. הגילוי בדוח הרבעון הראשון של אופל  לשנת 2020 (דוחות הרבעון השני עדיין לא פורסמו) רחב לאין שיעור מהגילוי של אס. אר. אקורד, ולו בגלל שהוא כולל את "טבלת נאוי".

כך, במסגרת טבלה זו מגלה החברה כי ליום 31.3.2020, סך החובות "שהייתה לגביהם אינדיקציה לאי כיבוד הממסר" העפיל ל-63,477 אלפי שקל מ-38,503 אלפי שקל ליום 31.12.2020. ללא ספק, מידע משמעותי למשקיע סביר. נותר רק להצטער, שדוח הרבעון הראשון לא כולל את "טבלת הקבוצות", שבו ניתן (בדוח השנתי) גילוי מפורש לסך החובות בפיגור ולסך החובות הפגומים. 

התשובות המלאות של אופל בלאנס בצמוד לשאלות מובאות בקובץ נפרד:התשובות המלאות של אופל בלאנס, בצמוד לשאלות שהעברתי אליה, מובאות בקובץ נפרד, כאן

הכותב הוא ד"ר למינהל עסקים, כלכלן ורואה חשבון; מייסד משותף של עמותת "גילוי נאות - התנועה להגנה על ציבור המשקיעים". במסגרת תחום התמחותו חשף עיוותים חשבונאים בדוחות של חברות ישראליות לרבות בחברות דור כימיקלים, תרו ולומניס