בקרוב אצלנו? השלכות מדיניות הפד' על בנק ישראל

לאחר דיונים ממושכים שהחלו עוד בשלהי הבחינה המחודשת של המדיניות המוניטרית, הפד' החליט לאמץ בשבוע שעבר יעד אינפלציה ממוצע של 2% לאורך זמן, במידה וזה נחוץ כדי לתמוך בכלכלה. המשמעות הברורה היא, שהריבית תישאר נמוכה לזמן ממושך יותר, מכיוון שהבנק יוכל לאפשר רשמית לאינפלציה לגלוש מעל ליעדה.

בנוסף, הבנק השמיט את הנוהג הוותיק שקרא להקדים ולהעלות את הריבית לפני שהאינפלציה עולה מעל ליעדה.  כלומר, הבנק ייתן משקל רב יותר בהחלטותיו לאינפלציה בפועל ופחות לתחזיות, וכי ייתן משקל נמוך יותר להשפעת שוק העבודה על האינפלציה. הבנק לא ינקוט בצעדים לצינון שוק העבודה, כל עוד אין עדות משמעותית ללחצים אינפלציוניים כתוצאה מכך.

 עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מסביר כי "בכך הבנק גם בחר להימנע מאימוץ אסטרטגיות של ריבית שלילית וניהול עקום התשואות, שנעשו ע"י בנקים מרכזיים אחרים בעולם, בשל העדויות הסותרות לגבי היעילות שלהם. ההודעה תגדיל מצד אחד את "תיאבון" המשקיעים לחפש תשואה גבוהה יותר בנכסים מסוכנים יותר ובנכסים ריאליים ובצד השני תתמוך בהמשך עליית הציפיות לאינפלציה".

להערכתו, "סביר שהבשורה על הגמשת יעדי הבנק תתגלגל מארה"ב למדינות נוספות כולל ישראל. כרגע, השווקים לא מצפים שהריבית בארה"ב תעלה לפני סוף המחצית הראשונה של 2024".

בנוסף, הדיווחים על השינוי הצפוי באסטרטגיה של הפד', היו אחד מהגורמים שתרמו להיחלשות הדולר בעולם. גלכך הצטרף גורם נוסף, המשך הגידול בגירעון והחוב של הממשל האמריקאי, והאמונה ההולכת וגדלה שחלק משמעותי מהגירעון והחוב ימומנו בסופו של דבר על ידי הדפסת כסף.

בהקשר של השקל קליין סבור כי הנסיבות ממשיכות לתמוך בחוזקו, "ההימנעות (לפחות כרגע) מבחירות, לצד החוזקה ביצוא שירותי היי-טק, העלייה בשווי החברות בענף (בשל העלייה במדדי הטכנולוגיה בעולם) והעליות בשווקי ההון תמכו וממשיכים לתמוך בחוזקו של השקל. הדבר תומך גם בהאצת קצב רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל".