"אנחנו מפתחים חיסון קורונה ארוך טווח"

מבחינה חיסונית, יש 3 אפשרויות סופיות מרכזיות במאבק של האדם מול נגיף הקורונה. הראשון והבלתי סביר, שלא יהיה חיסון אפקטיבי לקורונה וניאלץ ללמוד לחיות עם המחלה. השני, מציאת חיסון קצר טווח, שייאלץ את האוכלוסייה להתחסן אחת לכמה שנים, לרוב בין שנה ל-10 שנים לזריקה. האופציה השלישית – והחיובית ביותר מבחינת האנושות – זה ייצור חיסון שמייצר זיכרון חיסוני לכל החיים. כמו במקרה של שחפת או פוליו או מרבית מחלות הילדות. חיסון אחד, מקסימום שניים, ואין לכם מה לדאוג מהמחלה.   אז כשכל ענקיות הפארמה נמצאות במרוץ למציאת חיסון, בהן פייזר (PFE), מודרנה (MNRA),  ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ) ואסטרה זנקה (AZN), גם חברה ישראלית – קטנה ביחס לענקיות הפארמה – נמצאת במרוץ. חברת כלל ביוטכנו 3.89% , שמחזיקה בחברת אליסיו (17%) שעד למשבר פיתחה חיסון למניעת חזרה של סוגי סרטן מסוימים – גם נמצאות במרוץ.   אגב, גם המכון הביולוגי בנס ציונה נמצא במרוץ, למרות הביקורת נגדו, בשל העובדה כי את כל החיסונים המשמעותיים ב-100 שנים האחרונות הציגו חברות הפארמה. הביקורות האלה חסרות את הראייה האסטרטגית לחשיבות הפיתוח כחול לבן של חיסון ואי הסתמכות על אחרים או המתנה בתור לקבלת טיפולים מצילי חיים.   כלל ביוטכנולוגיה קטנה ו"מאחור" – אבל זה לא אומר כלום אבל נחזור לכלל. בינתיים, 2020 הייתה טובה למניה סך הכול. מינואר עלתה המניה בקרוב ל-40%, כשהחודש היא מתקרבת ל-5% תשואה. בתחילת השנה עמד שערה על 1.35 שקלים למניה, במארס היא צנחה עם כל השוק לתחתית של 57.8 אגורות, אבל נכון לכתיבת שורות אלה היא נסחרת לפי מחיר של 1.82 שקלים ושווי שוק שמתקרב ל-300 מיליון שקל. 

החברה באמת נקודה קטנה במגרש של הגדולות. אבק כוכבים לעומת גלקסיות ענקיות. מול ה-204 מיליארד דולר של פייזר למשל, ההשוואה נהיית ברורה יותר. כלומר, השווי בשקלים של פייזר הוא 683 מיליארד – פי 1.5 מתקציב המדינה – כלומר פי למעלה מ-2,270 משוויה של כלל. זה המון. לענקיות הפארמה יש להן גם יתרון בידע שנצבר לאורך עשרות שנות בפיתוחים ובמחקרים באינספור קטגוריות.    אבל נתחיל מזה שגודל אינו מעיד על איכות. יתר על כן, בחינה של בעלי העניין בחברה, מעלה כי כלל תעשיות היא בעלת העניין הגדולה ביותר עם למעל מ-47% החזקה. אבל מי שבאמת חשובה במשוואת הפארמה, היא חברת טבע -1.15% שמחזיקה ב-15% מכלל, מה שבהחלט נותן לה גב משמעותי ביכולותיה.   כלל ביוטכנולוגיה היא חברת החזקות בחברות ביומד וטכנולוגיה. יש לה ארסנל של כ-10 חברות מתוכן 2 החזקות נסחרות - מדיוונד וגמידה סל. באמצעות חברות הבת שלה, החברה מושקעת בכמה אספקטים של המלחמה בקורונה – הן מבחינה טיפולית בהשפעות הנגיף על הגוף והן מבחינת החיסון. לפי מנכ"ל החברה, עופר גונן, התוצאות של הניסויים הראשוניים מראים הבטחה, כשהחברה צפויה לעבור לשלב א' בניסויים בבני אדם ברבעון הנוכחי.  "פי 25 זיכרון חיסוני מהמתחרים"

יש כאלה שיטענו שכלל ואליסיו נמצאות הרחק מאחור - גונן לא מסכים. "פרסום תוצאות במהירות אינה ערובה לכך שחברה מובילה. קחו את מודרנה, גם אם תאושר בזריזות, האתגר הלוגיסטי של לייצר את החיסון, לשמור אותו בהקפאה של מינוס 17 או 70 במקרה של פייזר ומתן החיסון ימים ספורים לאחר ייצורו – הוא אתגר גדול מאוד שלא בטוח שאפשרי בקנה מידה גדול", אומר גונן.

"כמו כן, איש אינו יודע מה התוצאות עד שהן מתפרסמות, אבל חשוב מכך, איש גם לא יודע מה ההשפעות ארוכות הטווח של החיסון. הכול עוד נורא חדש במושגים מדעיים".

לאיזו חיסון אתם מכוונים? "לחיסון ארוך טווח, שאמור ליצור תגובה חזקה של תאי מערכת החיסון, ובהם גם תאי זיכרון. בשלבי הניסוי הראשוניים, החיסון של אליסיו הראה תוצאות מעולות. הנוגדנים היו ברמה של פי 265 מאדם שמחלים מהמחלה. אבל מה שחשוב יותר, זה שהראנו שהתגובה התאית, , הייתה פי 25 מהתוצאות של יתר המתחרות בשוק – כאשר למיטב ידיעתנו לא ברור כרגע מי מהן, אם בכלל, מייצרת זיכרון חיסוני".

• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• לאחר הדו"ח הטוב: לידר מעניקה אפסייד של 100% לחנן מור

מה ההבדל בין החיסון שלכם לשל המתחרות? "אצל מודרנה ופייזר החיסון  מורכב מקוד גנטי שעל פיו תאי הגוף של האדם המתחסן אמורים ליצר חלבון ויראלי, ואז מערכת החיסון, שמזהה את החלבון הזה כזר, צריכה לפתח נגדו תגובה חיסונית. בפועל זו טכנולוגיה חדשה שאף פעם לא נוסתה לפני כן והחיסונים האלה בהחלט מהווים ניסוי רחב היקף שאין לו תקדים. החיסון שלנו פועל כמו חיסונים קלאסיים: החיסון עובר לבלוטות הלימפה ועוזר לגוף להתחסן".

כמה השקעתם במו"פ? "כלל השקיעה בסך הכול בחברה 7 מיליון דולר. בשנה האחרונה אליסיו גייסה ממשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון 50 מיליון דולר למען המחקרים שלה".

זה לא מספיק לניסוי מלא... "אנחנו כרגע נמצאים בקשר עם מכון המחקרים לבריאות האמריקאי (NIH) וגם מול הקרן של ביל גייטס לבדיקת אפשרות לקבלת מימון לניסוי. בנוסף, אנחנו גם בקשר עם מרבית חברות הפארמה הגדולות בעולם, כדי להכניס אחת מהן כשותפה".

• גוטו: הפוטנציאל קיים אבל ההפסדים ממשיכים להצטבר
• מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"