לקראת החלטת הריבית הערב - האנליסטים מצפים להרחבת צעדי התמיכה
בנק ישראל צפוי להודיע הערב בשעה 16:00 על החלטת הריבית והמדיניות המוניטרית, כאשר מרבית הכלכלנים מעריכים כי תהיה הרחבה של צעדי התמיכה, כגון הורדת ריבית ו/או הרחבת תכנית הרכישות. נכון לכרגע, ריבית בנק ישראל עומדת על שיעור אפסי של כ-0.1%, אך האנליסטים מעריכים כי הבנק עשוי להוריד את הריבית (למרות שמדובר בצעד בעיקר סמלי) - האם בקרוב נתחיל לשלם ריבית על החסכונות בבנק? זה מה שחושבים האנליסטים.
רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות: "בהחלטת הריבית הקרובה בנק ישראל לא יוכל להתעלם מההרעה בתמונת המאקרו שנרשמה בחודשים האחרונים. ההחלטה האחרונה הייתה בסוף אוגוסט ובאותה עת נרשמה עלייה מדאיגה בתחלואה אך המשק התאפיין במגבלות פחותות. בנק ישראל הציג במסגרת ההחלטה בספטמבר תרחיש אופטימי (שליטה במגיפה) ותרחיש פסימי (שליטה חלקית במגיפה- עם צמצום ומגבלות כל מספר חודשים), כאשר ההתפתחויות האחרונות הציבו את המשק המקומי על תוואי התרחיש הפסימי.
"כזכור, בתרחיש זה, הצמיחה השנה צפויה לנוע סביב 7%- וחשוב מכך ההתאוששות בהמשך צפויה להיות מתונה למדיי (כ-3%) ותלווה בשיעורי אבטלה גבוהים של13%-12%. מבחינת הריבית, תרחיש זה הניח טווח של 0.1%-0.0%, כלומר השאיר פתח להפחתת הריבית לאפסית. כמו כן, סביבת האינפלציה בפועל נותרה שלילית כאשר האינפלציה הבסיסית התבססה סביב 0.5%- מאז חודש מאי השנה והציפיות לאינפלציה לשנים הקרובות נמצאות מתחת לגבול התחתון של היעד.
"בנוסף, סביר שבנק ישראל יתחשב בכך שלא ניראה שיפור של ממש בניהול המשבר, שמשמעותו פוטנציאל לגלי תחלואה נוספים. זאת במקביל להמשך דחיית העברת תקציב 2021, צעד שמעלה את הסיכוי להליכה לבחירות ועלול ליצור מצב של מדיניות פיסקאלית משותקת במהלך המחצית הראשונה של 2021, לכל הפחות. אמנם הפיתרון למשבר לא נמצא במגרש של בנק ישראל, אך הוא אינו יכול להישאר אדיש וסביר שבהחלטה הקרובה יתרום את חלקו. בנק ישראל הצליח לבסס סביבה של תנאים פיננסיים נוחים יחסית, וסביר שימשיך בכיוון זה גם בהחלטה הקרובה. בהחלטות הריבית האחרונות הריבית נותרה ללא שינוי עם תמיכה של חבר אחד להפחתת הריבית לאפס. סביר כי בהחלטה הנוכחית תירשם תמיכה רחבה יותר, ואנו מעריכים כי קיימת הסתברות גבוהה להפחתת הריבית לאפס.
"בנוסף, עד סוף ספטמבר רכש הבנק אג"ח בכ-34 מיליארד שקל מתוך תוכנית של 50 מיליארד שקל, וסביר לצפות להרחבת תוכנית זו ולא מן הנמנע שהיא לא תוגבל, באופן שבו נוהג ה-FED, כלומר מעבר לרכישות לפי הצורך. בהיבט זה, לאורך החודשים האחרונים נרשמו מספר אפיזודות בהן עלה חשש להפחתת דירוג האשראי של ישראל שקיבלו ביטוי בלחץ לעליית תשואות בשוק האג"ח. הבנק הגיב לכך בהגברת מעורבות בשוק האג"ח, ומדיניות זו צפויה להימשך, כך שעוצמת עליית התשואות מוגבלת, והיא מייצרת לפרקים הזדמנויות טאקטיות להארכת מח"מ.
"בשוק המט"ח בנק ישראל החמיץ הזדמנות לאותת לשוק על כללי משחק חדשים"
"בניגוד להצלחה בשוק האג"ח, הרי שבשוק המט"ח הסיפור שונה לגמרי. במהלך ספטמבר הבנק רכש סכום נמוך יחסית (280 מיליון דולר), וזאת על רקע פיחות מהיר יחסית בשער החליפין של השקל. לדעתנו, הבנק החמיץ הזדמנות לאותת לשוק על כללי משחק חדשים, בפרט בעת משבר, של רכישה תוך מגמת היחלשות השקל. דווקא בעת זו, החלשת השקל אפקטיבית למדיי בתמיכה במצב המשק, שכן היא תצמצם את ההרעה שחווה היצוא המקומי, על רקע הירידה בביקושים, ומכאן תצמצם את פוטנציאל הפגיעה בשוק העבודה. עם זאת, לאורך העשור האחרון הבנק הראה נחישות גבוהה יחסית סביב הרמות הנוכחיות של השקל-דולר, וסביר כי בעת הנוכחית המאופיינת בהרעה במצב המשק, צפויה מעורבות גבוהה זו להישמר", סיכם גוזלן.
יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון: "לאור ההרעה המשמעותית במצב הכלכלי עם כניסה לסגר שני (ויציאה מאד הדרגתית) ודפלציה עמוקה, בנק ישראל עשוי להודיע על חבילת צעדים, הכוללת: חיזוק ה"הכוונה לעתיד" (forward guidance) ולכלול אמירה לגבי אי העלאת ריבית למספר שנים (אולי לא לפני 2023 או 2024), גם אם האינפלציה תגיע ל-2%; הגדלת מסגרת רכישות האג"ח הממשלתית מ-50 מיליארד שקל ל-80-100 מיליארד שקל; הורדת ריבית לאפס (בהסתברות של 60%). לא בטוח עד כמה צעד זה מספיק משמעותי כאשר ברור כי בנק ישראל לא מתלהב כלל מהגעה לריביות שליליות; צעדים לעידוד ההלוואות של הבנקים לסקטור העסקי. תיתכן ירידה בשיעור הנזילות ו/או מתן הלוואות ארוכות לבנקים בריבית שלילית בתנאי שהבנקים יגדילו את האשראי העסקי (LTRO), למרות שהבנקים נרתעים מלהגדיל את מתן האשראי בשל סיכון האשראי".
כלכלני בנק הפועלים: "השווקים ממתינים לאיזו הקלה, אבל לא נותרה כבר הרבה תחמושת לבנק ישראל. שוק המק"מ מגלם הסתברות גבוהה להפחתת ריבית לאפס. לפחות חבר אחד במועצה המוניטרית תומך בהפחתת ריבית, כך שזו אפשרות סבירה. אנו עדיין מעריכים כי בנק ישראל יעדיף, בדומה לפד האמריקני, להתמקד בהכוונה עתידית של המדיניות המוניטרית, שיש לה השפעה רבה יותר על עקום התשואות. יתכן שבנק ישראל יבחר לדוגמה להגדיל כבר עתה את מכסת איגרות החוב הממשלתיות שהוא רוכש, בכדי לתת לשוק האג“ח יותר ודאות, נוכח גיוסי ההון הגדולים של האוצר. עד סוף ספטמבר רכש בנק ישראל אג“ח ממשלתיות בסכום של 33.6 מיליארד שקל, ועד סוף השנה מכסת ה-50 מיליארד צפויה להיגמר".
ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק: "מדד חודש ספטמבר שירד ב-0.1% (היה נמוך במעט מהתחזיות המקודמות) מבסס את ההערכה כי סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות שלילית. בחודשים הקרובים, ובעיקר אל תוך שנת 2021 צפויה סביבת האינפלציה לעלות במתינות אולם לא נראה שתגיע אף לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה ובתוספת להאטה במשק על רקע המגבלות והסגר של החודש האחרון לא בלתי נמנע כי בנק ישראל יכריז השבוע על שימוש בעוד כלים מוניטאריים כגון: הרחבת תכנית הרכישות של אג"ח ממשלתי, השקה אפשרית של הלוואות לבנקים בריבית אפסית ותיתכן אף הורדת ריבית נוספת של עד 10 נ"ב לרמה האפס. האפשרות להרחבת הפעילות של בנק ישראל נתמכת גם בהמשך מגמת התחזקות השקל והעובדה כי השקל חזר להיסחר ברמות השיא מול סל המטבעות".
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים יש "סיכוי טוב שנראה הרחבה בהרחבה". לדבריו, "בעקבות חוזקו של השקל, הציפיות הנמוכות לאינפלציה וכמובן הפגיעה בכלכלה בעקבות ההגבלות בנק ישראל, יאותת שהוא מוכן להגדיל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות, ימשיך לתמרץ את הבנקים להגדיל את האשראי ולהקל בתנאים, ואולי אף יבצע הפחתה סמלית של הריבית".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש: "אנו צופים שמדד אוקטובר, למרות העלייה העונתית גבוהה יחסית, יעלה ב-0.1% בלבד עקב השפעת הסגר. מדד נובמבר ודצמבר צפויים לרדת ב-0.1%. האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להיות כ-0.5%. אנו מעריכים שבנק ישראל עשוי להוריד ריבית ל-0% בהחלטתו השבוע".
הנגיד, ירון, אמר בשבוע שעבר בראיון טלוויזיוני לבלומברג כי ב"י ימשיך לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה מאד, ככל שיידרש - “will continue to do whatever accommodative measures that we need to do as we are going forward”. לדברי האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, דברי הנגיד תומכים בהערכה כי בנק ישראל ינקוט בהרחבה מוניטארית בישיבה הקרובה ב-22 באוקטובר - יגדיל (או אף יכפיל) את תוכנית רכישת אגרות החוב הממשלתיות ועשוי אף להוריד את הריבית לרמה אפסית ולחזק את מדיניות ה-Forward guidance.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
11.גם ב2016 הריבית היתה 0.1% - אז מה ההבדל בין גאות למשבר?חסר דירה 22/10/2020 14:44הגב לתגובה זו0 0המסקנה היא פשוטה מאד, תמיד הריבית תהיה אפסית כי זה הכי טוב לטייקוניםסגור
-
10.צריך לסגור את בנק ישראל. מוסד מזיק ומיותר! (ל"ת)רבקה 22/10/2020 13:49הגב לתגובה זו1 0סגור
-
9.אחרי הורדת דירוג האשראי של ישראל שתתרחש בקרובשאול 22/10/2020 13:01הגב לתגובה זו6 0השקל יהיה שווה פחות מצואת כלבים יבשה שמתפזרת ברוח. בתקופה הזאת כשהמצב הכלכלי מתדרדר מיום ליום - לקנות מט"ח ולהמתין בסבלנות!סגור
-
8.הורדת דרוג האשראי לישראל תטרוף את כל הקלפים (ל"ת)הורדת דרוג האשראי 22/10/2020 11:45הגב לתגובה זו4 0סגור
-
שבוע הבא פגישה עם 3 חברות דרוגיש מצב להורדה 22/10/2020 13:21הגב לתגובה זו1 0חברות הדרוג ישאלו האם ישראל יכולה לעמוד בהתחייבותיה. יהיה קשה מאד לשר האוצר להסביר למה עדיין אין תקציב ואיך זה שכולם התפטרו.סגור
- טען עוד
-
7.נדל"ן ישראלי יקרוס למרות הורדת הרביתדור 22/10/2020 11:01הגב לתגובה זו1 0דירות להשכרה ולמכירה לא מבוקשות , הורדת ריבית לא לתרום ללקיחת משכנתאות כי המשק נמצא במשבר כלכלי ענקסגור
-
6.ריבית בנק ישראל תופחת ל0 הדפסת שקלים ואינפלציהזולינס רון 22/10/2020 10:59הגב לתגובה זו1 0לקחת בחשבון מלחמה בצפוןסגור
-
5.למנוע מפולת בשוק האגח- חובה לפעולמצב מסוכן 22/10/2020 10:30הגב לתגובה זו1 0בנק ישראל טועה אם יחליט לרכוש אגח ממשלתי. הריביות לפידיון שליליות. הוא חייב להעלות מיחידת אם האינפלציה על ידי פיחות מתמשך של 5% עד 10% אחרת אגרות החוב המתמודות חשופות למפולת בכל שינוי ציפיות. תשואה שלילית ריאלית לפידיון כל עוד האינפלציה לא תעלה על שיעור התשואה כאמור לעילסגור
-
אגרות החוב הצמודות חשופות למפולת...מצב מסוכן 22/10/2020 13:15הגב לתגובה זו0 0הטריגר עשוי להיות הורדת הדירוג לישראל.סגור
-
4.השאלה היא היכן הבנקים יציבים יותרחדלות פירעון הבנקים 22/10/2020 10:20הגב לתגובה זו2 0בזמן הסגר ה-1 השתחרר לי סכום יפה של כמה מאות אלפי ש"ח ואליהם הצטרפו עוד כמה מאות אלפי ש"ח מקרן השתלמות אשר פדיתי בינואר השנה. על 1 מליון ש"ח הציע לי הבנק ריבית שנתית של 1.5% בתנאי שאסגור הכסף ל 5 שנים ללא תחנות יציאה. אמרתי "לא תודה" ורכשתי בכל הסכום אירו לפי שער של 3.78 ש"ח. הכסף שוגר בהעברת זה"ב לבנק בגרמניה בה אני מחזיק באזרחות זרה. כאשר התשואה אפסית השאלה הופכת להיות "היכן הבנקים יציבים יותר". אני לא רוצה להרוויח, אני רק לא רוצה להפסיד. אני יושב על מזומן רב במט"ח ונחשב לעשור גם בקנה מידה אירופי. אני ומשפחתי עוברים לגור בגרמניה בעוד חודש. לא רוצים לחיות במדינה בה אחד אוכל את השני. הכסף שלי כבר ממתין לי שם לרכישת דירה מתוך מחשבה כי עדיף להיות מובטל במדינה יציבה כלכלית ופוליטית מאשר לשלם מסים עבור פנסיות תקציביות, תמיכה בחרדים במדינה דתית ומפגרת אשר כלכלתה נסוגה 25 שנים לאחור. הבור התקציבי וחובות העתק אותם נטלה הממשלה לניהול הכושל במגיפה והידיעה שמליון מובטלים ישארו כאלה עוד שנים רבות תבריח מישראל כל אחד הנושא דרכון אירופי כזה או אחר.סגור
-
3.מה ההשפעה של ההרחבה על האג"ח הקונצרני? (ל"ת)נועה 22/10/2020 09:37הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.אין שום ציפיה מהנגיד ירון - הוא חייב להיות מוחלף (ל"ת)גידי 22/10/2020 08:36הגב לתגובה זו3 0סגור
-
1.פיקדונות שקליים בבנק=נייר טואלטעמיר 22/10/2020 08:34הגב לתגובה זו3 0ריבית אפס. הרחבות כמותיות. מעולם לא היה המזומן במעמד נמוך שכזה. בגלל שזה קורה בכל העולם זה נבלעסגור
-
אז תשקיע את הכסף בפרי נדל"ןהלך הכסף 22/10/2020 11:47הגב לתגובה זו4 0תשקיע את הכסף אצל ענבל אור, אורן קובי, פרי נדל"ן או אמיר ברמלי ותראה כיצד כסף יכול להתאדות. עדיף נייר טואלט.סגור