פרנקל רוכש מניות גב ים בעד 30 שקל למניה - בשוק המניה ב-24 שקל - האם המניה תעלה? (לא בהכרח)

אהרון פרנקל רכש מניות גב ים -0.64%  במספר פעימות כשהפעם האחרונה מבטאת מחיר של כ-30 שקל למניה. המטרה שלו היא להשתלט על החברה. הוא עבר את שיעור ההחזקה של נכסים ובניין אחרי שרכש אתמול ממוסדיים מניות בפרמיה גבוהה על השוק. שיעור החזקתו עולה על 30%. המחיר בשוק של מניית גב ים הוא 24 שקל, אחרי עלייה של כמעט 50% מרמת השפל שנרשמה בחודש יולי, אבל מתחת למחיר העסקה של פרנקל.

החברה נסחרת בשווי שוק של כ-5.1 מיליארד שקל, לעומת ההון העצמי שהסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי (מכפיל הון 1.9) כשפרנקל רכש מניות בכמה פעימות לפי שווי מוערך של בין 4.3 מיליארד ל-6 מיליארד שקל.

השאלה התבקשת - האם המניה תעלה. האם רכישה של פרנקל בכ-30 שקל למניה מהווה איתות לכך שזהו המחיר הריאלי למניה? לא. צריך לשים לב שיש מטרה לרכישות. המטרה היא לבסס החזקה וכנראה שליטה, כלומר מחיר העסקאות מבטא פרמיה - פרמיית שליטה. כמשקיעים רוכשים מניות בשוק הם קונים אותן ללא פרמיית שליטה ולכן - המחיר בשוק היום לא מטפס לכיוון ה-30 שקל וכנראה שהוא גם לא יגיע לשם כל כך מהר (אם בכלל) 

מה שיכול לשנות את התרחיש הוא מאבק שליטה. אם נכסים ובניין תצא למאבק שליטה מול פרנקל, אז כל מניה תהיה חשובה ואז הרכישות יעשו גם דרך השוק והמניה תעלה. העניין הוא שבינתיים נכסים ובניין קפואה. אין בעל בית חדש ולכן אין גם מי שיקבל החלטה פרנקל בעצם קיבלת את השליטה על מגש של כסף.  

• "גב ים הייתה מפעל החיים שלי, אני משאיר אותה בידיים טובות"
• גב-ים: ה-NOI ברבעון הרביעי עלה ב-5% ל-178 מיליון שקל

אפשרות אחרת לחלחול מחיר המניה מהעסקה לבורסה, היא כמובן הצעת רכש למחזיקים במניות. זזאת אפשרות, אבל על פניו אין סיבה לעשות זאת. מניה סחירה היא חוזק והיא מבטאת גם נגישות לשוק ההון (גם דרך חוב). חוץ מזה, למה לקנות 1005 מהעסק אם אפשר לקנות 30% אולי 40% ולשלוט בו?  אז על פניו זה לא סביר, אבל זו בהחלט אפשרות.    

כך לאו אחרת, ברי גנדנשטיין, אנליסט בכיר בלאומי פרטנרס חושב שהמחיר בשוק ריאלי ויותר מכך. גנדנשטיין העניק למניה לאחר פרסום דוחות הרבעון השלישי המלצת תשואת שוק, עם מחיר יעד של 21 שקלים למניה - נמוך בכ-13.6% משער הבסיס של המניה הבוקר. "תרחיש הבסיס שלנו מבוסס על השפעה של מיתון משמעותי במשק, בהתאם לתחזיות המאקרו כלכליות, ולוקח בחשבון את השפעת שינוי הטעמים הצפויה מבחינת השימוש במשרדים בישראל", כתב גנדנשטיין.