ברבעון הראשון של 2021 צפויות הנפקות בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל

ריביות נמוכות, עודפי מזומנים אצל המוסדיים, תוכנית לעידוד שוק ההון של הרשות לניירות ערך ותיאבון לסיכון מחלחלים עמוק והיטב לחברות בכלכלה המקומית מה שמביא אותן לגייס כסף והרבה ממנו, מהציבור.

לביזפורטל נודע כי עד כה הצטברו ברשות לניירות ערך לא פחות מ-50 תשקיפים לקראת הנפקות מניות חדשות לציבור בהיקף כספי בטווח של 2.5-3 מיליארד שקל. עיקר התשקיפים הם של חברות טכנולוגיה לסוגיה שמתוכננות לרבעון הראשון של השנה. שאר הכסף, כ-2 מיליארד שקל אמור להיות מגוייס באמצעות הנפקות של אגרות חוב וזאת ללא המערכת הבנקאית שצפויה אף היא לגייס כסף מהציבור ברבעון הקרוב.

כאן המקום לציין כי המדיניות של ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, הייתה לעודד את הכלכלה באמצעות גיוס כסף משוק ההון וזאת לאחר שהמערכת הבנקאית נכנסה למגננה בכל הנוגע למימון חברות בתחילת דרכן או אפילו לאחר תחילת דרכן, אך טרם הבשילו לחברות שהמערכת הבנקאית תהפוך נגישה עבורן.

מבלי להיכנס לנבכי ההנפקות הצפויות, ברובן עובר כחוט השני הסיכון. גורמים המעורים בפרטי ההנפקות הצפויות מספרים כי עיקר התשקיפים שהוגשו עד כה לאישור ונמצאים בשלבים שונים בין אם אצל החתמים ובין אם ברשות לניירות ערך, הם של חברות שיש להן חלום ועוד איזה חלום, מה שמחייב את המשקיעים לתת דגש לקריאת התשקיפים ולניהול סיכונים קפדני כדי לצמצם את הטראומה של המפגש בין החלום למציאות.

למרות הסיכונים הרבים שבהנפקות הצפויות הרי שהצד השני שלהן הוא הסיכוי. הסטטיסטיקה אמורה, לפחות על פי כל התקוות, להביא לכך שהמפגש בין החלומות לכספי הפנסיה של הציבור יניב בטווח הארוך ובקיזוז הדיפולטים רווחים. כך למשל אם הציבור ישקיע כמה עשות מיליוני שקלים במספר רב של הנפקות הרי שחוק המספרים הגדולים מציע שהצלחה אחת תחפה על מספר כישלונות.

מה ניתן ללמוד מההנפקות האחרונות?
מאלה ניתן ללמוד כי התיאבון של המוסדיים גורם להם להסתער על הנפקות שמתומחרות במחירים גבוהים, אם לא גבוהים מאוד מה שמזכיר את הנפקות הנדל"ן של לפני עשור.

קבלן גדול שהוא צרכן אשראי גדול, הזכיר כי בתקופת הגיוסים הגדולים של ענף הנדל"ן היה לו די ברכישת אופציה לקרקע כדי לקבל משוק ההון את מלוא המימון הנחוץ לו לרכישת הקרקע, השבחתה, בניה, שיווק ושולי רווח משביעי רצון כך שלמעשה עוד בטרם הוגשו המסמכים הנחוצים לקבלת תוכנית בניה מאושרת הרי שכל הכסף כבר ישב בחשבון הבנק של הקבלן ומכאן הדרך לדיפולטים הייתה קצרה.

כדי למנוע מצבים מעין אלה המוסדיים, אמורים להיות זהירים מאוד ומחד להיחשף להנפקות האטרקטיביות, אך מאידך לא להפריז בתמחור, גם במחיר של תשואות נמוכות לטווח הקצר.

בעניין זה, כדאי להזכיר את בית ההשקעות אלטשולר שחם. דני ירדני, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות, קיבל בשנים האחרונות החלטה מושכלת ומודעת לא להיכנס להנפקות שלדעתו מתומחרות ביתר ועל ידי כך להציג תשואות חיוביות, יציבות לאורך זמן ללא תנודתיות שסופה מחיקת כסף ללקוחות. ירדני ספג הרבה ביקורת על המדיניות הזו אך נראה כי דווקא האמון הגדול שהלקוחות רוכשים למדיניות הזו (ע"ע הדוחות האחרונים של אלטשולר שחם) אמור להיות גורם מעודד לנטילת אחריות על ידי מנהלי ההשקעות ולדעת גם למה עדיף להגיד "לא".