קיזוז מס, מחילת חוב ודיבידנדים; טיפים למשקיעים לסוף שנת המס

כמו בכל תום שנה, נדרשים משקיעים שונים לבחון את כדאיות השקעותיהם והיבטי המס הנלווים להם. אולם השנה כמובן אינה דומה לקודמותיה וברוח הקורונה, נדרשת קבלת החלטות שונה המושפעת בין היתר מניתוח אי הוודאות הכלכלית, היבטים תזרימיים וצרכים פיננסים מיידים. במסגרת מאמר זה נסקור כמה היבטים רלוונטיים ופחות מוכרים ובעלי השפעה מיסוית מכרעת לאותו משקיע סטנדרטי.

רכישה עצמית של מניות
בעולם העסקי, נפוצות סיטואציות בהן בעלי מניות, שאינם מוגדרים כמייסדים, "מחזירים" את מניותיהן לחברה, כאשר לעיתים המהלך נעשה ללא קבלת תמורה בגין המניות כאמור. ברמת המס אירוע זה מוגדרת כמכירה במסגרתה בעל המניות "המחזיר" את מניותיו, חייב בדיווח ותשלום מס רווח הון, אולם, לגישת רשות המיסים, התרחש אירוע מס רעיוני גם ברמת בעלי המניות הנותרים שבעצם אחוזי החזקותיהם בחברה עלו וזאת ללא תשלום מצידם. ברמה הפרקטית רשות המיסים קובעת כי מדובר בהכנסת דיבידנד רעיוני ברמת בעלי המניות (בשיעור של עד 33%) בשווי עליית שיעור האחזקות וכמובן חובת ניכוי מס במקור על החברה. יש לציין כי בעת האחרונה נתקבל פסק דין מהפכני אשר תוקף את גישתה של רשות המיסים בסיטואציה זו, אולם ברמה הפרקטית אנו סבורים כי רשות המיסים תערער על פסק הדין וברמה השומתית עמדתם לא תשתנה.

השתתפות החברה בהוצאות אישיות של בעל המניות
לעיתים, בעלי מניות מטילים על החברות אשר בבעלותם, הוצאות אשר הוצאו עבור תועלתם האישית של בעלי המניות. לדוגמא, כאשר בעלי מניות מוכרים את מניותיהם בחברה, מטילים הם את הוצאות עורכי הדין, יועצי המס ומתווכים למיניהם, על כיסה של החברה בבעלותם, למרות שהוצאות אלה הוצאו ברובם לטובת בעלי המניות עצמם. סוגיה זו רלוונטית לעניין בחינת התרת ההוצאות לצרכי מס כאמור ברמת החברה, אולם ברמת בעלי המניות, ישנה חשיפה משמעותית כי רשות המיסים תקבע שהחברה למעשה שילמה עבור בעל מניותיה – המשקיע – ולכן גם במקרה זה לגישת רשות המיסים, התרחש אירוע מס המסווג כדיבידנד רעיוני. מומלץ במצבים דומים לבחון היטב את התשלומים וזהות משלמם ולבצע חלוקה ברורה בין התשלומים לטובת בעל המניות והתשלומים לטובת החברה.

ויתור על הלוואה – מחילת חוב
לעיתים, בעלי מניות מוותרים על הלוואות (אשר חלקן נושאות ריבית), אשר ניתנו לחברה בבעלותם, כאשר בחלק מהמקרים החברה מקצה מניות תמורתם ובחלק אחר מדובר על ויתור ללא קבלת כל תמורה. ברמת מס הכנסה ומס ערך מוסף, ישנה חשיפה כי הוויתור על ההלוואה מהווה הכנסה ברמת החברה – כלומר מגדילה את ההכנסה החייבת של החברה בגובה הלוואה שבוטלה + חבות במע"מ על אותו הסכום.

כאשר מדובר בוויתור על ריבית בידי בעל המניות – המשקיע, ישנה חשיפה לחבות ניכוי מס במקור על החברה ואירוע מס עבור המשקיע. יש לציין כי הגדלת ההכנסה החייבת ברמת החברה תגדיל בתיאוריה את חבות המס של החברה ויכול שתפגע בסכומי הדיבידנד אשר יבקשו בעלי המניות יחלק לעצמם. יש לציין כי במקרים מסויימים מומלץ להסתייע בחוות דעת מיסויות המכשירה את הוויתור ולבחון אפשרות לקזז הפסדים במידה וישנן.

ניכוי פחת בגין מכירת דירה שהושכרה
כחלק מרוח התקופה, משקיעים מממשים נכסי נדל"ן – ובעיקר דירות מגורים אשר הניבו הכנסות משכירות. כידוע, ישנם שלושה מסלולי דיווח על הכנסות משכירות (פטור – להכנסות של עד כ-5,000 ש"ח, 10% מס על כל הכנסות השכירות ללא צורך בהגשת דוח והגשת דוח מס מלא). בעת מכירת הנכס, לא משנה באיזה מסלול יבחר אותו נישום אשר בדרך כלל לא מדובר בדירתו היחידה ולכן אינו זכאי לפטור ממכירת הנכס, תקטן עלות הנכס לצרכי מס בשווי הפחת אשר נצבר במשך השנים שהנכס הושכר.

פחת במהותו מהווה כלי פיננסי המשקף את ירידת ערכו של הנכס כתוצאה מבלאי. ברמה הפרקטית הפחת מהווה 2.66% מעלות רכישת הנכס עבור כל שנה שהנכס הושכר. לדוגמא, אם הנכס הושכר במשך 5 שנים ונרכש במיליון ש"ח, עלות הנכס לצרכי החישוב ירד ויעמוד על סך של כ-866,000 ש"ח – ובשל כך תיווצר חבות מס נוספת בגין הקטנת העלות.

קיזוז מס בישראל בגין הכנסות ממדינות עולם שלישי
כידוע, משקיעים רבים אשר מסווגים כתושבי ישראל לצרכי מס, מניבים הכנסות מהשקעות בחו"ל החייבות במס בישראל ומשלמים מס על ההכנסות כאמור, במדינות בהן מצויים הנכסים. ברמה הפרקטית ישראל חתומה על אמנות מס עם מגוון מדינות אשר מטרתן להסדיר את מיסוי הכפל בין המדינות.

אולם, משקיעים רבים מפיקים הכנסות במדינות אפריקאיות למשל, כאשר ישראל אינה חתומה על אמנת מס רלוונטית ומשלמים מס באותן מדינות. כדי למנוע תשלום מס כפול בשתי המדינות, קיימות הוראות ספציפיות בפקודת מס הכנסה לפיהן נדרש המשקיע להוכיח לפקיד השומה בישראל בדבר המס אשר שולם באותה מדינה רלוונטית. ברמה הפרקטית פקידי השומה מטילים ספק רב בהוכחות אשר נתקבלות ממדינות עולם שלישי ודורשים מס מלא בישראל בגין אותם הכנסות. לאור זאת מומלץ למשקיעים לדאוג להוכחות רשמיות בליווי יועצים מקומיים ולהסתייע בחוות דעת ממייצגים בישראל כדי להתמודד עם טענות פקיד השומה ולהתיר את זיכוי המס ששולם במדינות כאמור.

העברת מניות אגב גירושין
כחלק מהשפעות הקורונה, מתחים זוגיים המובילים לגירושין אינם חריגים בעת האחרונה. בעת הגירושין מחלקים בדרך כלל בני הזוג את נכסיהם כאשר לעיתים נוצרות "תאונות מס" בגין החלוקה כאמור. בניגוד לנכסי מקרקעין אשר העברה אגב גירושין פטורה ממס שבח ומס רכישה, בפקודת מס הכנסה אין הוראה מפורשת הפוטרת ממס העברת מניות אגב גירושין לבן/בת הזוג וברמה התיאורטית מדובר במכירה החייבת במס הכנסה (בשיעור של עד 33%) בהתאם לשווי המניות כאמור. אולם, ברמה הפרקטית נישומים מסתמכים על החלטת מיסוי משנת 2015 בה נקבע כי העברת מניות אגב גירושין בחברה פרטית אינה חייבת במס. לאור אי הבהירות אנו ממליצים לפנות לפקיד השומה/להחלטת מיסוי טרם עריכת הסכם הגירושין כדי לקבל ודאות בנושא ולמנוע את תאונת המס.

הכותבים הם שותפים בקבוצת המיסוי בפירמת עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן