רשות ני"ע קוראת להכניס לארץ מוסדיים זרים על רקע הריכוזיות בתחום

רשות ניירות ערך קוראת להקים גופים מוסדיים נוספים וכן להכניס לישראל כאלה הפועלים בחו"ל. אלו הן חלק מההמלצות אותן מפרסמת הרשות לצד תוצאות מחקר שערכה על ההתפתחויות בניהול כספי הציבור בישראל בעשור האחרון והשלכותיהן על שוק ההון. במרכז המחקר נמצאת מגמת הריכוזיות ההולכת וגוברת בתחום הקצאת האשראי והכח הדומיננטי בו מחזיקים הגופים המוסדיים.

לפי רשות ני"ע, שליטת מספר הולך וקטן של גורמים על הקצאת ההון והאשראי עלולה להשפיע לרעה גם על היבטים שונים בשוק ההון בישראל. רשות ניירות ערך יזמה את המחקר,  שבוצע על ידי המחלקה הכלכלית בניהולו של הכלכלן הראשי אילן גילדין, על מנת להתריע על מגמות אלו ולבחון נתיבי פתרונות אפשריים.

בין הנתונים שעולים מהמחקר נמצא כי בעשור האחרון היקף הנכסים של הגופים המוסדיים הוכפל לשני טריליון שקל, וזאת בזמן שגודלו של שוק המניות נשאר ברמה דומה. כמו כן, שווי אחזקות המשקיעים המוסדיים מתוך הכמות הצפה של שוק המניות המקומי גדל  נכון ליוני השנה לכ-36% מרמה של 25% לפני כעשור, זאת בזמן שמספר הגופים המנהלים הלך וירד בעשור האחרון. כיום 11 גופים שולטים בכ-90% מסך כספי הציבור לעומת כ-15 גופים לפני כעשור.

עוד נמצא, כי במהלך העשור האחרון שווי הנכסים המנוהלים על ידי קרנות הפנסיה הישראליות יותר מהוכפל. על פי נתוני יוני 2020, שווי הנכסים הכולל עומד על כ-900 מיליארדי (כ-43% מסך כספי הציבור המנוהלים וכ-64% מהתמ"ג), כאשר קצב הגידול השנתי הממוצע עומד על כ-13%. בצירוף נתוני קופות הגמל, המשמשות לפי רשות ני"ע כמוצר תחליפי לקרנות הפנסיה, יסתכם השווי הכולל של כ-1.4 טריליון שקל וקצב הגידול השנתי הממוצע בכ-10%.

"ממצאי המחקר מראים כי המשקיעים המוסדיים הפכו לכוח דומיננטי הולך וגדל בשוק ההון הציבורי המקומי", כותבים עורכי המחקר. "בו בזמן, חלק מגופים אלו (חברות הביטוח) מתאפיינים בריכוזיות גבוהה כבר עתה בהיבט של היקף הנכסים המנוהלים על ידם ביחס לגדלם היחסי בשוק ההון. המגמות עליהן מצביע המחקר ובראשן הגידול בהיקף האחזקות של המשקיעים המוסדיים ביחס לשווי השוק הציבורי המקומי, הנתח היחסי שתופסים המשקיעים המוסדיים משווי השוק הציבורי וההשפעות הנובעות מכך הן בעלות פוטנציאל התעצמות גם בעשור הבא". "ככל שהמגמות המתוארות במחקר אכן ימשכו", כך מזהירים ברשות, "צפויים המשקיעים המוסדיים בישראל לשלוט על חלק משמעותי מהקצאת האשראי וההון למשקי הבית ולעסקים".

בין הצעדים עליהם ממליצה הרשות נמצאים כאמור עידוד הקמה של גופים מוסדיים נוספים וכן עידוד כניסתם של גופים מוסדיים בינלאומיים זרים כמשקיעים אקטיביים בשוק המניות המקומי, זאת "כמנוע נוסף לנזילות, לתמחור נכסים ולהשקעה במגוון רחב יותר של מניות". עוד מומלץ במחקר לבחון את הקמתה של ועדה ציבורית שתדון בהכנסת תחרות מצד גופים מוסדיים זרים מובילים לפלחי שוק המנוהלים בלעדית על ידי הגופים המוסדיים המקומיים, דוגמת ניהול כספים פנסיוניים, וזאת "לצורך חשיפת החוסך הישראלי למגוון רחב יותר של מנהלי השקעות, סגנונות ואפיקי השקעה".

זאת ועוד, ברשות מציעים לעודד את הגדלת הכמות הצפה בשוק ההון המקומי והקטנה נוספת של נתח בעלי השליטה בחברות הנסחרות, ולצד זאת לעודד עשיית שוק על ידי הבנקים והבאתם של עושי שוק בינלאומיים.

"הגופים המוסדיים הפכו לבנקים החדשים של המגזר העסקי בישראל", אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בהתייחס לתוצאות המחקר, "אנו רואים מספר מועט של גופים מוסדיים מרכזים בידיהם כח והשפעה רבה על הקצאת המקורות במשק והפעילות בשוק ההון. ישראל, מדינה צעירה, צמאה לשינויים מבניים שיובילו לשוק הון משוכלל ומתקדם. בחלוף למעלה מעשור מאז הרפורמה המבנית של בכר הגיע הזמן לחשוב על רפורמה משמעותית נוספת שתפעל להגביר את התחרות על מנת להגדיל את כמות השחקנים המוסדיים הפעילים בשוק ההון, מה שצפוי לתרום ליעילות השוק בהיבטי תמחור, נזילות והקצאה נכונה של מקורות.

"עלינו לפעול במגוון דרכים, ובין היתר לאפשר לציבור החוסכים בישראל לבחור במנהלי השקעות בינלאומיים שיאפשרו גם את כניסתם לשוק המניות המקומי, לבחון אפשרות להגברת התחרות באמצעות עידוד כניסת משקיעים מוסדיים זרים לפלחי שוק המנוהלים בלעדית על ידי המשקיעים המוסדיים המקומיים".