אלי רוזנברג התחייב להזרים לאל על עד 50 מיליון דולר
אלי רוזנברג התחייב להזרים לחברה סכום של עד 50 מיליון דולר כחלק מההסכמות מול משרד האוצר. הכסף יועבר לאל על בימים הקרובים. בנוסף לכך, רוזנברג העביר כבר אתמול לאל על הלוואה קצרת מועד בהיקף 10 מיליון דולר. על רקע המשך התמיכה, אמר יו"ר דירקטוריון אל על דוד ברודט: "אנו זוכים לשיתוף פעולה ויחסי אמון מלאים מול משרד האוצר והחברה תעמוד בכל התחייבויותיה"
במסגרת ההסכמות עם האוצר התחייב רוזנברג, הבעלים היחיד של "כנפי נשרים תעופה" המחזיקה בשליטה באל על, כי הוא יזרים לקופת החברה סכום של עד 50 מיליון דולר במסגרת גיוס החוב בערבות המדינה שמתכוונת לבצע החברה במהלך הימים הקרובים. ההזרמה הכספית של רוזנברג תתבצע כבר בימים הקרובים וההתחייבות שלו מבטיחה כי הוא יזרים לאל על סכום גדול יותר מהיקף האחזקות של "כנפי נשרים תעופה" בחברה.
מחברת כנפי נשרים בעלת השליטה באל על, נמסר - "איש העסקים אלי רוזנברג ימשיך להיות מחויב ליציבותה הפיננסית של אל על ויעמיד לרשותה את כל המשאבים והכלים הנחוצים על מנת לחזק את החברה".
שנה מזעזעת לאל על:
נזכיר כי עוד לפני הקורונה אל על הייתה במצב רע מאוד, אך בעקבות הקורונה מצבה הידרדר עוד הרבה יותר. דו"חות אל על חשפו פעם אחר פעם עד כמה מדובר מבחינתה בשנה מזעזעת. היא הפסידה ברבעון אחד את כל התמיכה שקיבלה מהמדינה וסביר להניח שבקרוב יהיו לחצים לתמוך בה פעם נוספת (לכתבה המלאה).
אל על עם המשקיע החדש אלי רוזנברג היא אומנם חברה רזה יותר - כשליש מהעובדים הלכו או ילכו הביתה (כ-2,000 עובדים), אבל קשה להאמין שזה יספיק לה. יש לה בעל בית שיהיה חייב להזרים כספים נוספים (הוא היה האחראי על הגיוס של קרוב ל-150 מיליון דולר), יש לה תמיכה ממשלתית (בעיקר ערבויות) של קרוב ל-200 מיליון דולר, אבל הכסף הזה נגמר/ ייגמר תוך שני רבעונים.
החברה מפסידה אבל השווי זינק בלמעלה מ85%:
למרות זאת, ועל אף משבר הקורונה שהסבה לאל על נזק העולה על מיליארד שקל; זה לא הפריע לשווי החברה לזנק בלמעלה מ-85% ולהתנפח ל-837 מיליון שקל, כשלפני הקורונה הוא עמד על 450 מיליון שקל.
ההסבר הוא טכני בעיקרו: אל על היא חברה שהוחזקה כבת ערובה בידי 6,300 עובדים. חברה מנופחת, שגם בתקופות טובות לא מצליחה להגיע לרווחיות מרשימה. הרווחים נזלו ממנה – לעובדים, לפיצויים, לתביעות, להגנות מטבע. מה שתרצו, רק לא לבעלי המניות. ואז הגיעה הקורונה ומצד אחד חיסלה את החברה, אך מצד שני הקורונה גם היתה זו שבסופו של דבר הצילה אותה מידי העובדים שלה, ונתנה לה צ'אנס. הרי בזמן קורונה חובה להתייעל, ואפילו ועד חזק ומיליטנטי לא יכול להתנגד – ההתנגדות תוביל לפשיטת רגל ולפיטורים של כולם (לכתבה המלאה)
אל על לא לבד: ענף התעופה בקשיים כבר שנים
גם לפני הקורונה חייהן של חברות התעופה לא היו זר של שושנים. לפי נתונים של האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי (IATA) מתוך 120 החברות שהאיגוד עוקב אחריהן, רק 30 חברות היו רווחיות בשנים 2017 ו-2018. כלומר רבע. קצת מביך, אבל זו המציאות. 6 מתוך 12 חברות התעופה האירופאיות הגדולות הרוויחו 7 מיליארד דולר בסך הכול. יתר 90 החברות צברו את אותה הכמות של חוב כמו כמות ה-EBITDAR – רווחים לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ועלויות השכרה וארגון מחדש.
ב-IATA ציינו כי עונת הדוחות של חברות התעופה ברבעון השני של השנה, הייתה ככל הנראה הגרועה ביותר בהיסטוריה והחברות לא הפסיקו לשרוף מזומנים. "בשל השינוי החד והיפוך העקום כלפי מטה, שימור מזומנים הפך להיות אחת מהמטרות המרכזיות של חברות התעופה", כתבו בדוח של IATA (לכתבה המלאה).
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.בור בלי תחתית (ל"ת)סימה לוי 10/12/2020 09:39הגב לתגובה זו0 0סגור