שיא בכמות ההנפקות בבורסה מאז 2007: 23 חברות הצטרפו לת"א ב-2020; דוראל וסנוביה מובילות בתשואה

רוב העסקים בישראל יבקשו "למחוק" את שנת 2020 בעקבות הקיטון המשמעותי בפעילות העסקית על רקע התפשטות נגיף הקורונה. מי שדווקא תזכור לטובה את השנה הנוכחית היא ללא ספק הנהלת הבורסה. זאת, כאשר בשנת 2020 נרשם שיא של 13 שנים בהנפקות ו-23 חברות חדשות הצטרפו למסחר בתל אביב וזאת כאשר עוד נותרו כשבועיים עד לסיום השנה. כך, באחת מהשנים הקשות בכלכלה הישראלית, יכולה הנהלת הבורסה להתגאות בהנפקות בסך כולל של 3.7 מיליארד שקל (ובשווי מצרפי של קרוב ל-15 מיליארד שקל).

הנהלת הבורסה מנסה למשוך חברות במטרה להגדיל את המבחר ולגוון בה את אופי החברות. המאבק של איתי בן זאב להקטין את הרגולציה ולהפוך את הבורסה ליותר אטרקטיבית נשא פרי דווקא בשנה מאתגרת זו כאשר חברות מתחומים שונים החלו להיסחר בתל אביב. עתה ניתן רק לבחון האם מדובר בהצלחה מכוונת שהגיעה בעקבות מאמצים מחושבים, או שההסבר לגאות בהנפקות נובע מכך שהנהלות החברות זיהו את הכסף הקל שניתן לעשות בבורסה בתקופה האחרונה. לצערנו, לצד חברות באמת טובות שמגיע להן להיסחר בבורסה, יש גם מנפיקות שסביר שתוך כמה שנים יגיעו לבית הקברות של הבורסה. יש לזה שתי סיבות - הראשונה היא שחברות מו"פ יכולות לגייס יחסית בקלות לעומת העבר וזה מייצר גל של חברות שמתעניינות ורוצות לגייס כאן. ושנית - האופוריה בתחומים מסוימים גורמת לשווים של החברות האלו להיות מנופחים. בשורה התחתונה - בעלי שליטה בעצם מוכרים מניות לציבור (קופות גמל, פנסיה, קרנות נאמנות) והם מוכרים יקר. יקר זה עניין יחסי. חברות טובות יצדיקו את המחיר היקר, אבל כל מיני חברות שיש להם רעיון, מצגת ויח"צ, אבל אין להם באמת מודל עסקי, הצליחו להשתחל לבורסה והסיכוי שהן יצליחו הוא נמוך.

שוק ההנפקות בוול סטריט רותח; 20 חברות ישראליות מנסות לגייס לפי שווי מצרפי של 100 מיליארד דולר       הבעיה הגדולה של שוק ההנפקות היא "ההצעה הלא אחידה". התשואה של המניות לאחר ההנפקה נובעת מהשיטה הקלוקלת שמה שמדהים שבארה"ב מדברים כבר שנים על לחסל אותה ואצלנו דווקא אימצו אותה לפני כשנה וחצי. זה פועל כך - הגופים המוסדיים מציעים לרכוש בהנפקה. החתמים מלקים סחורה למי שהם רוצים לפי מחיר שנקבע מראש. המשמעות היא שנשארים הרבה גופים בחוץ והם מנסים לקנות בימים הראשונים ומעלים את הנייר. וכדי להוסיף חטא על פשע - ממדרים את הציבור מההנפקות האלו. מקצים לציבור מיליוני שקלים בודדים, כך שבפועל מי שמזמין מקבל אחוזים בודדים וזה עושה לו חשק לקנות ביום שאחרי. ככה מנפחים את המחיר בימים שאחרי. ככה מייצרים הייפ של הנפקות שעולות בעשרות ומאות אחוזים. במקום להביא לבורסה חברות טובות ובמחירים ראויים מביאים לכאן (לצד חברות טובות) חברות הייפ בתמחורים מפוצצים. 

ההנפקה הגדולה שנרשמה בשנה החולפת בתל אביב שייכת לחברה מקס סטוק 0.63% בסך של יותר מחצי מיליארד שקל. שווי השוק של החברה נאמד היום ביותר מ-2 מיליארד שקל. ריט אזורים ליוי 4.63% הייתה החברה החדשה הראשונה שביצעה הנפקת מניות בשנת 2020. החברה שהוקמה במטרה להקים קרן להשקעה במקרקעין, מתמקדת בתחום הנדל"ן המניב למגורים בישראל, ונכסי נדל"ן נלווים אליהן כגון שטחים מסחריים וחנויות. גודל ההנפקה של אזורים נאמד ב-400 מיליון שקל תמורת 64.4% מהון המניות לפי שווי שוק של כ- 621 מיליון שקל לאחר הכסף.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

תחום הפוד טק היה מבין התחומים הלוהטים השנה בבורסה בתל אביב. הנהלת סבוריט בבורסה (צילום: ישראל הדרי)

מבחינת גודל של חברה ולא גודל הגיוס בהנפקה, מספנות ישראל 2.12% הייתה החברה הגדולה ביותר שהצטרפה לבורסה מתחילת השנה עם שווי שוק של כ-1.7 מיליארד שקל (בעת הנפקתה). שווי ההנפקה שלה עמד על כמעט 338 מיליון שקל.  החברה, שעוסקת בעיקר בתכנון ובניית כלי שייט צבאיים ואזרחיים, הנמכרים ומושמשים בגופי ביטחון ובגופים ממשלתיים ברחבי העולם ובישראל; וכן בביצוע עבודות מתכת ומתן שירותי אספנה, אחזקה ותיקונים לכלי שייט, שווה היום כ-1.6 מיליארד שקל בבורסה.

הנפקה מעניינת נוספת של חברת תעשייה היא הנפקת סופרגז . סופרגז היא מהחברות המובילות במשק בשיווק והפצה של גז בישול.

• פוטומיין משקיעה מיליונים בפרסום - אבל המנויים בירידה
• כמה מרוויחים הבכירים בטבע?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ההנפקות שהיו מוצלחות ביותר מבחינת רווח למשקיעים הן הנפקות דוראל אנרגיה 2.9% והחברה סונוביה 0% שהונפקה ממש לאחרונה. מניית דוראל נסחרת בשיעור שגבוה ב-172% מאז הנפקתה וסונוביה נסחרת בשיעור שגבוה ב-125% מאז הנפקתה. הנפקות שלא צלחו הן ההנפקות של טכנולוגיית גילוי אש, שמנייתה נפלה ב-29.7% מאז ההנפקה  ושותפות סמארט אגרו יהש 0% שרושמת ירידה של כמעט 19% בשווי יחידת ההשתתפות מאז ההנפקה. בבורסה יכולים להתנחם כי מדובר בשתי הנפקות קטנות יחסית שגם יחד אינן חוצות את שווי ה-50 מיליון שקל.

שותפויות המו"פ להשקעה הן תחום שדחף את ענף ההנפקות קדימה. שותפויות כמו יוניקורן טכ יהש 5.41% , מילניום פוד יהש 0% , אלמדה יהש 0% וסמארט אגרו הצליחו לגייס מיליונים רבים תוך שהם מציעים את התמחותם בענף הטכנולוגיה, האגרו טק והביומד. רובן של שותפויות אלו זכה לביקושי יתר בשוק עם הנפקתן ורובן עדיין נסחרות בשווי גבוה מיום הגיוס ויכולות להיחשב כהצלחה (זמנית לפחות). יוניקורן גייסה עד כה מהציבור 70 מיליון שקל על מנת להשקיע בחברות טכנולוגיה, תוכנה ואינטרנט.

גם לתחום תחליפי הבשר היה נציגה בשוק ההנפקות השנה. סבוריט 0.95% , מפתחת מערכת לייצור סוגים שונים של תחליפי בשר המבוססים על רכיבים צמחיים, במטרה להעניק לצרכן חווית אכילה שדומה ככל הניתן לאכילת בשר שמקורו מן החי, גייסה מהציבור בהנפקה צנועה יחסית של 43 מיליון שקל והספיקה לעלות כבר ב-42% מאז.  סבוריט נכללה בענף ההייטק, שכולל 124 חברות עם שווי שוק כולל של כ-257 מיליארד שקל, ומהווה כשליש מהשווי הכולל של המניות הנסחרות בבורסה.