השנה הגרועה של פסגות, ולמה מאשימים את זהבית כהן אם ראובן קפלן הוא המנכ"ל?

תעשיית ניהול הכספים נהנית מגידול שוטף של הכספים המנוהלים – הציבור מפקיד לפנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות לצד השקעות לטווח קצר - קרנות נאמנות וקרנות סל, והגופים המנהלים נהנים מדמי ניהול ורווחים. כמו כן, התעשייה נהנית מגידול שנובע מעליות השערים  בבורסה – במניות ובאיגרות החוב. מנגד, יש שחיקה רציפה בדמי הניהול.

בעשור האחרון נוצרו שתי ענקיות בתחום ניהול הכספים – אלטשולר שחם וילין לפידות. שתיהן הגיעו לשווי של מיליארדים -  אלטשולר שחם קופות גמל נסחרת ב-3.3 מיליארד שקל וכל החברה שווה כנראה מעל 4 מיליארד שקל. ילין לפידות שווה בהערכה גסה מעל 2 מיליארד שקל. מנהלי ההשקעות הטובים של הגופים האלו (הבעלים) לצד שיווק ומוטיבציה הצליחו לייצר תשואות לציבור ולגדול בתעשייה הצפופה של ניהול הכספים.

הם גדלו כי הם היו טובים, והם ייצרו ערך מאוד משמעותי לבעלים שלהם על חשבון מנהלי ההשקעות הרדומים/חלשים במקומות אחרים. מול הנסיקה המדהימה שלהם, בית ההשקעות פסגות שהיה המוביל לפני עשור, מאבד נתח שוק וסובל מפדיונות בגלל תשואות מאכזבות. בפועל - עליית הערך של אלטשולר שחם וילין לפידות היא תמונת הראי של איבוד הערך של פסגות. 

מול היקף הנכסים של כ-140 מיליארד שקל בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של אלטשולר שחם וכ-70 מיליארד שקל בילין לפידות – גידול של יותר מפי 10 בעשור, פסגות לא גדלה. למרות ההפקדות השוטפות, למרות תשואה חיובית שנובעת משווקים פיננסיים תוססים, למרות שהיא היתה מובילת שוק.

הכישלון הזה שייך למנהלי ההשקעות, למנהלי החברה ולבעלת השליטה - איפקס שמנוהלת ע"י זהבית כהן. השבוע התפטר (כך לפחות על פי ההודעה הרשמית) ראובן קפלן, מנכ"ל פסגות, אחרי שנה בתפקיד. לרוב מאחורי היח"צ הרשמי, כאשר יש עזיבה מהירה, זה מרמז על סוג של פיטורים בהסכמה. אולי זה קרה גם כאן. זה לא מפתיע. איפקס והמנהלת זהבית כהן רוצים תוצאות, וקפלן לא רק שלא הביא, אלא שזו היתה שנה חלשה מאוד לפסגות – גם בתשואות וגם בירידה בהיקף הנכסים.  

הבעיה של כהן היא בחוסר היכולת למצוא מנהל שישנה את ה-DNA של פסגות וירים את התשואות. אז אומרים לנו שאולי זה סתם מזל רע עם השקעות, אבל כל כך הרבה זמן של בינוניות, זה כבר לא מזל. זו דרך חיים. מנהל טוב צריך לשנות דפוסי ההשקעה, וזה לא קרה.  

אז משום מה כולם מלינים על הניהול הקשה של זהבית כהן, ניהול שגרם לתחלופה של חמישה מנהלים בעשור, אבל כולם שכחו את הסיבה –  מנהלים הולכים הביתה כי הם לא סיפקו את הסחורה. מאוד פשוט.

הנה נתונים מאתר גמל נט (של משרד האוצר) על קרנות ההשתלמות בשנה האחרונה (תשואה, הפקדות וכו'). פסגות איבדה 1.2 מיליארד שקל להיקף נמוך מ-9 מיליארד שקל כשהתשואה שלה היא 2.85%. בתחתית. המובילה אלטשולר גייסה מעל 10 מיליארד לכ-49 מיליארד שקל. התשואה שלה 4.15%. טובה, אבל האמת, לא כזו שעל פניה אמורה להביא 10 מיליארד שקל. הסיבה היא התשואות לאורך זמן - 6.08% לחמש שנים (מובילה בתשואות של הקרנות הכלליות). פסגות עם 4.23% (בתחתית התשואות). הפער שנראה על פניו קטן שווה גיוסים או פדיונות של עשרות מיליארדים. הפער הזה הוא ההבדל בין הצלחה גדולה לכישלון גדול. הפער הזה דווקא מספק תקווה לבעלת הבית של פסגות. ניהול טוב שיביא עוד 1%+ בשנה יחזיר עטרה ליושנה. בינתיים זה לא עבד, אבל זה יכול להצליח. הבעיה היא שאין זמן - איפקס בדרך לצאת מההשקעה בפסגות - מכירה, הנפקה, משהו צפוי לקרות ובקרוב יחסית.