הדולר בשפל של 25 שנה: "המגמה לא תשתנה בזמן הקרוב"

הדולר צולל אל מתחת לגבול ה-3.2 שקלים, שפל של כמעט 25 שנה. בראיון כפול עם הכלכלנים עפר קליין (הראל) ורפי גוזלן (אי.בי.אי) הם מסבירים למה בנק ישראל אדיש, מי הנפגעים העיקריים והאם יש פה אינדקציה למשבר בהתהוות? 

על פי רפי גוזלן כלכלן ראשי ב-IBI בית השקעות, שורשי ההיחלשות של המטבע האמריקני טמונים בבחירות בג'ורג'יה. לדבריו: "הניצחון המסתמן של הדמוקרטים במדינה מקדם אותם לקראת ניצחון בסנאט ומושך את הדולר כלפי מטה. התחזית של השוק היא המשך של הרחבה פיסקלית שתעשה תחת השלטון הדמוקרטי, לצד הגדלת ההוצאות התקציביות. מדובר לכל הפחות בגישה שונה מהרפובליקנים. כמו כן, השוק עדיין לא בטוח לגבי שיעורי המיסים תחת השלטון החדש וחוזה עלייה באינפלציה.

עפר קליין, הכלכלן הראשי של הראל מצביע על כך שהדולר נחלש בחודשים האחרונים למול מטבעות השווקים המתעוררים בשיעורים גבוהים מזה שרשם מול השקל. "הדפסת הדולרים הענקית שאנחנו רואים בעולם והעלייה בביטחון משפיעה על כולם. למעשה, 20% מהדולרים שנמצאים במחזור כיום בארה"ב הודפסו בשנה האחרונה. נתון שמעיד על קצב ההדפסה מטבע הוא מוצר כמו כל מוצר אחר. כשיש הרבה דולרים, מחיר הדולר יורד".

גוזלן מסכים, לדבריו "כולם סוחרים את העולם אחרי החיסון. בהנחה וזה לאן שאנחנו הולכים, אנשים מחפשים פחות את חוף המבטחים".

גם גוזלן וגם קליין מצביעים על הפריחה של ענף ההיי טק המקומי ככזה שמאיץ את מגמת היחלשות הדולר האמריקני. גוזלן: "בגלל העוצמה של סקטור הטכנולוגיה והמשך רכישה של חברות אלו על ידי גורמים מבחוץ מאזן העודפים המקומי עולה".

קליין: הייצוא שלנו מוטה טכנולוגיה והוא פחות נפגע מהייסוף. זאת משום שהמרווחים בענף זה יותר גדולים ותהליך הייצור לא משתנה בעקבות השינויים במטבע. באיזשהו שלב בענף זה ישתנה, אבל כרגע זה רחוק. הנפגעים הם יצואניי הלואו טק". 

"צריך להזכיר גם את גל הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל, החברות המנפיקות מגייסות דולרים ומגדיל את ההיצע הדולרי בשוק. בנוסף, הריבית הריאלית היא גבוהה יותר בישראל מול הריבית הריאלית בארה"ב. יחס התוצר חוב עלה באופן משמעותי אבל עדיין חלש מול ארה"ב. 

מתי בנק ישראל יתערב? 
גוזלן: "בנק ישראל, לפחות מאז נאומו האחרון של הנגיד, ניכר שהוא יותר ממוקד בשמירה על נזילות אשראי ופחות ביחסי השקל דולר. אני מאמין שהבנק מתערב ויתערב כדי התחזקות השקל לא תהיה חריגה מול סל המטבעות ולא מול הדולר". 

"הבנק פחות אגרסיבי מבעבר, זה גרם גם למוסדיים ולשחקנים גדולים להקטין את החשיפה הדולרית. כולם עובדים באותו כיוון ונגד הדולר:  יצואנים (על ידי גידור), מוסדיים, וסקטור טכנולוגיה.  הבנק יכול למתן את ההיחלשות אך בוחר שלא וחוסר האגרסיביות של בנק ישראל מחזק את המגמה בקרב השחקנים הגדולים 

קליין: "בנק מרכזי לא יכול לשנות מגמה, אלא להחליש אותה. בחודשים הקרובים לא נראה שינוי מגמה".   

ב-2007 חיווינו ירידות חזקות של הדולר ואז הגיע משבר הסאב פריים. זה לא מדאיג שיש ומדובר פה בשידור חוזר? 
גוזלן: "היה אז הייפ של שוק הדירות, והגנה מפני התפרצות אינפלציה. היום זה לא עולם של סחורות, אלא יותר עולם של מניות טכנולוגיה וה-SPAC. ההבדל הוא שבתקופה ההיא הריבית האמריקנית הייתה מעל ל4% והיום היא אפסית.
תזכור שבתחילת השנה, כאשר החריף המשבר, היה פיחות קיצוני בכל המטבעות מסביב לעולם למול הדולר. ככל שהתמונה יותר ורודה בעולם יותר משקיעים בורחים מהדולר והשינויים הופכים ליותר חריפים".

קליין: "בשמונה השנים האחרונות השקל היה החזק בעולם בעקבות החשבון העודף וזה לא תהליך זמני. נכנסים לארץ יותר דולרים מאשר יוצאים וזה התחזק בתקופת הקורונה, משום שהצריכה ירדה. התשואות נמוכות בעולם, החברות רוכשות חברות אחרות, כי אין להם מה לעשות עם הכסף. לגבי אינדיקציה למשבר, אני חושב הפוך. אני לא חושב שמדובר במשבר מתקרב אלא סימן ליציאה מהמשבר. הדולר יורד בגלל ירידת הסיכון".