אלטשולר שחם "רצח" את פסגות ועכשיו הוא רוצה "לרשת" את הלקוחות

אלטשולר שחם רוצה לרכוש את בית ההשקעות פסגות. המו"מ בין אלטשולר ובין קרן אייפקס בעלת הבית בפסגות נמצא בשלב התחלתי, אבל זה המו"מ הכי מתקדם כרגע בשיחות של זהבית כהן מנהלת אייפקס מול גופים מתעניינים. על פי ההערכות מדובר על מו"מ לפי שווי של כ-1-1.4 מיליארד שקל לפסגות כולה.

על פי הודעת חברת הגמל של אלטשולר כחלק מפעילותה לאיתור ובחינת הזדמנויות עסקיות, בוחנת החברה מעת לעת את האפשרות לרכוש חברות בתחום. בגדר זאת, בוחנת החברה מול בעלת השליטה בפסגות, את אפשרות רכישת פסגות. אבל זה לא יקרה - אלטשולר שחם אולי תקנה חלקים מפסגות, אבל בטח לא את כל קופות הגמל שלה. במקרה כזה היא תהיה גדולה מדי והסיכוי שעסקה כזו תאושר הוא קלוש. אלטשולר שחם מרוויחה עוד יח"צ ותדמית, אבל את קופות הגמל של פסגות היא ככל הנראה לא תקנה.

את קרנות הנאמנות אולי כן, אם כי, פסגות מובילה את הפדיונות גם בתחום הקרנות וגם בתחום קופות הגמל. עם נשירה כזו, למה לקנות אותה? גם כך, אלטשולר הוא המרוויח הגדול - מי שעזב את פסגות הגיע ברוב המקרים לאלטשולר שחם.  

התרחיש של עסקה הוא קצת אירוני. הוא נוגד מלכתחילה את הכוונה של וועדת בכר - לייצר תחרות בשוק. וועדת בכר היא זו שגרמה לבנקים למכור את תחום ניהול הכספים שלהם וככה נמכרה פסגות מלאומי לקרן אייפקס. במקביל התחזקו הברוקרים הפרטיים לרבות אלטשולר שחם (במיוחד אלטשולר שחם). עכשיו אם תהיה עסקה בין השניים זה מכת מוות לתחרות ולוועדת בכר. הרעיון היה שיהיו יותר שחקנים, יותר תחרות, פחות דמי ניהול ללקוחות. רכישת פסגות על ידי אלטשולר שחם היא ההיפך מכך. 

• אלטשולר: נתח השוק בגמל המשיך להצטמצם; שיא בנכסי הפנסיה
• "לא כל ירידה היא כישלון ולא כל הזדמנות מצדיקה לקיחת סיכונים"

אבל האירוניה הגדולה נמצאת בעובדה שאלטשולר שחם חיסל את פסגות ועכשיו רוכש את הלקוחות. אלטשולר שחם צמח להיות מפלצת על חשבון בית ההשקעות פסגות שלא ידע לספק תשואות - הראשון בטבלה רוכש את האחרון בטבלה (מבחינת תשואות).

העשור של אלטשולר שחם וילין לפידות בעשור האחרון נוצרו שתי ענקיות בתחום ניהול הכספים – אלטשולר שחם וילין לפידות. שתיהן הגיעו לשווי של מיליארדים - אלטשולר שחם קופות גמל נסחרת ב-3.3 מיליארד שקל וכל החברה שווה כנראה מעל 4 מיליארד שקל. ילין לפידות שווה בהערכה גסה מעל 2 מיליארד שקל. מנהלי ההשקעות הטובים של הגופים האלו (הבעלים) לצד שיווק ומוטיבציה הצליחו לייצר תשואות לציבור ולגדול בתעשייה הצפופה של ניהול הכספים.

הם גדלו כי הם היו טובים, והם ייצרו ערך מאוד משמעותי לבעלים שלהם על חשבון מנהלי ההשקעות הרדומים/חלשים במקומות אחרים. מול הנסיקה המדהימה שלהם, בית ההשקעות פסגות שהיה המוביל לפני עשור, מאבד נתח שוק וסובל מפדיונות בגלל תשואות מאכזבות. בפועל - עליית הערך של אלטשולר שחם וילין לפידות היא תמונת הראי של איבוד הערך של פסגות. 

• עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
• עוד בדרך? תפרון צופה שמכסי טראמפ יעניקו לה יתרון מול המתחרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מול היקף הנכסים של כ-140 מיליארד שקל בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של אלטשולר שחם וכ-70 מיליארד שקל בילין לפידות – גידול של יותר מפי 10 בעשור, פסגות לא גדלה. למרות ההפקדות השוטפות, למרות תשואה חיובית שנובעת משווקים פיננסיים תוססים, למרות שהיא היתה מובילת שוק.

הכישלון הזה שייך למנהלי ההשקעות, למנהלי החברה ולבעלת השליטה - איפקס שמנוהלת ע"י זהבית כהן. לאחרונה התפטר ראובן קפלן, מנכ"ל פסגות, אחרי שנה בתפקיד. הבעיה של כהן היא בחוסר היכולת למצוא מנהל שישנה את ה-DNA של פסגות וירים את התשואות. או שבכלל זה לא מעניין אותה, במיוחד לא כעת - עכשיו היא עסוקה בלמכור את החברה.