"אין מקום לחוסר וודאות בפירות וירקות - את זה אנחנו באים לפתור"

"כשאתה קונה תרופה אתה יודע שאתה מקבל את אותו מוצר, באותה האיכות ולרוב באותו המחיר. עם החקלאות המסורתית, רשתות הקמעונאות מוצאות את עצמן כשהן פעם אחת מקבלות סחורה, ופעם אחרת לא מקבלות, פעם אחת המחיר נמוך, ופעם אחרת המחיר בשמים, פעם אחת הסחורה איכותית, ופעם אחרת היא על הפנים. אין מקום לחוסר הוודאות הזאת במוצר הכי בסיסי של בני האדם כמו פירות וירקות – ואת זה אנחנו באים לפתור" – ביום בו חברת האגרוטק פיוצ'ר קרופס מדווחת על התקדמות בדרך לכניסתה לבורסה בתל אביב, גרי גרינשפן מעביר בראיון לביזפורטל מסר שעלול להקים עליו לא מעט חקלאים.

יכעסו החקלאים או לא, בפיוצ'ר לא מתכוונים להפריע להם לבנות לגובה את העסק שלהם. לגובה תרתי משמע – החברה עוסקת בחקלאות ורטיקלית, קרי במקום לתפוס שטחים נרחבים - משאב שהולך ומצטמצם בעולם - מגדלים גידולים במבנים ייעודיים. על פי הערכות החברה, שוק החקלאות הורטיקלי העולמי מוערך בכ-3 מיליארד דולר וקצב הצמיחה השנתי שלו הינו כ-20%-27%. החברה פיתחה בשיתוף המכון הוולקני פתרונות המאפשרים חסכון בשימוש במים ובכח אדם, וגידול מבוקר של התוצרת ללא שימוש בחומרי הדברה או תלות בעונתיות (להתראות לעונת האבוקדו) ותוך התבססות על ביג דאטה.

פיוצ'ר קרופס עתידה להתמזג לתוך השלד הבורסאי אינפימר כשאחד התנאים להשלמת המהלך הוא גיוס של 35 מיליון שקל מהציבור לפי שווי של 200 מיליון שקל לפני הכסף. לפי הערכת השווי שפרסמו בפיוצ'ר קורפס, שווי החברה נאמד בכ-100-130 מיליון יורו. על רקע ההודעה מניית אינפימר קפצה בכ-50% ואחר כך התממשה ב-12%. הבעיה עם התנהגות המניה ובכלל התנהגות מניות השלדים היא שמשקיעים לא מבינים עד הסוף את המשמעות. השווי של אינפימר בבורסה מטעה - 32 מיליון שקל מכיוון שתהיה הקצאה של מניות לבעלי המניות של פיוצ'ר קרופס. לרוב מחולקות גם אופציות ויש תנאים שונים בהסכם המיזוג מקשים על הבנת הערך לאחר כל ההקצאות, אבל הערך הבורסאי של החברה הממוזגת לאחר המיזוג הוא לבטח לא 32 מיליון שקל אלא פי כמה וכמה. השאלה אם לאחר כל ההקצאות הוא עדיין כלכלי, בהינתן שלרוב גם יש דילול דרך הנפקה פרטית כדי למלא את הקופה במזומן לצורך פעילות החברה הנרכשת/ מתמזגת.   

החברה מחזיקה כיום במתקן אחד בהולנד, המתפרש על שטח של 3,000 מ"ר ובן 9 קומות ובשנת 2018 החלה למכור לראשונה את תוצרתה.  הלקוח המרכזי של פיוצ'ר הוא רשת Albert Heijn המחזיקה בנתח של 50% משוק עשבי התבלין הטריים במדינה, ולצד זאת לחברה הסכמים מסחריים עם Eldai ו-E.Lecrec. במתקן בהולנד פיוצ'ר מגדלת בזיליקום, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה. השנה צפויה החברה להתחיל לגדל ולמכור 4 סוגים נוספים של בזיליקום ועלים ירוקים. כמו כן, פיוצ'ר חתמה על הסכם לייצור קנאביס רפואי עבור חברה מפורטוגל בשם קאנת’ירסו הממתינה לאישור מטעם הרגולטור במדינה.

ב-9 החודשים הראשונים של 2020 הכנסות פיוצ'ר קרופס הסתכמו בכ-630 אלף יורו, ונרשם הפסד תפעולי של 4 מיליון יורו והפסד נקי בסך 4.3 מיליון יורו. במסגרת המיזוג תרשם לטובת הרוכשים הלוואת בעלים בסך 2.5 מיליון דולר, שההחזרים לטובתה יחלו כשפיוצ'ר תגיע לרווח המצרפי לאחר מס של מיליון דולר, אז תצטרך להקצות מחצית מהרווח השנתי לאחר מס לצורך סילוק החוב.

"פורד לא היה הראשון שהמציא את המכונית – אבל הוא הראשון שהפך אותן למוצר להמונים, לכן הוא הצליח כמו שהוא הצליח", כך משיב גרינשפן באלגוריה מעולם הרכב לשאלה מדוע פיוצ'ר תצליח איפה שאחרות נכשלו בעבר. "חברות שהתנסו קודם לכן בחקלאות ורטיקלית עשו את זה בנפח מאד קטן, בשונה מהם, בהולנד הצלחנו להוכיח שאפשר לבנות מתקן שמסוגל לספק תוצרת חקלאית בכמויות מסחריות".

"האתגר הגדול הוא כלכלי, עוד לפני ההיבט הטכנולוגי. בשונה מאחרים שמגדלים במתקנים ורטיקלים בשיטה הידרופונית (הצמחים אינם שתולים באדמה אלא בתמיסה של מי ההשקיה וחומרי הזנה – א.פ), למיטב ידיעתי אנחנו היחידים שפועלים בשיטת מצע אדמה – גאופוניקה, שעליו שותלים את הגידולים. כך אפשר להצמיח גידולים גבוהים יותר, וזה מה שהופך את כל הסיפור לכלכלי יותר".

המשקיעים קוראים כותרות על פוד-טק, בשר מתורבת וחלבון מהצומח, נשמע כמו מפץ טכנולוגי, בזמן שאתם מביאים חדשנות לגידול של בזיליקום. למה שישימו את הכסף דווקא אצלכם?
"זה עניין של שיקול דעת של כל משקיע, אבל אני אזכיר כתבה שהייתה בפורבס, ובעוד עיתונים מהנחשבים ביותר בעולם שתיארו את 20 הטכנולוגיות שישנו את פני האנושות בשני העשורים הקרובים. רובן היו מתחומי התקשורת וההייטק. בתחום המזון הטכנולוגיה היחידה שהזכירו הייתה החקלאות האנכית – לא בשר מתורבת, לא חלבונים ולא שום דבר אחר".

בינתיים הטכנולוגיה הזאת עדיין בשלבי חדירה לשוק. המחירים של הגידולים שלכם תחרותיים בכלל מול אלה של החקלאות המסורתית?
"צריך לזכור שהמחירים באירופה שונים בין מדינה למדינה. בגרמניה ואנגליה מחירי התוצרת החקלאית מאד נמוכים, ובצרפת הולנד הם יותר גבוהים. אם נסתכל על הולנד, התוצרת שלנו לא יותר יקרה מאשר זו של החקלאות הרגילה. אנחנו יותר זולים מתוצרת אורגנית גם. מה שכן, יש לנו לקוח שיכול לייבא מאפריקה במחירים זולים ב-10-15% מאלה שלנו, ועדיין הוא בוחר בנו ואפילו לא מגלגל את הפער לצרכן".

הגדלת היקף הפעילות שלכם לא עשויה להיתקל בלובי מצד החקלאים, בהולנד או בכל שוק אחר שתנסו לחדור אליו?
"בכל עסק יש אתגר אבל אני מאמין באמת אחת – האמת הקוסמית, ובמקרה הזה היא שאם אתה מצליח להביא מוצר יותר טוב באותו מחיר, יש לך מתכון מנצח. אז עד כמה שיהיה לובי, הוא לא יצליח לבלום את הקדמה. אי אפשר. זה כמו שרדיולוגים ינסו לעכב קידום של טכנולוגיה של עיבוד תמונה. נטפל בכל בעיה נקודתית שלא תצוץ.

"עובדה היא, שעוד לפני שפתחנו את המתקן הראשון שלנו היה לנו חוזה עם אחת החברות הגדולות באירופה. זה מראה עד כמה הפוטנציאל גדול, ועדיין, זה תהליך הדרגתי וזה לא שמחר בבוקר מחליפים את כל הספקים לטובתנו. הלקוחות שלנו רוצים לראות שאנחנו עומדים בהבטחות שלנו. לרשתות הגדולות יש קריטריונים נוקשים מאד, פעם אחת לא סיפקת את מה שביקשו – אתה שרוף. לכן כשהם עובדים מול סטארט אפ הן גדלים איתו לאט לאט. עד כמה שאנחנו יודעים לייצר יפה, אנחנו עדיין פרוטה של פרוטה של פרוטה של התוצרת החקלאית שמיוצרת בעולם, אז אנחנו לא מאיימים על אף חקלאי".

עוד חמש שנים מהיום, גם תהיו פרוטה של פרוטה של פרוטה?
"אם נעמוד בתכניות שלנו פיוצ'ר תהיה בסדר גודל אחר לגמרי, וגם אז רוב התוצרת החקלאית בעולם תיוצר בשטחים חקלאיים מסורתיים. תחשוב על כמה מתקנים צריך לבנות בשביל לשנות את המגמה, זה תהליך שלוקח זמן. מה שכן, לפחות אצל חלק מהלקוחות שלנו נהווה נתח משמעותי".

פיוצ'ר קרופס החלה כשותפות ב-2014 ושנתיים לאחר מכן הוקמה ע"י גרינשפן, שפועל בתחום מוצרי המזון זה שני עשורים ובעבר שימש כמנכ"ל של חברה המוחזקת ע"י קבוצת שטראוס ותאגיד פפסיקו. גרינשפן מחזיק ב-5% ממניות פיוצ'ר ובעלי מניות נוספים הם A&F Realty (כ-80%) של משפחת לרמן. במסגרת הסכם המיזוג מול אינפימר, כ-69% ממניותיה האחרונה יהפכו למניות של פיוצ'ר.

עד היום, הושקעו בפיוצ'ר קרופס כ-30 מיליון דולר. את החברה מייצג בישראל בנק ההשקעות סילבר רואד קפיטל (Silver Road Capital), שבבעלות ליאור מימון ודני איילון, לשעבר סגן שר החוץ מטעם מפלגת ישראל ביתנו ושגריר ישראל בארה"ב.