האנליסטים מנתחים את המהלך של הנגיד: "כל הכבוד לבנק ישראל אבל..."

בנק ישראל הודיע כי הוא משנה אסטרטגיה בנוגע למאבק בהתחזקות השקל אל מול הדולר. בניגוד לשנים קודמות, החליט הבנק להודיע מראש על רכישותיו וצופה כי ירכוש כ-30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021. ההודעה של בנק ישראל הביאה לזינוק של הדולר ב-2.5% למול השקל שנסחר בעת כתיבת שורות אלו בכמעט 3.2 שקלים. מה חושבים האנליסטים על המהלך המעניין של בנק ישראל? 

דולר רציף

יוסי פריימן: כל הכבוד לבנק ישראל אבל... אם הוא באמת רוצה להוריד את השקל, שיוריד את הריבית מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות טוען שהבנק המרכזי לא יכול להילחם לבד מול התחזקות השקל ונחוצה גם התערבותו של משרד האוצר. פרימן מסר לביזפורטל כי: "בוא נחשוב מה המשמעות של המהלך של בנק ישראל. בתחילת שנות ה-90 כשהיה לחץ על הסטרלינג הודיע הבנק המרכזי של אנגליה שהוא יעשה מה שצריך כדי להילחם בהתחזקות המטבע. אך שום דבר לא עזר ותוך זמן קצר שהוא הבין מה משמעות המהלך הוא חדל מתמיכה מלאכותית. הבנק השוויצרי לעומתו קבע רף של 1.2 כשהפרנק השוויצרי התחזק מול האירו אבל גם זה לא עזר.

"בנק ישראל נקט בצעד מתוחכם יותר, הוא נקט בסכום ולא בשער קבוע. הבעיה היא שהוא מסמן לכך שחקני המט"ח שרוצים להיפטר מהדולר שהוא ירכוש אותו במחיר גבוה יותר ולכן הוא יכול לסבך את המצב. כולם הבינו בתקופה האחרונה שבנק ישראל מתכוון לרכוש מט"ח במיליארדים והיתרות שלו כבר גדלו לכ-40% מהתוצר. הצעד הבא שלו הוא להגדיל ל-50%. 

"אם הוא באמת היה רוצה להוריד, שיוריד את הריבית. כשהריבית תעלה בעולם והוא יצטרך לשלם עבור המימון של כל הדולרים- הוא יהיה בצרה. רכישת מטח היא רק כלי אחד מתיק הכלים. הורדת הריבית צריכה להיות כלי משלים.

• מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
• לאחר הדו"ח הטוב: לידר מעניקה אפסייד של 100% לחנן מור

"בכל אופן אני רוצה לברך את הפעולה של בנק ישראל. חבל שגם משרד האוצר לא עובד לטובת הדולר. הבנק הוא היחיד שנלחם את מלחמת הייצוא. ירידה של 20% בשער החליפין מביאה לעזיבה של חברות ייצוא בשוק המקומי אלו חברות שמבטיחות את איכות החיים של החברה הישראלית".

רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות: בנק ישראל מסיר את הכפפות "התוכנית מגיעה על רקע הייסוף החד והחריג בשקל שהחל במהלך נובמבר האחרון והתגבר בימים האחרונים. היקף הרכישות הגבוה אמור לנטרל חלק משמעותי מעודפי המט"ח המאפיינים את המשק הישראלי. כך, מתחילת השנה הסתכמו העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות נטו בכ-30 מיליארד דולר, ובשנה האחרונה בכ-39 מיליארד דולר. לזאת ניתן להוסיף את השפעת ההצטרפות למדד ה-WGBI שמוערכת עד כה בכ-5 מיליארד דולר.

"מעבר להיקף הרכישות עצמן, יש בהודעה איתות ברור לנחישות של הבנק לבלום את המשך מגמת הייסוף בשע"ח של השקל. בכך מכוון הבנק לבלימת הפעילות הספקולטיבית ולבלימת מגמת הגידורים מצד המשקיעים המוסדיים המקומיים.

• פוטומיין משקיעה מיליונים בפרסום - אבל המשתמשים הפעילים בירידה
• כמה מרוויחים הבכירים בטבע?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"תוכנית זו של הבנק מזכירה את זו שננקטה בשפל הקודם בשער החליפין של השקל מול הדולר, גם אז בעיצומו של משבר עולמי, בתחילת 2008. אז, הודיע הבנק תחילת על תוכנית רכישות (10 מיליארד דולר) כאשר נוכח התחדשות הייסוף בשע"ח היא גדלה לתכנית רכישות יומית של 100 מיליון דולר ליום שנמשכה קרוב לשנה. גם כיום, יש לראות בתוכנית זו כצעד ראשון בבלימת התחזקות השקל. במידה והתוצאות שיושגו לא תהיינה משביעות רצון, המעורבת של בנק ישראל, תגדל, כאשר במידה ותהיה הצטרפות של משרד האוצר, האפקטיביות של תוכנית הרכישות תעלה באופן ניכר.

דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "צעד שנועד לספק ודאות" "מדובר בצעד שנועד לספק וודאות לשוק לגבי היקף ההתערבות. מדובר בהיקף התערבות גבוה בקרוב ל-50% מהיקף הרכישות בשנת 2020 שעמד על כ-21 מיליארד דולר, סכום שהיווה בעצמו את היקף הרכישות הגבוה ביותר מזה מעל לעשור. מדובר בהיקף רכישות של 2.5 מיליארד דולר בממוצע לחודש, היקף גבוה, אך לא בטוח שהיקף כזה יביא לתפנית בשוק המט"ח.

"הכוחות לתיסוף השקל ממשיכים להיות חזקים ובנוסף העובדה כי ישראל מובילה את העולם במגמת ההתחסנות עשויה לפעול להמשך התחזקות השקל בתקופה הקרובה. השקל שנסחר סביב רמה של 3.115 ש"ח לדולר טרום ההודעה נסחר כרגע סביב רמה של 3.14 ש"ח לדולר. נראה שגם השוק לא משוכנע כרגע ששינוי המדיניות של בנק ישראל יביא לשינוי משמעותי במסחר במט"ח."

איתי יושע, מנהל דסק אופציות מט"ח בחדר המסחר של בנק הפועלים: "הצעד עליו הודיע בנק ישראל לפני שעה קלה ממחיש את העובדה שהוא ממשיך להיות שחקן מרכזי מאוד בשוק המט"ח - הודעה שדחפה את הדולר עד כה לעלייה של יותר מ-8 אגורות.

"לאחר ההודעה המהווה "התערבות מילולית" (verbal intervention), סטיות התקן של הדולר מול השקל עולות מיידית ומייצרות מומנטום שממשיך לדחוף את הדולר למעלה, מבלי שמתבצעות רכישות בפועל.

"לאחר רכישות מט"ח בסך 30 מיליארד דולר, בסוף השנה סך יתרות המט"ח של בנק ישראל יעברו את רף 200 מיליארד הדולר, ויהוו יותר ממחצית התמ"ג של ישראל כעת".

ד"ר רון אייכל כלכלן ראשי קולמקס שוקי הון: "בנק ישראל משתמש בכלים רבים בכדי לתמוך בפעילות הכלכלית. אחת הזירות המרכזיות שהתעצמה בשליש האחרון של 2020, היא המט"ח. השקל וגם הסל ייוספו כנגד השקל בשיעור שהטריד את בנק ישראל ולראיה בחודש דצמבר לבדו רכש הבנק סך של 4.4 מיליארד דולר, הסכום החודשי הגבוה ביותר מאז ראשית ההתערבות, מארס 2008. למעשה, בכל 2020 רכש הבנק כ-21 מיליארד דולר, שהוא היקף הרכישות השנתי הגבוה ביותר, מאז החל להתערב.

המהלך האחרון, לפיו הבנק ירכוש ב-2021, 30 מיליארד דולר, הוא עוד ניסיון להביא לפיחות של השקל כנגד הדולר כאשר הבנק מכריז כי יגדיל את הפעילות בכ-50% לעומת 2020. 

אין ספק, כי ההכרזה השפיעה באופן משמעותית על שער החליפין. עם זאת, היא תהיה זמנית ולדעתנו, בשנת 2021 יוותרו הן הכוחות המקומיים והן הגלובליים שיפעלו לייסוף השקל כנגד הדולר האמריקאי.