מנכ"ל אודיוקודס: "רישום כפול לא רלוונטי למי שמנפיק כיוניקורן"

חברת הטכנולוגיה הדואלית אודיוקודס +0.31% אודיוקודס 3,250 +0.31% בסיס:3,240 פתיחה:3,236 גבוה:3,285 נמוך:3,200 תמורה:1,465,538 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: הכתה את תחזיות האנליסטים לרבעון האחרון של 2020 בדוחות שפרסמה לרבעון ולשנה כולה. עם צמיחה של כ-10% בשורה העליונה ושל 60% בזו התחתונה בשנה החולפת, באודיוקודס צופים כי ההכנסות יעלו ב-2021 בעד 13% והרווח יעלה בעד 17%. בחברה מסמנים את שיתוף הפעולה עם Microsoft Teams כמנוע צמיחה, וכן את תחום תמלול וסיכום הפגישות במקומות עבודה, ועל כך, כמו גם על התוצאות של אודיוקודס, מספר מנכ"ל ומייסד החברה שבתאי אדלרסברג בשיחה עם ביזפורטל.

אודיוקודס, שמספקת רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, צופה כי ב-2021 הכנסותיה יסתכמו ב-240-250 מיליון דולר ורווח למניה על בסיס Non-GAAP יהיה בין 1.45-1.65 דולר. ב-2020 החברה רשמה רווח נקי על בסיס Non-GAAP של 46.7 מיליון דולר, או 1.41 דולר למניה בדילול מלא, עלייה של 60% לעומת 27.8 מיליון דולר, או 89 סנט למניה בדילול מלא בתקופה המקבילה.

הכנסות אודיוקודס עמדו על של 220.8 מיליון דולר, לעומת 200.3 מיליון דולר ב-2019. אלה אמנם היו בטווח התחזית המקורית שפרסמה החברה בתחילת 2020 שעמד על 214-222 מיליון דולר, אולם התחזית ניתנה עוד לפני משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית, לו מייחסים בחברה חלק גדול מהעלייה בהכנסות השנה. על פניו, ניתן היה לצפות שבעקבות המגמה הזאת אודיוקודס בכלל תפרוץ את התזית המקורית שלה. אדלרסברג מסביר מדוע הדבר לא קרה:

"בתחום של מפעילי התקשורת חווינו ירידה, כשבגלל הקורונה פרויקטים שבהם היו צריכים לשלוח צוותים להתקנות לא יצאו לפועל", הוא אומר. "לשמחתנו המגזר הזה היווה רק רק 19% מההכנסות במהלך השנה. מצד שני התחום העיקרי שבו אנחנו פועלים זה האנטרפרייז שהיווה 78% מההכנסות, וגדל בכ-18% ב-2020. חוץ מזה, ברווחים דווקא פרצנו את התחזיות".

הקהל הרחב השתמש לאורך המשבר יותר בזום מאשר ב"טימס" של מייקרוסופט. שיתוף פעולה עם זום לא היה עוזר לכם יותר?
"אנחנו פועלים בתחום הקול, ולא הוידאו, וזום היא שחקן קטן יותר בו. רק לפני שבועיים בערך הם הגיעו למספר של מיליון משתמשים בזום-פון, אצל מייקרוסופט מדובר להערכתנו ב-10 מיליון משתמשים. מייקרוסופט גם מתמקדים בחברות ענק עם עשרות או מאות אלפי עובדים, בעוד שזום זום עובדת מול עסקים בגודל של עשרות או מאות בודדים של עובדים".

על כך אפשר לומר שבסוף הרשימה של חברות הענק תיגמר, ותצטרכו גם כן לפנות לחברות הקטנות יותר.
"צריך לזכור שמייקרוסופט נכנסה לתחום ב-2005, ואז שתי החברות ששלטו בכיפה היו סיסקו ואוויה, שהיו חזקות מאד מול הארגונים הגדולים. המטרה הראשונית של מייקרוסופט הייתה להכות אותן, רק אחרי שזה קרה היא באמת מתחילה עכשיו לפנות לחברות עם אלפי עובדים. אחרי כן זה יהיה מאות עובדים ועוד יותר בהמשך עסקים קטנים יותר".

יש לכם הכנסות גם ממוצרים וגם משירותים, איך בעצם עובד המודל?
"עד לפני שנה או שנתיים מכרנו רישיון למוצר וגם חוזה לתחזוקה שנתית בהיקף של כ-20% ממחיר התכנה. מאז החדירה של טכנולוגיית האחסון בענן התחיל המודל של Saas (Software as a Service - א.פ) כלומר המוצר הוא התכנה אבל הלקוח משלם עליו כשירות מדי חודש בחודשו. בערך בתחילת 2020 התיישרנו לפי הגחמות בשוק, ואנחנו מעריכים שעוד 5 שנים כבר לא נמכור במודל של רישיון לתכנה".

מנוע צמיחה נוסף שלכם הוא תמלולים אוטומטיים ומה שהגדרתם כ"סיכומי פגישות". הטכנולוגיה שלכם היום מספיק בשלה בשביל לספק תמלול מדויק ב-100% שעין אנושית לא צריכה לעבור עליו?
"בתמלולים של ההקלטות שעשינו אצלנו אני מבין לרוב את מה שנאמר, ואיפה שיש טרמינולוגיה אקזוטית שייחודית לנו אני מתקן בעצמי. למשל, לסמנכ"ל הכספים שלנו קוראים נירן, ובתמלולים באמצעות השירות של גוגל למשל, קולטים את שמו בתור לירן. אני יודע שאין אצלי עובד כזה, והטכנולוגיה שלנו מתבססת על בינה מלאכותית ומשין לרנינג ומצליחה לשנות את זה. כלומר, אחרי שאני מתקן ידנית את התוצר הסופי, התכנה כבר לומדת לזהות את השם הנכון בעת ההקלטה עצמה.

"היום ענקיות הענן, שהן אמזון, מייקרוסופט וגוגל, מציעות שירותי תמלול ב-40/50 שפות. הן הבינו לפני 5 שנים כבר שככל שהעולם יתקדם כל השיחות יהפכו להיות מוקלטות. בין אם תרצה לדבר עם הגנן שלך או עם רואה החשבון. אנחנו מתמקדים בעיקר באנגלית, כי אין חברה בסדר הגודל שלנו שתפתח מגוון כזה גדול של שפות, צריך להיות מטומטם בשביל זה ולא נעמוד בזה לא כספית ולא מאף בחינה אחרת.

"איפה בכל זאת היתרון שלנו? אנחנו הקמנו צוות שעוסק בקוסטומיזציה. אם תיקח משפטים שהוקלטו בתיאטרון או בחדשות או במגרש ספורט, התמלול בענן של מייקרוסופט יעבד את כולם בצורה שטוחה, והביצועים יהיו ממוצעים. בכדורסל למשל, יש ז'רגון מסוים אז צריך להקים בסיס נתונים שמתמקד בו, וככה בעצם בחברות שונות שיכולות להיות לקוחות שלנו. כלומר אנחנו בונים שכבה נוספת על יכולות התמלול בענן של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

"בנוסף, מהנסיון שלי התמלולים שתקבל היום מאמזון, גוגל וכו' יראו כמו בולק של טקסט שלא תמצא בו את הידיים והרגליים. אנחנו מכניסים טכנולוגיות שמאפשרות פיסוק, ומפרקות את הבלוק הזה למשפטים לפי האתנחתאות בשיחה, וגם עושים זיהוי של הדוברים".

התחום של משין-לרנינג בזיהוי דיבור הביא את אפל לבית המשפט בגלל דגימות קול של משתמשי סירי שנשמרו ופגעו בפרטיותם, אותו דבר לגבי אלכסה של אמזון. איך פותרים את סוגיית הפרטיות?
"בגדול זה תחום שהוא מאד אפור, אבל אנחנו בכלל פועלים בתחום הארגוני ולא בתחום הפרטי, ואני לא רואה בעיה בכך שבמקום העבודה ישתמשו בתמלולים של פגישות כדי לטייב את יכולת ההקלטה. כמובן שצריך להודיע בתחילת כל פגישה על כך שהיא מוקלטת, ושכל אחד יבחר מה לומר ומה לא. אגב, בכל מערכת ארגונית צריכה להיות פרטיות. לי כמנכ"ל אין גישה אוטומטית להקלטות של אחרים בארגון שלי, אם אני יודע שהייתה פגישה שמעניינת אותי אני יכול רק לבקש שישתפו גם אותי בקובץ".

אני יכול לתאר לעצמי שהטכנולוגיה הזאת יכולה לשרת גם גופי בטחון לצרכי האזנות סתר. אתם פעילים באזורים האלה?
"אנחנו עובדים עם התעשייה הביטחונית ובפירוש עושים שם פרויקטים אבל אני לא מגדיר את זה כמנוע צמיחה. מנוע צמיחה צריך להיות מוצר או אפליקציה שאני מוכר בכל העולם ולמרות שבתמלולים בעברית יש לנו הרבה לתרום, השוק הישראלי הוא קטן מאד".

יש לכם אישור מהפיקוח על הייצוא הבטחוני?
"כן אבל הוא ניתן ספציפית על מוצרים. אני יכול לומר לך שבעקרון האישורים האלה מאד נגישים. פעם זה היה סיפור, אבל היום יש הרבה סטנדרטים של הצפנות אז נדיר שיחסמו אותך. זה די פתוח, אלא אם כן יש לך טכנולוגיה מרחיקה לכת, אבל לא על זה אנחנו מדברים הרי".

אשאל לסיום על הרישום הכפול שלכם: בבורסה פחות או יותר משוועים שישראליות בוול סטריט ירשמו למסחר גם בארץ, אבל חלקן אומרות שזה לא נותן להם כלום. מה עמד מאחורי הרישום שלכם לבורסה בת"א?
"המקרה שלנו הוא מקרה פרטי. הנפקנו ב-99' בנאסד"ק וב-2002 היה מאמץ של הבורסה לתמרץ חברות להירשם גם למסחר בארץ, ובמסגרת זאת הם הציעו למחזיקי המניות הגדולים הישראלים הטבה לפיה השער הקובע למטרות מיסוי יהיה קשור בשער הסגירה של יום הרישום למסחר. אנחנו אז נסחרנו די בתחתית, במחיר של שני דולר למניה וזה מאד התאים לנו מבחינת מיסוי ודחף את העניין".

ההטבה הזאת עדיין קיימת אבל, אז היא פשוט לא מדברת לחברות שיכולות להיסחר בשווי גבוה יותר בוול סטריט?
"לכל מי שנמצא ממש בתחילת הדרך, או לחלופין יכול להנפיק בשווי של יוניקורן זה כמובן לא רלוונטי. התמונה היום יותר מסובכת, בעבר היה רצון לקרוץ למשקיעים ישראלים אבל מלכתחילה היום הם נמצאים בעצמם בנאסד"ק, ומחפשים את השוק היותר משוכלל. בעוד שנפח המסחר בארץ הוא בערך 70 אלף מניות ביום, שם זה מעל 300 אלף".