"אנחנו מקבלים תעריף של פי 3 לעומת פרויקטים קרקעיים"

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י +0.85% נופר אנרג'י 8,749 +0.85% בסיס:8,675 פתיחה:8,675 גבוה:8,749 נמוך:8,538 תמורה:1,726,498 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: , שחתומה על ההנפקה הגדולה ביותר בת"א ב-2020, דיווחה על השקעה ראשונה בשוק האיטלקי בסך של עד 60 מיליון יורו בחברה מקומית. נופר אינה הישראלית היחידה בתחום הקלינטק שפועלת בחו"ל וכשרבע מההנפקות בת"א ב-2020 היו מהסקטור, תוהים חלק מהמשקיעים מה מבחין את החברות האלה זו מזו והאם יש מקום לחשוש מבועה. הנרטיב שמקדמים בנופר הוא ש"מגה-וואט שלנו שווה יותר", ובשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל החברה נדב טנא וסמנכ"ל הפיתוח העסקי שחר גרשון מסבירים מה עומד מאחורי המסר הקליט.

"קודם כל, אנחנו מקדמים פרויקטים סולאריים על גגות ומאגרי מים, מה שנקרא הסגמנט הדואלי" אומר המנכ"ל טנא, "חסמי המימוש שם נמוכים יותר, כלומר הסיכוי שפרויקט באמת יאושר גבוה משל אלה מתקן סולארי שמוקם על הקרקע. ההגיון הוא שכשיש חסם בדמות הקיבולת המוגבלת של רשת הולכת החשמל, כמו בישראל, התעדוף יהיה להקמה בסמוך למקומות צרכניים. עוד לפני אישור חברת החשמל, בפרויקטים כאלה אין צורך באישור תב"ע, היתר בניה או שינוי ייעוד, המסלול הסטטוטורי הרבה יותר פשוט".

גרשון מצדו מוסיף כי "בישראל אנחנו מקבלים בפרויקטים כאלה תעריף של 45 אגורות לקילו-וואט לשעה – זה פי שלושה לעומת פרויקטים קרקעיים. מה שמייחד אותנו מחלק מהמתחרות הוא השותפויות שלנו עם קיבוצים, חברות נדל"ן ולוגיסטיקה, וכך במקום לספור פרויקטים שהוספנו לבדנו, אנחנו סופרים שותפויות שמביאות יחד מספר גבוה יותר של פרויקטים בתעריפים גבוהים. נוסף על כך אנחנו נמצאים בכל שרשרת הערך – ייזום, הקמה, תפעול וניהול המערכות".

נופר מחזיקה ב-40% מחברת אנדרומדה סולושנס, כשביתרה (60%) מחזיקה קרן נוי. באמצעות אנדרומדה השתיים ישקיעו 40 מיליון יורו בחברה האיטלקית סאנפריים שעוסקת בהקמת מערכות סולאריות בתמורה לעד 50% ממניותיה, וכן יעמידו הלוואת בעלים של 20 מיליון יורו לצורך פיתוחה של סאנפריים. הנרכשת זכתה במכרז להקמת כ-30 מגה-וואט ל-20 שנה בתעריף קבוע של 90-102 יורו למגה-וואט לשעה ונמצאת בהליכי רישוי ופיתוח של כ-100 מגה-וואט נוספים. גם המכרזים העתידיים אליהם תיגש סאנפריים יעשו לפי תעריף קבוע על פני תקופה של 20 שנה.

אתם מציינים שבאיטליה הציבו יעד של 30% אנרגיות מתחדשות מסך צריכת האנרגיה עד 2030, אבל גם בישראל קבעו יעד דומה, ועד כה ראינו את הדברים זזים בעצלתיים. למה שנתלהב?
גרשון: "כי האיחוד האירופי וגופים נוספים אוכפים בצורה מחמירה את ההתחייבויות כלפיהם. גם בישראל היעד להערכתנו יעלה. כשאנחנו רואים את המחירים שיורדים ואת הפשטות היחסית בהקמת מתקנים סולאריים מבינים שהמדינה תלך לשם".

טנא: "מה שקובע את היכולת לעמוד ביעדים הם הצעדים של הרגולטור הרלוונטי. בישראל בשנתיים האחרונות רואים שינוי מהותי שמשפיע על התוצאות. אותו הדבר באיטליה, כשרגולטור מוציא מכרזי גגות בתעריף גבוה שמושך את השחקניות זה משדר להן רצינות".

באיטילה ובספרד יש לכם פרויקטים בהקמה בהיקף של כ-200 מגה-וואט, שתי המדינות האלה פגעו בעבר בסובסידיות על האנרגיות המתחדשות. למה שזה לא יקרה שוב?
גרשון: "בספרד אנחנו מוכרים חשמל בשוק החופשי, כך שאנחנו לא תלויים בסובסידיות. לגבי איטליה, גורם מרכזי באסדרה שם של התחום הוא החלפת גגות האסבסט הרבים במדינה, מה שמוביל למיצוי פרויקטים סולאריים במקומם ותעריפים גבוהים".

אתם בונים על מכרזים ארוכים טווח, אבל ראינו את העלויות היורדות של הפאנלים הסולאריים בעשור האחרון. מה אם באיטליה עוד 5 שנים הציבור ידרוש לפתוח את חוזים לתעריפים נמוכים יותר?
גרשון: "בסוף זאת שאלה של היצע וביקוש מתחום התחרות. אין לי תשובה בעניין הזה".

טנא: "צריך להבין שכשיש הבנה של הרגולטור שהמדינה צריכה לעמוד ביעדים, אז מגדירים תעריפים בצורה ברורה וגם עומדים מאחורי זה. בישראל למשל, אין מגבלת מכסה על פרויקטים של גגות, אנחנו יכולים להקים כמה שאנחנו רוצים. יש לנו מאות פרויקטים שהשלמנו לתקופה של 25 שנה ושנה אחר שנה הרגולטור עומד בתעריפים שנקבעו ונותן הטבות נוספות כי הוא מבין שזה חשוב לעמוד במילתו".

בסך הכל לנופר פרויקטים שהושלמו, בהקמה וכאלה בצבר ההזמנות, בהיקף של כ-1.9 ג'יגה-וואט. לשם השוואה, במשק אנרגיה הנתון עומד על כ-1.8 ג'יגה וואט, והיא נסחרת בכחצי מיליארד שקל – רבע ממחירה של נופר. דוראל, עם 3 ג'יגה-וואט בצבר ההזמנות לבדו, נסחרת לפי שווי דומה לזה של נופר. בשלב זה היקפי הפרויקטים בפיתוח של נופר מסתכם בכג'יגה-וואט. בישראל השלימה החברה פרויקטים בהיקף של כ-88 מגה-וואט, היא מקימה אחרים בהיקף כ-450 מגה-וואט, וקיבלה הזמנות להקמה של 650 מגה-וואט נוספים.

לא מתרגשים מהתנודתיות
נופר הנפיקה בת"א באמצע דצמבר האחרון לפי שווי של 2 מיליארד שקל לפני הכסף, בה גייסה 600 מיליון שקל וזאת אחרי שהנפקתה נדחתה ע"י הרשות לניירות ערך תוך ביקורת על כך שהחברה קיבלה הזמנות ממוסדיים במסגרת ההקצאה הלא אחידה עוד בטרם פרסמה תשקיף. התכנון המקורי היה להנפיק לפי שווי של כמיליארד שקל.

מחזיקי המניות הגדולים בחברה הם טנא עצמו (8%), קרן נוי (20%) ועופר ינאי (37%). חברת הביטוח מגדל שהזרימה כ-100 מיליון שקל בהנפקה הפכה בשבוע שעבר לבעלת עניין בנופר (5.3%) כשרכשה מניות בהיקף 23 מיליון שקל.

במחצית הראשונה של 2020 רשמה החברה רווח נקי של כ-5 מיליון שקל על הכנסות בסך 65 מיליון שקל. מאז תחילת המסחר בה ועד היום עלתה המניה בכ-4%, ובדרך רשמה כמה וכמה "פיקים", וכן ירידות חדות, כשהשיא השלילי היה שער של כ-88 שקל.

אם הכיוון שבו בחרתם להתמקד אכן טוב משל המתחרים, למה אנחנו רואים את התנודתיות הזאת במניה?
טנא: "אנחנו מסתכלים על הדברים לטווח הארוך, ויודעים להתחייב לתוצאות ולעמוד בהן. אנחנו לא מסתכלים במחיר המניה על בסיס יומיומי, ואין לי ספק שבטווח הארוך כאמור הוא יהלום את התוצאות העסקיות שלנו".

דיברתם על מחיר של 45 אגורות לקילו-וואט לשעה, אבל לאחרונה חברת החשמל הפחיתה את התעריף. עכשיו מעבר ל-100 הקילו-וואט הראשונים ועד ל-630 קילו-וואט תקבלו רק 17.8 אגורות – זה נמוך ביותר מחצי. איך זה ישפיע עליכם?
גרשון: "אמנם הורידו קצת את התעריף אבל אפשרו לנו להתקין פרויקטים בהספקים גבוהים יותר. יש לנו הזמנות להרבה פרויקטים לפי האסדרה החדשה, כך שמבחינתנו אלה חדשות טובות", אומר על כך גרשון. "חברת החשמל אמרה שההטבה תהיה מוגבלת והיא עמדה במילתה. ידענו שזה יקרה, נערכנו מראש וקידמו לפני העדכון פרויקטים של 200 קילו-וואט".