משה גולדמן, מנהל הגמל לשעבר בפסגות, נידון למאסר בפועל של 3.5 שנים

משה גולדמן, לשעבר מנהל ההשקעות בקופות הגמל של פסגות, נידון לעונש מאסר של שלוש וחצי שנים לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תרמית בניירות ערך, עסקאות מתואמות, מתן וקבלת שוחד, הלבנת הון, הדחת עד ושיבוש הליכי משפט. עוד במסגרת פרשת הרצת המניות הורשעו שאול מאור והדר אשרת בעבירות שונות.

כחלק מההסדר, גולדמן ומאור, בעלים של בית ההשקעות מאור-לוסקי, הודו בתחילת נובמבר האחרון בעבירות, בעוד שמכתב האישום נמחקה, אשתו של גולדמן, יעל, שהייתה גם היא נאשמת, בעבירות הלבנת ההון.

המדובר באחת מהפרשות הגדולות שנחפשו בשוק המקומי, כשלפי כתב האישום, במהלך 2008-2014 ביצעו 4 בכירים בשוק ההון המקומי, ביניהם גולדמן ומאור, עסקאות בכספי עמיתים שאותם הפסידו לטובת חשבון רווחי שבבעלותם. כתוצאה מהתרמית הם גרפו לכיסף רווחים בהיקף של 11 מיליון שקל על חשבון העמיתים. לנוכח הנסיונות של ה-4 להסתיר את הפעולות, בפרקליטות ייחסו להם עבירות הלבנת הון בהיקף גבוה יותר של 20 מיליון שקל. 

הפרקליטות האשימה את גולדמן ומאור בכך שביצעו עסקאות בין חשבונות קופת הגמל גדיש של פסגות, עליה היה מופקד הראשון, לבין חשבון קש שנוהל בבית ההשקעות של השני. בכך, הצליחו השניים לגרוף קופון בחשבון הקש על חשבון החוסכים.

• הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
• בית המשפט הרשיע את אביב טלמור מנכ"ל יוטרייד

באשר להדר אשרת, לשעבר מנהל חדר המסחר במניות בדויטשה בנק ישראל, זה הורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שנתן לגולדמן חלק משמעותי בעסקאות הפצה של מניות סלקום, תוך שהוא מקבל כתמורה סכום של כמילון שקל.

לצד עונש המאסר בפועל הוטל על גולדמן עונש מאסר על תנאי וקנס של מיליון וחצי שקלים (לצד חילוט סכומים נוספים). על מאור גזרה השופטת עונש מאסר בפועל של 30 חודשים, מאסר על תנאי וקנס של 750,000 שקלים. בעניינו של הדר אשרת הסדר הטיעון היה פתוח, ובעוד שהפרקליטות טענה ל-15 חודשי מאסר בפועל וההגנה לשמונה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, אגמון-גונן גזרה עליו מאסר בפועל של 11 חודשים, מאסר על תנאי וקנס של 500,000 שקלים.

לפי הודעת הרשות השופטת, עניינו של נאשם נוסף, צבי שיף, הותלה משלא אותר, והתיק בעניינו של יגאל לוי, המואשם גם הוא בפרשה, עדיין מתנהל.

שופטת המחוזי בת"א שדנה בתיק, ד"ר מיכל אגמון-גונן, כתבה בפסק הדין כי ככלל, יש לתת משקל מועט לכך שעבריינים כלכליים, מעבר לביצוע העבירות בהן הם מורשעים, מנהלים בחייהם האישיים ולצד הפשיעה הכלכלית אותה הם מבצעים, אורח חיים נורמטיבי, כמו גם לסבל שגורמים אותם עבריינים כלכליים לבני משפחתם, בעיקר כאשר המניע לביצוע העבירות הוא מניע כלכלי.

• עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
• עוד בדרך? תפרון צופה שמכסי טראמפ יעניקו לה יתרון מול המתחרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עוד קראה אגמון-גונן לחדול משימוש במונח עבירות "צווארון לבן", שלדבריה "מרמז כאילו יש בעבירות אלו ולו משהו מן הלבן - צבע המרמז על טוהר וניקיון". לעומת ביטוי זה, לפי השופטת שימוש במונחים כמו פשיעה כלכלית ופושעים כלכליים מתאר נכוחה את המציאות.

עו״ד איריס ניב סבאג ממשרד שינמן, נגב, ניב המייצגת את הדר אשרת מסרה: "בית המשפט הכיר בכך שחלקו של הדר אושרת היה מצומצם ושלא היתה לו מעורבות בתרמית הגדולה בניירות ערך בה הורשעו הנאשמים המרכזיים. מרבית הטענות ובתוכן טענה על מרמה בקבלת כספים, שהיו שגויות, ירדו מכתב האישום שתוקן בשנית כחלק מהסדר הטיעון. אנו סברנו שלנוכח מכלול הנסיבות, ובכלל זה הזמן הרב של כ- 12 שנים שחלף, ניתן היה להסתפק בעונש של עבודות שירות ולא להטיל על הדר מאסר בפועל".