ברקת תומך במיזוג: "אם רכישת פסגות תצליח, אלטשולר שחם יפוקח"

"אם המהלך יצליח, ויהיה לנו גוף גדול ותחרותי מול חברות הביטוח, אז בית ההשקעות עצמו צריך לקבל פיקוח רגולטורי מסוים", כך מסר הממונה על הביטוח היום בכנס השנתי של החברות הציבוריות ואיגוד הדירקטורים. התבטאותו של ברקת מתפרשת כתמיכה ברכישה ומניות אלטשולר שחם עולות 4% במסחר גבוה מן הרגיל

הממונה על שוק ההון, משה ברקת, התייחס לסוגיית מכירת פסגות לאלטשולר שחם בשיחה אחד על אחד עם פרופ' יוסי גרוס: "אם המהלך יצליח, ויהיה לנו גוף גדול ותחרותי מול חברות הביטוח, אז בית ההשקעות עצמו צריך לקבל פיקוח רגולטורי מסוים. אני לא לוקח סמכויות שאין לי, אבל כשהפיקוח נעשה מלמעלה יש לזה יתרון".

ברקת גם התייחס לכניסה הצפויה של חברת הייעוץ למוסדיים הבינ"ל ISS ואמר כי "כניסת ISS תיצור אפשרות למתן ייעוץ למוסדיים, בלי חשש לניגוד עניינים. ועדות ההשקעות ישקפו את האינטרס הציבורי והעמיתים, אבל לא תחליף את מנהל התיקים. אני מציע שוועדת ההשקעות תורכב מאנשים שאין להם זיקה לחברה המנהלת, אלא אנשים שייבחרו על ידי גוף חיצוני".

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "הפוטנציאל של הבורסה עוד רחוק ממימוש – אנחנו יכולים להגיע ל-1,000 חברות ציבוריות בבורסה הישראלית. זה הפתרון הנכון ליציאה ממשבר הקורונה. כל חברה שמצטרפת זה עוד עובדים, תעסוקה וחדשנות".

לדברי פלטו, "בשנה שעברה נשבר שיא הנפקות עם 30 הנפקות החדשות, ולהערכתי השיא הזה יישבר פעם נוספת כבר השנה. לצערי, אנחנו כבר מתחילים לשמוע בתקשורת קולות של ביקורת והפחדה, אבל אנשים שוכחים שגל ההנפקות הנוכחי הוא כמו מים במדבר אחרי 15 שנות בצורת".

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה התייחסה לראשונה לכללי ה-Best Practice שגיבשה הרשות ועתידים להתפרסם בקרוב. לדברי גואטה, "הדירקטורים הם חלק משומרי הסף, והם הזרוע הארוכה של הרגולטור מפני פגיעה בכללי המשחק. הם אלה שמונעים שחיתות ושומרים על טוהר המידות ותפקידם לשמור על ציבור המשקיעים".

לדברי גואטה, "בעקבות התפזרות גרעיני השליטה בבורסה הישראלית, יש להוביל לטרנספורמציה בתפקיד הדירקטור. מי מציע ומי ממנה דירקטורים? מי שולט? חוק החברות אמנם נותן לכך מענה, אבל בשטח הפרקטיקה סבוכה. נהוג לומר שבעיית שלטון המנהלים החליפה את בעיית בעלי השליטה, בפועל הכוח עובר לבעלי המניות המבוזרים, שמיוצגים על ידי הגופים המוסדיים. מדובר בסיטואציה לא פשוטה עבור הדירקטורים החדשים.

גם אופק האינטרס משתנה. לבעלי שליטה היה אופק נשימה ארוך, ואילו לבעלי השליטה החדשים מחיר המניה מאד משנה, כיוון שהם נמדדים על התשואות שהם מייצרים".

בסוגיית הדירקטורים קרא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו להפסיק עם ההפחתה בשכר הדירקטורים עקב המעבר לישיבות זום ולפעול לשיפור השיח כלפי הדירקטורים: "כשחברה נכשלת כולם שואלים איפה היו הדירקטורים לעומת זאת כשחברה מצליחה המנכ"ל (או בעל השליטה) מקבלים תואר של מנכ"ל השנה או יזם השנה, והדירקטוריון לא זוכה להכרה".  

אילן פלטו התייחס בדבריו גם לעמדת רשות שוק ההון בנושא חוק חדלות פירעון החדש וטען כי "התיקונים לחוק חדלות פירעון עשויים להקטין את התספורות של החברות במקרים של חדלות פירעון. במצב היום החשש הגדול ביותר של חברה הוא להכניס אותה למסלול של הקפאת הליכים . זהו מסלול ודאי לסיום דרכה של החברה במתכונתה הקיימת ואף אחד לא מוכן להתנדב להביא החברה למסלול הזה. לכן אם פותחים מסלול נוסף, קל יותר יחסית, הסיכוי שחברה תלך אליו גדול יותר ועל כן מצב הנושים משתפר, ולא מורע".

יו"ר הבורסה אמנון נויבך סקר את פעילות הבורסה: "הגברנו את הנזילות בבורסה, הצלחנו להרחיב את מגוון המוצרים, והתחלנו לשקף טוב יותר את הכלכלה הישראלית. ההייטק הפך להיות הקטר העיקרי של הבורסה. הצטרפו 30 חברות חדשות, כ-19 מתוכן בתחום ההייטק. זו תוספת משמעותית. רק מתחילת השנה הצטרפו עוד 10 חברות הייטק נוספות".