"מתגבשת עליית מחירים ממושכת, בניגוד ל-2020 שאופיינה בירידתם"

"לא מן הנמנע שריבוי הסעיפים שעלו במדד ינואר ואופי ההפתעות כלפי מעלה מצביע על תהליך עליית מחירים ממושך יותר ההולך ומתגבש", כך מעריך הכלכלן הראשי של בנק לאומי 0.32%  , ד"ר גיל בפמן. בסקירתו סובר בפמן כי המדד השנה ישקף השפעות על צד ההיצע כמו התייקרות מחירי הסחורות בעולם, לרבות סחורות חקלאיות, וען כלייה במחירי האנרגיה והשילוח הבינלאומי. מדובר במגמה הפוכה לירידת המחירים שאפיינה את רוב שנת 2020.

בפמן כותב כי "מדד ינואר הפתיע כלפי מעלה", כשהוא מזכיר כי הירידה שלו בחודש ינואר ב-0.1% הייתה נמוכה מתחזית הקונצנזוס לירידה של 0.3%. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה באחרונה כי בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 20-21) ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.4%, או ב-0.7% ללא סעיף הדיור (שכירות) /  ב-0.3% ללא ירקות ופירות. מנגד, בחישוב בניכוי סכיף האנרגיה המדד עלה ב-0.1%.

מחירי הדירות, שאינן נכללות במדד, רשמו עלייה חדה יחסית, כך לפי בפמן, של 0.9% (נובמבר-דצמבר לעומת אוקטובר-נובמבר), קצב עלייה שנתי של 4.0% – הגבוה ביותר מאז ינואר 2020, טרום פרוץ משבר הקורונה. "עליית מחירי הדירות, על רקע מחסור בהיצע וההתאוששות הצפויה בביקושים בהמשך, ככל שתושג שליטה על המגפה, יכולה להביא לעלייה הדרגתית בסעיף הדיור שבמדד, התפתחות אשר צפויה לתמוך באינפלציה, לאור משקלו הגדול של הסעיף במדד", כך צופה בפמן.

"ככל שתהליך ההתחסנות בישראל ימשיך ויתקדם בהצלחה, תוך כדי השגת התחסנות וחסינות טבעית של רוב גדול של מהאוכלוסייה, האפשרות להמשיך ולפתוח פעילויות שונות במשק תגבר וזאת תוך כדי היווצרות מצב של חזרה מהירה יחסית של ביקושים לשוק, כתוצאה מהשיפור הצפוי במצבם של משקי הבית, תוך עליית כמות הכסף שבידי הציבור", כותב בפמן, שמצביע על כך שמנגד "ישנם ענפים מסוימים בהם ההיצע נפגע בצורה מתמשכת עקב קשיי השנה החולפת".

• "העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"
• בהתאם לצפי: הריבית בארה"ב נותרה על 4.5%

בהתייחס למצב זה מדגיש בפמן כי "מצב זה של אי התאמה זמנית בין ביקוש גובר להיצע מוגבל יכול להוביל להמשך עליות מחירים". על כן הוא מעריך כי "2021 צפויה להסתכם באינפלציה גבוהה יחסית שתביא לרמת מחירים גבוהה יותר במשק, אשר צפויה להישמר בשנים 2022-23".

"במבט קדימה, קצב האינפלציה השנתי, ב-12 החודשים האחרונים, צפוי לעלות אל מעבר ל-1%, זאת עם צאתם של המדדים השליליים שאפיינו את המחצית הראשונה של 2020. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנים עשר החודשים הקרובים תסתכם ב-1.4%".

בצד זאת כותב בפמן ביחס להתכווצות התוצר הישראלי ב-2.4% בשנה החולפת ברקע המשבר, כי "מדובר בשיעור ירידה מתון יחסית להערכות המוקדמות, שחזו ירידה בטווח שבין 3%-5% ואף יותר מכך. נציין כי ההפתעה לטובה בשיעור הצמיחה השנתי, הינה תוצאה של עלייה חדה מהצפוי בתוצר ברביע הרביעי של 2020, וזאת על אף שהמשק פעל תחת הגבלות משמעותיות יחסית במהלכו".

• עזריאלי משדרגת את הצעת הרכישה לצמח המרמן ב-35% ל-855 מיליון שקל
• קווינקו מוכרת חלק מהקרקע קמבודיה; המניה קופצת ב-16%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בפמן מסביר כי "עלייה זו, נתמכה בעליית כל רכיבי התוצר הראשיים למעט יצוא הסחורות והשירותים, כאשר הסעיפים שבלטו לחיוב, הם: כלי תחבורה (הן לצריכה והן להשקעה), על רקע הקדמת רכישות עקב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בתחילת 2021, שהוביל להתייקרות במחירי כלי הרכב; השקעה במכונות וציוד; והצריכה הציבורית". במקביל, הרכיב שירד בשיעור החד ביותר בסיכום 2020 הוא הצריכה הפרטית, שהתכווצה ב-9.4%, והייתה רוחבית בכל רכיבי הצריכה הראשיים.