אמיר ברמלי נידון למאסר של 10 שנים; הונה משקיעים בהיקף 340 מ' ש'

לאחר החשד לאיומים על סביבת השופט שדן בתיק בעניינו ודחיית בקשתו להחלפתו, אמיר ברמלי נידון ל-10 שנות מאסר אחרי שנגזר דינו בפרשת הונאת המשקיעים. בית המשפט פסק באוקטובר האחרון כי באמצעות קרן קלע וקבוצת רוביקון שבבעלותו, ברמלי הונה כ-550 משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל.

העבירות בהן הורשע ברמלי כוללות עעבירות הלבנת הון, גיוס כספים ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן גניבה בידי מורשה. המדובר בהונאת פונזי שביצע ברמלי כשהבטיח למחזיקי האג"ח של קרן קלע שלו תשואות דו-ספרתיות בעוד שפעילות הקרן הייתה גרעונית.

ברמלי המשיך לגייס כספים ממשקיעים חדשים תוך הצגת מצג שווא, ובאמצעות הסכומים פרע הלוואות למשקיעים קיימים. ברמלי נתן הבטחות למשיקעים כי כספם יוחזר בתוך 72 שעות, ואולם הפר את הבטחתו.

עוד ייחס פסק הדין לברמלי שורת רכישות של חברות כושלת וכן משיכת כספים מהקרן לשימושים פרטיים. החקירה בתיק נפתחה ב-2016 ועיסוקה באירועים שהתרחשו בין השנים 2012-2015. במהלך ניהול התיק עלה חשד כי ברמלי הפעיל איומים וניסה לסחוט את בנו של שופט בית המשפט המחוזי ח'אלד כאבוב.

ברמלי מצדו ביקש לפסול את השופט כאבוב, אך הבקשה נדחתה בשתי ערכאות גם לאחר שערער לעליו. בהכרעת הדין בתיק כתב כאבוב כי ברמלי "ידע כי המשקיעים היו מעוניינים בהשקעה סולידית ובטוחה וכי ולא היו משקיעים כלל לו היו יודעים מה יהיה השימוש שייעשה בכספם".

הרשות לניירות ערך מסרה בהתייחסות לגזר הדין בתיק ברמלי: ״מדובר בגזר הדין החמור ביותר שנגזר בתיקי ניירות ערך ובעונש משמעותי שמבטא גישה מחמירה כלפי הונאת משקיעים בשוק ההון. גזר הדין שולח מסר חשוב לכל יזם - כי גיוס כספים מהציבור חייב להיעשות על פי החוק, ביושר ובשקיפות. גזר הדין הוא מסר חשוב ומרתיע גם לציבור הרחב להיזהר ממיזמים לא מפוקחים והבטחות לתשואות מופרזות".