הצד החיובי של האינפלציה - תשחוק את החוב של החברות ותגדיל רווחים

בשבועות האחרונים, בעיקר מאז העלייה בתשואות האג"ח הארוכות בארה"ב, כלכלנים רבים עוסקים בשאלה האם האינפלציה חוזרת. העיסוק הזה לא מפתיע: עבור מי שזוכרים את האינפלציות של שנות ה-1970 וה-1980, אינפלציה זה סוג של שד שאסור להוציא מהבקבוק.

כי מה שזוכרים מהאינפלציות של שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, זה את הקריסה של הבורסה שהגיעה בעקבותיהן. בארה"ב, בשנות ה-1980, השווי של כלל הנכסים בבורסה ירד ל-24% מהתוצר הלאומי. שווי כל-כך נמוך של נכסים אומר שהציבור פשוט לא מאמין בשוק ההון. הציבור תמחר את החברות פחות מסך הנכסים הנוכחיים שלהם דאז. אלו היו שנים של שפל עמוק וזה נבע מאינפלציה ששחקה את ערך המניות, הגדילה את האטרקטיביות של מכשירים צמודים למדד, ובלבלה וטלטלה את עולם העסקים. לצורך ההשוואה, השווי של כלל הנכסים בבורסה האמריקאית נכון להיום הוא כמעט כפול מהתוצר.

כשהאינפלציות הסתיימו, שווקי המניות החלו לפרוח. פה ושם היו נפילות – בין היתר פיצוץ בועת הדוט-קום בשנת 2000, משבר הסאב-פריים שהחל ב-2008, ומשבר הקורונה. אבל מכל המשברים הללו הבורסה יצאה די מהר. מה שעוד משותף לכל המשברים הללו, זה שההשפעה שלהם על האינפלציה הייתה די שולית. למרות הדפסת כסף מסיבית של הבנקים המרכזיים, האינפלציה באירופה ובארה"ב נשארה נמוכה ודי יציבה.

אז ברור למה האינפלציה מפחידה משקיעים. אבל צריך לזכור ששווקי המניות לא עלו בגלל שהאינפלציה נעצרה (או לפחות, לא רק). הם עלו גם בגלל עוד דברים שקרו ביחד עם עצירת האינפלציה: ירידה ברגולציה, ירידה בכוח של העבודה המאורגנת שהביאה לעלייה בכוח של בעלי ההון, ועלייה בגלובליזציה שהגדילה מאוד את כושר הייצור של העולם.

השינויים האלו לא נעלמו, והם לא ייעלמו גם אם האינפלציה תעלה מעט. בדיוק בגלל זה, בבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) כנראה פחות מפחדים מאינפלציה מאשר השוק. עלייה באינפלציה לרמה של 3 – 4 אחוזים תהיה מצוינת לחברות ולממשלות. כי אינפלציה ברמה כזאת תשחוק את החובות של הממשלות ושל החברות, ותשחוק גם את השכר של העובדים. זה אומר גידול ברווחים של החברות, וזה מעולה בשביל המשקיעים בבורסה.

בנוסף, שנים של אינפלציה נמוכה הביאה לכך שהקשר בין שכר לאינפלציה הוא קשר חלש. זה אומר שהאינפלציה יכולה להיות גבוהה יחסית לאורך תקופה בלי שהיא תשפיע באופן משמעותי על השכר, מה שאומר שהבנקים המרכזיים יוכלו להשתלט עלייה מחדש בקלות יחסית.

ממה שנראה כרגע, הבנק המרכזי של ארה"ב, מאמין משום כך שאין צורך להאט את הדפסת הכסף גם אם האינפלציה תעלה מעט. ראשת הפד של סן-פרנסיסקו ביטאה את זה באופן די ציורי, כשאמרה שהפד אינו מתכוון לסלק את קערת הפונץ' גם אם זה אומר שהמסיבה תתחמם בגלל הזרמת הטריליונים של הממשל לשוק.

אם הפד צודק, שנת 2021 צריכה להיות מעולה למשקיעים בשוק ההון. עלייה באינפלציה משמעה ירידה נוספת בריבית הריאלית, מה שישחק לטובת המשקיעים והחברות. אבל צריך לזכור שיש שני סיכונים, ובמקרה של האינפלציה יש שני סיכונים מרכזיים. הראשון, עלייה באינפלציה פוגעת בצרכנים. הפד משחק על חבל דק מכיוון שהוא רוצה לאפשר אינפלציה שתסייע לחברות ולתעסוקה, אבל הוא צריך להימנע ממצב שבו עליית האינפלציה תביא לאי יציבות פוליטית. השני, נובע מהעימות בין הממשל האמריקאי לממשל הסיני. מכיוון שהאינפלציה הנמוכה והיציבות הכלכלית זקוקים לגלובליזציה, אז אם הממשלות יציבו את הפוליטיקה לפני הכלכלה, יהיו לזה מחירים.

ד"ר אביחי שניר
האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן