ככה פוםוום הגיעה לבורסה - רכשה פעילות במיליונים בודדים, הנפיקה לציבור אחרי חצי שנה ב-135 מ' ש' ושווה כעת 320 מ' ש'

בחודש שעבר מאז הונפקה לפי שווי של 135 מיליון שקל "אחרי הכסף" בתום גיוס של 38 מיליון שקל, מניית פוםוום -8.02% פוםוום 172 -8.02% בסיס:187 פתיחה:187 גבוה:183 נמוך:163 תמורה:115,617 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: (PomVom) הכפילה את שוויה ליותר מ-320 מיליון שקל. נשמע מדהים, אבל זה לא הכל. שנה קודם, החברה רכשה פעילות מפירוק בסכום של מיליונים בודדים. הפעילות הזו אחראית על כל ההכנסות של החברה. משמע היא אחראית על עיקר השווי של פוםוום. כלומר - מיליוני שקלים הפכו למאות מיליונים תוך שנה. קסם, או סתם ניפוח?  

מאחורי פוםוום עומדת פעילות מול לקוחות ש"נתקעו" אחרי שהספקית שלהם נכנסה לפירוק וחיפשו לה מחליף, והתבססות על ציוד שזו השאירה מאחוריה. כך הכניסה פוםוום 29 מיליון שקל ב-2020, כולם במחצית השנייה ולאחר הרכישה. הימים, כידוע, מאירים פנים להנפקות. בפוםוום אומרים כי 2020 לא מייצגת וההכנסות יעלו בהמשך.

פוםוום, שמנוהלת ע"י יהודה מינקוביץ, מוכרת מערכת דיגיטלית לסיכום מתועד בתמונות סטילס/וידאו של חוויות של מבקרים בפארקי שעשועים, עבורם המבקרים משלמים. בקיץ האחרון רכשה את PicsLove הבריטית בתמורה ל-375 אלף פאונד (בצד תשלום חובות בסך 1.4 מיליון פאונד וכרבע מיליון פאונד שעוד נותר לשלם). קודם לעסקה, ב-2019 למשל פוםוום הכניסה 30 אלף שקל בלבד והפסידה 6.7 מיליון שקל - עמוק בכ-2 מיליון מב-2018. עוד היא הציגה שחיקה של ההון העצמי בין תחילת 2018 (122 אלף שקל) לסוף 2019 (119 אלף שקל). אגב, ההפסדים גם נמשכו בשנת 2020 ל-16 מיליון שקל. 

עם כניסתה של פיקסלאב להליך פירוק, פקעו ההתקשרויות שלה מול הלקוחות, בהם פארקי השעשועים של האחים וורנר, הארי פוטר, מוזיאון מאדאם טוסו ועוד. מתוך 25 לקוחות של פיקלאב, בפוםוום חידשו את ההתקשרות מול 12, ומשירותים שסיפקו להם הגיעו אותם 29 מיליון שקל ב-2020 (מול 13 לקוחות נוספים עדיין מתנהל מו"מ). היקף ההכנסות, כך מסבירים בפוםוום, מיוחס לתקופה בה התפוסה אצל לקוחות אלה עמדה על 40% מזו של מחצית 2019.

כלומר, על פניו, במחצית השנייה של 2019 מאותם לקוחות הייתה אמורה להניב הכנסה של כ-72.5 מיליון שקל, ובהנחה שאין עונתיות בענף/באזורי הפעילות (בריטניה, נורווגיה, הולנד, דנמרק, גרמניה, אוסטריה, ספרד וצרפת), בשנה כולה מדובר בהכנסה של 145 מיליון שקל. הסכום הזה מביא אותנו לאותו מכפיל הכנסות של 2.2.

ממש כעת, ולאחר הארכות שניתנו לה, תצטרך הרוכשת פוםוום להחליט אם היא בכלל מעוניינת במימוש אופציה לרכישת חברה בת של פיקסלאב בארה"ב בתמורה ל-100 אלף פאונד. בינתיים כדי לחסוך בשורת ההוצאות החלו בחברה הליך התייעלות ופיטורי מחצית מהעובדים.

מלבד סוגיית משקל הרכישה בפעילותה של פוםוום, סימן שאלה עולה גם לגבי הערך שבמוצר של פוםוום ומתחרותיה, זאת בעידן שבו לא רק התיעוד, אלא גם התיעוד העצמי הוא מסמליו. הרעיון במוצר הוא שבמקום עמדת פיתוח תמונות בכל מתקן בפארק שעשועים או אטרקציה תיירותית, המבקרים יצטלמו בכניסה, וכעת מערכת לזיהוי פנים תקשר בין יתר הצילומים שלהם מהמתקנים/תחנות הבאות ותציע בתום הביקור למבקר לרכוש את כלל הצילומים, שישלחו אליו למייל. פוםוום פועלת לפי שני מודלים: תפעול של המערכת בעצמה באתרי הלקוחות, או לחלופין מכירת הזכויות לשימוש בטכנולוגיה בתמורה לתשלום.

בפוםוום מציינים, מה שככל הנראה נכון לגבי התחום כולו, קרי גם למתחרות, שאימוץ של הטכנולוגיה המדוברת תביא להגדלה של שיעור המבקרים שרוכשים את התיעוד שלהם מהביקור בכ-50% לעומת המספרים של רוכשי התמונות המודפסות, שגם צריכים לעמוד בתורים. עוד נכתב כי מצד הלקוחות, אלה יוכלו להוריד את עלויות התפעול ב-60%.

קשה שלא לחשוב על כך שבחברה בחרו דוגמה רעה למדי כשכללו במצגת ביקור במדאם טוסו – מקום שבו בכל שלב ניתן לשלוף את הסמארטפון, בלא חשש שתשמטו אותו לשלום כל הדרך למטה, כמו ברכבת הרים למשל, או בפארק מים (שם בכלל לא תעלו איתו למתקנים).

בפוםוום מתכננים להשיק מערכת משופרת, בהתבסס גם על הטכנולוגיה שלהם ולא רק זו שנרכשה מפיקסלאב, וכן בוחנים פנייה בהמשך הדרך למגזר ענפי הספורט, פארקי המים וההפלגות – שווים של 2 מיליארד דולר, 500 מיליון דולר ו-300 מיליון, בהתאמה, כך לפי הערכות החברה.

מחד, בשונה מדוגמת המאדאם טוסו, קל יותר לדמיין את היתרון שבמוצר של פוםוום על פני סלפי במגרשי ספורט ופארקי שעשועים, שם קשה יותר (או בלתי אפשרי) למבקרים לצלם את עצמם, בוודאי לא מזוויות שרק מצלמה שהותקנה מראש תוכל לספק. מנגד, כאן גם האתגר הטכנולוגי – זווית צילום ששונה מהותית מצילום סלפי, עשויה להיות גם כזו רחוקה מדי, שלא צולחת את זיהוי הפנים.

שאלה נוספת, היא עד כמה ירצו המבקרים שליטה על התיעוד. הרי בסלפי הם הבוס, ותמיד יוכלו לבחור את הפוזה המחמיאה ואותה יעלו לרשת (ובפוםוום בונים על השיתוף ברשתות). במקרה של פוםוום, המבקרים צופים ראשית בתיעוד לפני שהם רוכשים אותו. הוגן לגמרי, אבל הם גם יכולים לומר – תודה, אני מוותר, או במקרה הגרוע יותר "התמונות שצילמנו בעצמנו יותר מחמיאות". במובן הזה, דור הסמארטפון ואותו "עיצוב האני" של הרשתות החברתיות הן בהחלט מבחן עבור חברות מסוגה של פוםוום.

כך או כך, כשפומוום עושה לשוק בו היא פיעלה סלפי ל-5 שנים מהיום, התמונה שהיא צילמה ושיתפה עם העוקבים המשקיעים במצגת ורודה למדי: פארקי השעשועים יגלגלו 74 מיליארד דולר ב-2026 לעומת 47 מיליארד ב-2018. באופן ספציפי, השוק של צילום החוויה יצמח מ-1 מיליארד דולר ב-2019 ל-1.4 מיליארד דולר. עד אז, ולעומת 2019, יהיה גידול של 6% במספר המבקרים באתרים, ותירשם עלייה של 3% בסכום הממוצע שמוציא כל מבקר על רכישת הצילומים, לעומת הסכום ב-2018.