שוק הקנאביס הישראלי צומח אך נתקל בחסמים

תעשיית הקנאביס הישראלית גדלה בקצב משמעותי בשנה החולפת, אך השאלה הגדולה היא האם היא תממש את החלום ותהפוך לתחום ייצוא משמעותי? ממש לא בטוח. בשוק המקומי החברות היצרניות עדיין בולטות, אבל מסתבר שהייבוא האיכותי מנצח והיקפו הולך וגדל. אם הרגולציה תאפשר לייבא ללא חסמים, לא בטוח מי וכמה מהחברות המקומיות יישארו בחיים.    

ואם הייבוא מנצח, אז למה שהייצוא בכלל יצליח? אז נכון  מדובר בשוק גדול ומדובר בשוק עם נישות רבות, ובכל זאת - זה לא מה שאמרו לנו במשך כמה שנים טובות - היזמים והמנהלים בתחום נפנפו ביכולת הגדולה של החקלאות הישראלית, המו"פ הישראלי ובידע ובניסיון שיש לישראל - זה מתברר כשגוי לגמרי. אין לנו יתרון. 

ולמרות כל, יש לנו הצלחות בתחום והחברות צומחות. הסיבה העיקרית - השוק צומח. כל שנה מתווספים 30-40 אלף איש שרשאים לקבל קאנביס. יש דיבורים על לגליזציה, למרות שזה נראה רחוק ויש חברות מקומיות שפונות ומצליחות לעניין שווקים בעולם בזכות כיוון לשוק המתקדם יותר הסמי-רפואי - משחות, שמנים וכו'. 

כך או אחרת, מניות הקנאביס מעניינות מאוד את המשקיעים. בדצמבר האחרון, הודיעה הבורסה לני"ע על השקת מדד ת"א-קנאביס, שיורכב ממניות הכלולות בתת-ענף קנאביס, בענף הביומד. המדד מורכב ממניות של חברות הקנאביס הגדולות בבורסה (לכתבה המלאה). לאחרונה גם היתה התפתחות רגולטורית שתשפיע על השוק בנוגע לייבוא קנאביס (לכתבה המלאה).

השוואה בין עשר השחקניות הישראליות בשוק הצומח הזה נוכח הדוחות הכספיים ל-2020 מראה כי אמנם השוק צומח. מובילה את השוק - אינטרקיור עם הכנסות של 65 מיליון שקל, אבל מה שחשוב יותר זה קצב הצמיחה - מעל 100 מיליון שקל. אינטרקיור צפויה להתמזג בקרוב עם ספאק ולהפוך לדואלית, כשבשבוע האחרון היא רכשה את בטר בתמורה ל-10% מהון המניות שלה. אינטרקיור מכווונת גבוה והיא היחידה עד כה שעושה זאת במלוא הכח - גם במישור העסקי (שת"פים עם גדולות בתעשייה לרבות טילרי), גם במישור הבורסאי (הנפקה, ספאק), וגם במישור המיזוגים והרכישות.

השורה התחתונה החשבונאית באינטרקיור ובכלל גם בחברות האחרות לא מעניינת - היא לוקחת בחשבון סעיפים חד פעמיים. בפועל, אינטרקיור מרוויחה ומגדילה רווחים משמעותית.

פנאקסיה ושיח דיווחו על תוצאות אמביוולנטיות ברבעונים האחרונים ומה שהכי בלט בהן היא חוסר העקביות בצמיחה בהכנסות וברווחים מרבעון לרבעון. מדובר בשתי חברות שפונות לחו"ל במקביל לפעילות המקומית, פנאקסיה מדווחת אמנם על הכנסות אך לא מצליחה לתרגם את זה לרווחים. שיח במצב טוב יותר ומציגה רווחים.

יוניבו וטוגדר הן חברות שרחוקות מהחלום שמכרו למשקיעים. הן מתקדמות בעסקים, אבל לא ברור אם יש להן מודל עסקי מנצח - ייבוא, ייצור מקומי, ייצור בחו"ל?

פארמוקן נחשבת חברה עם מוצרים איכותיים, אבל בהינתן הייבוא, כבר לא ברור לחלוטין אם יש לזה ערך גדול. זו סוגיה לא ברורה. בדוחות היא יחסית מאכזבת 

טבלת השוואת רווחי חברות שוק הקנאביס הישראלי ב-2020. מקור: דיווחי החברות לבורסה

מקור: דיווחי החברות לבורסה

אז מה צופה 2021 לשוק הקנאביס? האם תהיה המשך צמיחה? האם הרווחיות תגדל או שתמשיך לצלול בסקטור? או שהשוק יתאזן ויגיע למצב של יכולת לייצא באופן תקין?

כבר כתבנו בעבר שתפרחות הקנאביס לא צפויות להפוך לענף ייצוא משמעותי, והן לא תהינה "התפוזים" הבאים של המדינה,. חברות אלו עשויות להיות מעניינות במידה ותהיה לגליזציה של קנאביס בישראל והן תספקנה יותר תוצרת לשוק המקומי, אז ייתכן כי תמחור חברות העוסקות בגידול תפרחות יעלה, בייחוד לאור ההגנה שמספק להן הרגולטור. אבל עדיין מדובר בהרבה חברות שמתמחות ומתחרות על אותו הסקטור בדיוק וכמו בכל שוק חדש ומתפתח, כוחות השוק יראו מי תשרוד ומי תיעלם, בדומה לסקטורים אחרים שנהנו מבועתיות שהתפוצצה, דוגמת בועת הדוט.קום בהיי טק, אשר הביאה עימה הרבה מאוד חברות שנעלמו כאשר הבועה התפוצצה.

 

לכתבות דוחות 2020 בשוק הקנאביס:
1. אינטרקיור  (לכתבה המלאה).
2. פנאקסיה (לכתבה המלאה)
3. שיח מדיקל (לכתבה המלאה).
4. יוניבו (לכתבה המלאה)
5. פארמוקן (לכתבה המלאה)
6. תיקון עולם
7. קאנומד (לכתבה המלאה)
8. טוגדר
9. קנאשור (לכתבה המלאה)
10. אינטליקנה