למה זאפ לא הצליחה להנפיק וקוויק כן?

המוסדיים, כך מתברר כעת, צדקו כשלא הסכימו לרכוש את מניות זאפ לפני שלוש שנים לפי שווי של 700 מיליון שקל. אז התעקשה זהבית כהן מנהלת קרן איפקס, בעלת הבית בזאפ על השווי לקראת ההנפקה בבורסה בת"א, והמוסדיים אמור עד כאן.  עכשיו זאפ נמכרת לפורמולה ב-300 מיליון שקל – פחות ממחצית השווי מלפני שלוש שנים. למה השווי התכווץ? אולי התוצאות נחלשו, אולי פורמולה קונה בהזדמנות ממוכר לחוץ. אבל, מה שמעניין הוא החוזקה של הגופים המוסדיים אז מול החברות המנפיקות, לעומת החולשה שלהם היום – היום הם מקבלים כמעט הכל. גם חברות רבות שלא ראויות להיות בבורסה המקומית. למה זאפ לא וקוויק כן?

זאפ היא עסק (שלפי הדוחות אז) צמח והרוויח כ-30 מיליון שקל בשנה. אז למה לא לרכוש לפי שווי של 700 מיליון שקל? כמה סיבות - ראשית, הכל אישי. יש מוסדיים שלא יגידו את זה בקול, אבל הם במילים עדינות לא מחבבים את מנהלי איפקס. שנית – אז היתה הנפקה אחת לכמה חודשים – אז היה לגופים המוסדיים זמן לבדוק ולבחון. היום הם מאשרים הנפקות כי יש עשרות הנפקות במקביל, השוק חם ומוכרים להם סיפורים. כתבנו כאן על הנפקת קבסיר שלא ראויה להיכנס לבורסה. המוסדיים דווקא רכשו (אנחנו עוד לא יודעים מי, מבטיחים לפרסם כשנדע) ומאז המניה ירדה ב-37%. בקוויק שבימים כתיקונים לא היתה מעיזה לבקש שווי של 500 מיליון, גייסו לבסוף, בעקבות הביקורת, לפי שווי של 300 מיליון לפני הכסף, ומאז ההנפקה המוסדיים מופסדים כ-13%. הרשימה ארוכה. אבל דבר אחד ברור –  המוסדיים הפכו לפחות ביקורתיים ופחות אכפתיים ביחס לשווי החברות. זאפ, לא הצליחה להנפיק אז, לפי 700 מיליון שקל בטענה שהשווי היה גבוה, אבל אם האווירה אז היתה כמו היום, היא היתה מגייסת בקלות ובשווי גבוה יותר.

וזה מביא אותנו לשאלה אחרת – למה זאפ לא הנפיקה בבורסה כעת? שתי אפשרויות – ייתכן שהתוצאות שלה היו בכיוון מטה בשלוש שהשנים האחרונות (מאז המידע האחרון הידוע – דוחות 2017 שהראו צמיחה ורווח של מעל 30 מיליון שקל) וזה האמת מפתיע. תחום האינטרנט בעלייה, וזאפ זו קבוצת אתרי אינטרנט שהגדול והמשמעותי לתוצאותיה הוא זאפ עצמו – אתר להשוואת מחירים. הקניות באינטרנט בעלייה, אז סביר שגם השוואת המחירים בעלייה. עם זאת, נראה שהתחרות מול אתרים בחו"ל שמספקים סחורה בעלויות נמוכות יותר, הפכו את המערכת של זאפ לפחות שימושית. מעבר לכך, גם גוגל עצמה דרך החיפוש שלה, מספקת באופן מידי הצעות מחיר למוצרים מבוקשים.

אז זו אפשרות אחת למכירה בסכום של 300 מיליון שקל. אפשרות שנייה – זהבית כהן נמצאת בסוג של מכירת חיסול. אין לה זמן לחכות, היא צריכה למכור את העסק ומהר, וזה מייצר הזדמנות לפורמולה הרוכשת. גם אם זה נכון, זה לא יכול להסביר הנחה כל כך גדולה. כהן לא היתה מתפשרת מאוד על המחיר. יש לה אלטרנטיבות וזאפ זה נכס מבוקש. זה כשלעצמו לא יכול להסביר ירידת שווי של 50% ומעלה.

אז ניסינו למצוא רמזים בהודעה של פורמולה. פורמולה הרוכשת היא קבוצה גדולה, ולמרות זאת מתנהלת בחשאיות. השליטה בה מזמן בידיים זרות (קבוצה פולנית), המנהלים שלה לא מתראיינים וזאת למרות שהחברות בשליטתה הן חברות מובילות וגדלות בשוק ה-IT והטכנולוגיה – מטריקס, סאפיינס, מג'יק ונוספות. פורמולה לא מסרה למשקיעים שלה נתונים של זאפ כנראה מהטעם שזה לא מגיע לרף המהותיות. אפשר להתווכח על זה. מדובר בהשקעה לא קטנה ועם כל הכבוד להחזקות האחרות, זאפ מעבר להיותה השקעה משמעותית וגם באופן יחסי לשווי הקבוצה, היא לא זניחה, היא מבטאת שינוי בסוג ההשקעה של הקבוצה.

יש כאן עניין מהותי ועקרוני – חברות שעוברות או מגוונות מהשקעה בתחום מסוים להשקעה בתחום אחר, צריכות ואף חייבות לדווח למשקיעים שלהם יותר מאשר שתי שורות בהודעה לעיתונות למה הן עושות זאת. המהותיות היא לא רק בסכום הכספי וביחס למכלול ההשקעות והמאזן של הרוכשת, אלא גם מבחן איכותי. ובכל זאת - פורמולה שמה פס על המשקיעים.