10% מקרנות הנאמנות ימוזגו במטרה למגר את "שיטת מצליח" של הקרנות

רשות ני"ע ואיגוד קרנות הנאמנות הציגו מתווה שבמסגרתו 100 קרנות נאמנות יתמזגו, לא מדובר במספר משמעותי של קרנות מאחר ובשוק קיימות מעל 1000 קרנות אקטיביות. המהלך יגרום להפחתה של כ-10% ממספר הקרנות הקיימות. מטרת המתווה היא לא לאפשר לקרן שהשיגה ביצועים טובים בזמן קצר לזכות בגיוסי עתק, הרבה קרנות עובדות בשיטת המצליח הזו. 

עד סוף חודש מאי 2021 מנהלי הקרנות יצטרכו להודיע האם הם מקבלים על עצמם את המתווה. המתווה מוגדר אמנם כוולנטרי, אך מנהלי קרנות שיבחרו לא להצטרף עלולות להיפגע בדירוג במערכת הבנקים, דבר שיקשה עליהם בגיוס כספים. המתווה עתיד להתבצע בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודש יולי, ולא תכלול בתוכה קרנות אג"ח, והפעימה השנייה תתבצע באוגוסט, ותעסוק בקרנות האג"ח בארץ.

קטגוריית הקרנות 20/80 וה-90/10 הן מהפופולאריות ביותר בתעשיית הקרנות. כרבע מסך הכספים המנוהלים בקרנות נאמנות (להוציא את הקרנות הפיסביות) נמצאים בשתי הקטגוריות האלו. מדובר בקרנות שמתמחות בהשקעה באיגרות חוב ושיעור חשיפתן לאג"ח מכל סוג כולל פיקדונות ומזומנים לא נופל מ-80% מהשווי הנקי של נכסי הקרן או 90% תלוי בקטגוריה. בין 10% ל-20% (תלוי בקטגוריה) מושקעים במניות. 

מרבית עם ישראל מושקע במסלול "הכללי", כלומר שקצת מעל 1/3 מכספכם מושקע במניות, וכמחציתו מושקע באג"ח, לרבות האפיק הקונצרני המסוכן. ביכולתכם להקטין את הסיכון ולעבור מסלול השקעה סולידי. עם זאת, אם אתם צעירים ההמלצה הרווחת היא להשקיע בין 50-60 אחוז במניות. 

חברת מגדל היא החברה שמחזיקה את מספר הקרנות הגדול ביותר, עם 12 קרנות נאמנות, ובמקום השני ממוקמת פסגות עם 10 קרנות נאמנות. ומכאן נשאלת השאלה מדוע כל חברה צריכה להחזיק במספר כל-כך גדול של קרנות? 

במסגרת המתווה יתבצע שינוי בקטגוריות של הקרנות; הקרנות בכל קטגוריה יהפכו הומוגניות יותר בהשוואה להיום, דבר שיאפשר השוואה מדויקת והוגנת בין הקרנות. ברשות ובאיגוד עובדים על רשימה חדשה של קטגוריות, שתגדל ב-10% ל-60 קטגוריות. צפוי שינוי מרכזי בקטגוריית האג"ח בארץ כללי, שתכלול בתוכה קבוצת המגדירות באופן מדויק את החשיפה המותרת למניות.

בעקבות המתווה הבנקים יבצעו שינויים במערכת הדירוג שלהם, ויתחילו לבחון את ביצועי הקרנות על בסיס ביצועים לטווח הארוך – כלומר, אם קרן מסוימת הצליחה להשיג ביצועים טובים בטווח הקצר היא לא תוכל לצאת לגיוסים גדולים, היא תבחן לטווח הארוך. הרפורמה נועדה בין היתר לחזק קרנות נאמנות איכותיות, לעומת קרנות שנהנות מהצלחה בעקבות ביצועים לטווח הקצר.