עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

קנון: מוכרת 12% ממניות קורוס ומשלשלת לכיסה 238 מיליון דולר

הרווח הנקי של קנון בשנת 2020 עמד על 496 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 22 מיליון דולר בשנת 2019; קנון תחלק דיבידנד בהיקף של 100 מיליון דולר (1.8 דולר למניה)
סתיו קורן |
נושאים בכתבה עידן עופר קנון

חברת קנון -0.5%  שבשליטת עידן עופר, הודיעה כי חברת הבת שלה קוואנטום (Quantum) התקשרה בהסכם למכירת 12% ממניות חברת קורוס שבבעלותה תמורת 238 מיליון דולר. בנוסף, קנון תחלק דיבידנד בהיקף של 100 מיליון דולר (1.8 דולר למניה). 

הרווח הנקי של קנון בשנת 2020 עמד על 496 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 22 מיליון דולר בשנת 2019. ההנפקה המוצלחת של חברת הספנות צים  בוול סטריט והזינוק בעשרות אחוזים במחיר המניה מאז ההנפקה, הותירו רבים מפעילי שוק ההון בישראל בפה פעור.

קורוס נכנסה למגרש של הגדולים אי שם בתחילת 2018, כאשר חברת ההחזקות של עידן עופר, קנון, מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. הרוכשת היא קבוצת באונג הסינית (Baoneng) בבעלות יאו ז'נואה (Yao Zhenhua), האיש העשיר הרביעי בסין. לפני הרכישה קורס הייתה בגירעון ענק, היא הוערכה באפס - ומאז הרכישה החברה בנסיקה. 

ב-2015 ביצעה ה חברה לישראל -1.16%  מהלך של פיצול בעסקיה - בין החזקותיה בכימיקלים לישראל ובתי הזיקוק (להלן: "החברות האיכותיות"), שנשארו בחברה לישראל ובין החזקותיה בצים, קורוס, טאואר, ICP וחברת הבת שלה או.פי.סי, שעברו לחברה נפרדת, קנון שמה.

קנון חולקה כדיבידנד בעין (מניותיה חולקו לבעלי המניות של החברה לישראל) ובדרך הזו משקיעים שהיו מעוניינים בהמשך החזקת נכסים אלו, יכלו לעשות זאת ללא מאמץ. המינוח "החברות המאותגרות", הוא בלשון המעטה, המשקיעים בחברה לישראל בתקופתו, אף השתמשו בכינויים מעליבים יותר לחברות אלו, שהזדקקו בדרך קבע להזרמות מחברת האם, לרוב בשל הפסדים. עם זאת, היה ברור שלצד הסיכון שבחלק מהחברות, חלקן עם פוטנציאל גדול. או.פי.סי לדוגמה כבר בתחילת הדרך היתה עסק עם פוטנציאל תשואה מרשים.   קנון, החברה שבה ריכזו את כל הדחויים והלא רצויים, הפכה לאחרונה, עם הנפקתה של צים, לחברה ששוויה משתווה לזו של אחותה, החברה לישראל וזה לאחר דיבידנדים שמנים שחילקה בשנים האחרונות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה