האם פרופ' דיויד גילה יעצור את צחי נחמיאס?

בהמשך לטור שהתפרסם בביזפורטל על כך שצחי נחמיאס עושה צחוק מחוק הריכוזיות ובניסיון למנוע את רכישת גב ים; פרופ' גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר בחוות דעת שמסקנתה - הפירמידה של נחמיאס לא חוקית
 | 

צחי נחמיאס בעל השליטה במגה אור שהשתלטה על דיסקונט השקעות ששולטת בנכסים ובניין שהגדילה החזקתה בגב ים ושולטת בה, עושה צחוק מחוק הריכוזיות. הצגנו זאת בעבר (הרחבה כאן) והדגשנו את הפגיעה הגדולה שעשויה להיות לבעלי מניות המיעוט.

בימים האחרונים פנה בעל מניות בנכסים ובניין וגב ים למיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים בטענה כי נחמיאס אינו יכול להחזיק בשליטה בגב ים שכן מדובר בשכבה שלישית בפירמידה - דבר האסור על פי חוק; וכעת - הפנייה היא לשר המשפטים בטענה ש"עושים צחוק מחוק הריכוזיות". בפנייה מצורפת חוות דעת שמסקנתה ברורה - הפירמידה של נחמיאס לא חוקית.

>>> צחי נחמיאס עושה צחוק מחוק הריכוזיות
"מסקנתי הראשונה היא שנכסים ובניין שולטת בגב-ים. למרות שהחזקתה של נכסים ובניין בגב-ים היא מתחת ל-50% מהמניות, היא בעל המניות הדומיננטי, בפער ניכר משאר בעלי המניות", כותב גילה ומוסיף - "השליטה של נכסים ובניין על גב-ים, הנובעת ממעמדה כבעל מניות דומיננטי, גם עולה מהסתכלות על נקודת הראות של הגורמים עצמם: נכסים ובניין, גב-ים, וגם מהגישה העולה מהפניות של משרד המשפטים אל הצדדים.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

"מסקנתי השנייה היא שחשוב כי הרגולטורים הרלוונטיים ישתמשו בסמכויותיהם על מנת לבדוק אם בפירמידה אסורה זו, של דסק"ש-נכסים ובניין וגב ים, יש אף שכבה רביעית, שרק מקצינה את הנזק לציבור הנגרם מהפירמידה. בפרט, חשוב לבדוק אם מגה אור שולטת בדסק"ש.

מפסיקה של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בעניין הקשור לכך, עולה גם כן כי שליטה של מגה אור על דסק"ש היא מסוג הדברים שעל הרגולטורים לבדוק בזמן אמת על פי ההתנהלות בפועל של מגה אור בדסק"ש ועל פי הזיקות העשויות להיות בין קבוצת בעלי המניות שרכשה את מרבית מניות דסק"ש בניצוחה של מגה אור. זאת על רקע ההחזקה הלכאורית הקטנה של מגה אור עצמה בדסק"ש, של 29.9% בלבד.

"ההתנהלות הידועה לי של מגה אור מאז פסיקת בתי המשפט הנ"ל אכן מצביעה לכאורה על שליטה כזו: בעל השליטה במגה אור, מר צחי נחמיאס, מונה באותו היום הן ליו"ר הדירקטוריון של דסק"ש והן ליו"ר הדירקטוריון של נכסים ובניין, החברה הבת של דסק"ש. כמה ימים לאחר מינויו, החליטה נכסים ובניין להגדיל את החזקתה בגב-ים, באופן שביצר כאמור לעיל את שליטה בגב-ים, השכבה הרביעית בפירמידה. על כך יש להוסיף את החשש, שעולה מבתי המשפט בפסיקתם הנ"ל שגם הוא טעון בירור בזמן אמת על ידי הגורמים המוסמכים, כי הגורמים בקבוצת הרכישה בראשות מגה אור שהשתלטה על דסק"ש מתואמים עם מגה אור לא רק לעניין רכישת המניות, אלא גם לעניין ההתנהלות של דסק"ש.

"אני מדגיש בחוות דעתי את הרציונאל שעמד ביסוד המסקנות של וועדת הריכוזיות וביסוד סעיף 21 לחוק הריכוזיות, ומדוע הוא מכתיב כי יש לפרש את המושג 'שליטה' קרי, 'יכולת לכוון את עסקי התאגיד' לעניין סעיף 21 הנ"ל באופן מחמיר. אם נומר אחרת, גורמים בסקטור העסקי עלולים לעקוף את האיסור על פירמידות, ומבנה הבעלות בחברות ציבוריות בסופו של דבר עלול לחזור למבנה הבעלות הכל כך בעייתי שרווח ערב חוק הריכוזיות. זאת בפרט כאשר בעל מניות דומיננטי, כדוגמת נכסים ובניין, טוען כי הוא אינו שולט בחברה שבתחתית הפירמידה בגלל שהחזקתו במניותיה היא קטנה מ-50%.

"יש לזכור כי אם החזקה זו מקנה יכולת לכוון את עסקי החברה שבתחתית הפירמידה, הנזק ממנה, שהחוק התכוון למנוע, הוא אף גדול יותר מאשר אילו ההחזקה היתה גדולה מ-50%. זאת משום שההחזקה הקטנה מ-50% מעמיקה עוד יותר את הפער בין הבעלות לבין השליטה, המביאה לכל הרעות החולות שהמחוקק התכוון למנוע. זאת ועוד, החשש משליטה מבוצרת: קרי, מצב שגורם אחר מתקשה מאוד להשתלט על החברה, עמד ביסוד החששות של המחוקק כאשר אסר על פירמידה בת שלוש שכבות. כפי שאני מראה, השליטה של נכסים ובניין בגב ים היא במידה רבה מבוצרת, מהבחינה שהגדלת ההחזקה של נכסים ובניין בגב ים גרמה לכך שעלול להיות לא כלכלי לגורם אחר להשתלט על החברה.

פרופ' גילה - נכסים ובנין שולטת בגב ים
חוק הריכוזיות מגדיר "שליטה" על דרך הפנייה להגדרת מונח זה בחוק החברות  וסעיף 1 לחוק החברות מפנה להגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך. בחוק ניירות ערך מוגדרת שליטה כך - "היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד".

ומכאן ששליטה היא עניין כמותי, אבל לא פחות חשוב עניין איכותי - "היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד". פרופ' גילה מדגיש בחוות דעתו כי - "מעצם טיבה, הגדרת שליטה על פי ההגדרה האיכותית הנ"ל יש ליישמה על פי נסיבות המקרה, ולהתאים אותה לתכלית חוק הריכוזיות והאיסור בו על פירמידות בנות שלוש שכבות ומעלה. בנסיבות המקרה שלפנינו קיימות מספר אינדיקציות מובהקות המצביעות על כך כי נכסים ובניין אכן שולטת בגב-ים על פי ההגדרה האמורה.

"ראשית, נכסים ובניין היא באופן מובהק בעל המניות הדומיננטי בגב ים, הרחוק משמעותית בגודלו מכלל בעלי המניות האחרים. בעוד שלנכסים ובניין, כאמור, כ-44.54% מהון המניות המונפק של גב-ים, בעל המניות השני בגדלו, אהרון גובר פרנקל, אחזקתו קטנה כמעט פי שתיים: 23.05% מההון המונפק בלבד. כלל, יחד עם גורמים הקשורים אליה, מחזיקה בכ-9.63%, ומגדל וגורמים הקשורים אליה מחזיקה בכ-8.57%. כל אחד משאר בעלי המניות בגב-ים מחזיקים הרבה פחות מאחוז בודד. פיזור מעין זה של המניות נותן לנכסים ובניין יכולת לכוון את עסקי גב-ים מעבר לפרופורציה האריתמטית של המניות שהיא מחזיקה. זאת, בין היתר, משום שמטבע הדברים, לא כל בעלי המניות מגיעים לאסיפה הכללית.

"העובדה היא שמבנה ההחזקות בגב-ים מקנה שליטה למי שיש לו מעל 40% ממניות החברה עולה גם מהודעות לציבור של נכסים ובניין וגב-ים עצמן. נקודת הראות של הגורמים עצמם, המעורבים בשאלת השליטה, צריך להיות לה משקל רב בבדיקה הנסיבתית אם קיימת שליטה. לעניין זה, בסוף יוני 2019, ירדה החזקתה של נכסים ובניין בגב-ים לכ-40% מההון המונפק. אלא שלמרות ירידה זו בשיעור ההחזקה, נכסים ובניין דיווחה ב-1 ליולי 2019 כי "יצוין כי המכירה כאמור לבדה אינה מביאה את החברה לעמידה בהוראות חוק הריכוזיות ביחס להחזקתה בגב-ים ... ". מכאן שנכסים ובניין עצמה דיווחה לציבור המשקיעים שלה שבשעור החזקה של 40% שלה בגב-ים, היא שולטת בגב-ים. יצוין כי במועד זה, על פי דו"ח מיידי של גב-ים לציבור המשקיעים על מצבת בעלי המניות שלה נכון לסוף יוני 2019, היו בגב-ים בעלי מניות משמעותיים אחרים. כך, למגדל היו כ-30.21% מההון המונפק (אחוז שכפי הנראה גדל עוד יותר עם מכירת מניות נכסים ובניין במועד זה, בין היתר למגדל), לאלשטולר שחם היו 19.32%, ולכלל היו בסך הכל כ-14.28% מהון המניות המונפק. הווה אומר, המצב בסוף יוני 2019, כאשר נכסים ובניין ירדה לאחזקה של 40% בגב-ים, לא היה של בעל מניות דומיננטי ופיזור גדול מאוד בקרב בעלי המניות האחרים. הוא היה של בעל מניות דומיננטי, נכסים ובניין, עם 40%, מגדל, עם יותר מ-30.21%, אלשטולר שחם, עם 19.32%, וכלל, עם 14.28%. למרות זאת, נכסים ובניין הבהירה לציבור המשקיעים כי היא עדיין שולטת בגב ים, ולפיכך היא עדיין נמצאת במצב של הפרת האיסור על פירמידה בת שלוש שכבות שבסעיף 21 לחוק הריכוזיות.

"רק כאשר הורידה נכסים ובניין את החזקתה בגב-ים לכ-34.9%, ב-1 בספטמבר 2019, דיווחה נכסים ובנין לציבור המשקיעים כי: "לעמדת החברה, מכירת מניות גב-ים כאמור לעיל, המתווספת למכירת כ-11.7% מהונה של גב-ים על ידי החברה ביום 1 ביולי 2019, מביאה את החברה לעמידה בהוראות החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות תשע״ד-2013 ביחס להחזקת החברה בגב-ים, באשר החברה אינה עוד בעלת השליטה בגב-ים בעקבות העסקאות האמורות".

גילה מוסיף כי גם מנקודת הראות של גב-ים, הרי שרק ביום 3 בספטמבר 2019 דיווחה שהיא אינה רואה בנכסים ובניין כבעל שליטה בה - "אלא שלגישת משרד המשפטים, האחראי, יחד עם הרשות לניירות ערך, על יישום האיסור על שלוש שכבות בפירמידה בחוק הריכוזיות, אף בהחזקה המוקטנת של נכסים ובניין, של 34.9% במניות גב-ים, לא היה די על מנת להוציא את הפירמידה מגדר האיסור בחוק הריכוזיות.

"כפי שדיווחה נכסים ובניין ב-12 בינואר 2020, כארבעה חודשים לאחר ההודעות למשקיעים האמורות מצד נכסים ובניין וגב ים, משרד המשפטים שלח לה מכתב המציין כי:"החברה מעדכנת כי ביום 12 בינואר 2020 קיבלה מכתב ממשרד המשפטים לפיו לא נחה דעתו כי מכלול הנסיבות מעיד כי החברה אינה שולטת עוד בחברת גב ים. לפיכך סבור המשרד כי החברה עשויה להיחשב כמפירה את הוראות סעיף 21 לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, משום שהיא ממשיכה לשלוט לכאורה בחברה שכבה אחרת (כהגדרתה בחוק). במכתב צוין כי המשרד שוקל לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי נאמן לשם מכירת אחזקות החברה בגב-ים, בהתאם לסעיף 22 לחוק והחברה הוזמנה להציג עמדתה בטרם גיבוש פניה כאמור. החברה מבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה, כאמור בביאור 1 ב' לדוחות הכספיים של החברה ליום 30 בספטמבר 2019, לפיה היא אינה שולטת עוד בגב-ים, ובכוונת החברה להציג ולהסביר את עמדתה כאמור בפני כל הגורמים הרלוונטיים, בהקדם".


עמדת משרד המשפטים היתה שאפילו החזקה של 34.9% של נכסים ובניין בגב ים מהווה לכאורה שליטה, היוצרת פירמידה המפרה את חוק הריכוזיות; ההחזקה של נכסים ובניין כעת - 45% היא אם כך שליטה ברורה. 

"נוסף לכך שנכסים ובניין היא בעלת המניות הדומיננטית, בפער גדול מבעלי המניות האחרים בגב ים, דבר המצביע כשלעצמו על שליטה של נכסים ובניין בגב-ים", ממשיך גילה, "הרי שלעמדת הנפשות הפועלות, נכסים ובניין וגב-ים, החזקה על ידי נכסים ובניין של מעל 40% מגב ים, יחד עם נוכחות של בעלי מניות משמעותיים אחרים, אך קטנים יותר, מהווה שליטה של נכסים ובניין בגב ים. בנוסף, לפי העמדה העולה מפניית משרד המשפטים, אף החזקה של 34.9% של נכסים ובניין בגב-ים מהווה שליטה. על אחת כמה וכמה ההחזקה של נכסים ובניין בגב-ים כיום, של 44.54%.

"אתחקה עתה באופן יותר מפורט אחר כוונת המחוקק בחוקקו את סעיף 21 לחוק הריכוזיות, האוסר על פירמידה בת שלושה שכבות. באמצעות כוונת המחוקק, נקבל כלים לפרשנות הנכונה של מושג השליטה לצורך סעיף 21 האמור, ונשתמש בזה כדי לבסס את מסקנתי כי במקרה שלפנינו קיימת שליטה של נכסים ובניין על גב ים.

"מכוונת המחוקק בחוקקו את סעיף 21 לחוק הריכוזיות עולה צורך ברור לפרש את המונח "שליטה" באופן מחמיר. אם נאמר אחרת, הדבר עלול לרוקן את האיסור שבסעיף 21 לחוק הריכוזיות מתוכן, ומבנה הבעלות בחברות ציבוריות עלול לחזור לכשלים החמורים שאפיינו אותו ערב חקיקת חוק הריכוזיות.

"מטרתו של חוק הריכוזיות היתה להתמודד עם שלוש תופעות שרווחו במשק ערב חקיקתו: מבני שליטה פירמידליים של חברות ציבוריות, יחסי שליטה בין תאגידים פיננסיים גדולים לתאגידים ראליים גדולים, והקצאת נכסי מדינה לידיים פרטיות באופן המעלה את הריכוזיות הענפית והכלל משקית.

"התופעה הרלוונטית לסוגיה שלפנינו היא זו של מבני השליטה הפירמידליים. הבעיה המרכזית שהטרידה את המחוקק, ואת וועדת הריכוזיות שניסחה את ההמלצות שהופנו לממשלה ולמחוקק, היתה שבמבנה שליטה פירמידלי בין חברות ציבוריות נגרמת הפרדה לא ראויה בין שליטה בחברה ציבורית לבין הבעלות בהון שלה. בפרט, כאשר קיימת פירמידה מהסוג שהחוק אסר, של שלוש שכבות ומעלה, אזי בעל שליטה בחברה א', ששולטת בחברה ב', ששולטת בחברה ג', מחד שולט בעקיפין בחברה ג', אך מאידך החלק שלו בהון של חברה ג' יכול להיות קטן מאוד. כתוצאה מכך, בעל השליטה עלול לכוון את הפעילות של חברה ג' באופן שאיננו דווקא לטובתה של חברה ג' ובעלי המניות האחרים שלה.

"היטיב לתאר זאת פרופסור אריה בבצ'וק, מאוניברסיטת הרווארד, שנעזרנו בוועדת הריכוזיות בחוות דעתו המלומדת. כפי שהוא מדגיש, לאור הכשל האמור במבנה שליטה פירמידלי, התמריץ של בעל השליטה לא יעלה בקנה אחד עם טובת ציבור המשקיעים. זאת במיוחד בהקשר לתועלת הפרטית של בעל השליטה מן השליטה. השליט של פירמידה מקבל לידיו את מלוא התועלת הפרטית הזו, אבל נושא רק באחוז קטן של הנזק שהתנהלותו גורמת לחברה:“Weak incentives for those in control are problematic, because the incentives of those in control regarding certain issues will not be well aligned with the preferences of public investors. This is especially true with respect to issues that affect the private benefits of control. Pyramids’ controllers capture the full private benefits, but they only bear a minority fraction of the negative effects on cash flow rights”.

"גם הצעת חוק הריכוזיות הדגישה חשש זה להחרפת 'בעיית הנציג' שמתרחשת כאשר מי ששולט בחברה, במישרין או בעקיפין, מפנים רק אחוז קטן מהרווחים וההפסדים שלה. דברי ההסבר להצעת החוק מפרטים כי בעיית הנציג נובעת: '... מהעדר ההתאמה בין זכויות השליטה של בעל השליטה לבין חלקו בהון. כתוצאה מכך האינטרס של בעל השליטה אינו תואם את זה של שאר בעלי המניות בחברה, וייתכן שיהיה לו אינטרס שונה כתוצאה מיכולת השליטה והחשיפה הנמוכה יחסית שלו להון. אחת הדוגמאות לכך היא נטייה ליטול סיכונים מוגברים. דוגמה אחרת היא יצירת תמריצים לבעל השליטה להשתמש בכוח השליטה לטובתו הוא ולא לטובת החברה (״tunneling״). תמריצים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות, כגון ריבוי עסקאות בין החברה לבעל השליטה, ניצול הזדמנויות עסקיות של החברה בידי בעל השליטה עצמו, ומינויים בחברה שנועדו לשרת את עניינו של בעל השליטה ואינם מיטביים בעבור החברה עצמה, וכיוצא באלה. ככל שחלקו של בעל השליטה בהון נמוך יותר, כך גוברת בעיית הנציג האמורה'".

"הסיפא של דברי ההסבר להצעת החוק חשובה מאוד לענייננו, משום שהיא משליכה על פרשנות המושג 'שליטה' לצורך האיסור של סעיף 21 לחוק הריכוזיות. כאשר חברה כמו נכסים ובניין טוענת כי היא אינה 'שולטת' בגב-ים, משום שהיא מחזיקה 'רק' 44.54% ממניותיה, היא בד בבד מצביעה על כך שבמידה שדי בהחזקה זו כדי לכוון את עסקי גב-ים, דבר העולה כדי שליטה על פי החוק, הרי שהפירמידה בת שלושת השכבות הנוצרת משליטה זו היא עוד יותר מזיקה, דווקא משום ההחזקה הקטנה יותר בהון. להמחשה, אילו נכסים ובניין היתה שולטת בגב-ים עם 60% מהמניות, היתה חלה חזקת השליטה שבהגדרת השליטה, אך לפחות הפער בין הבעלות בהון לבין זכויות השליטה היה קטן יותר, וכך בעיית הנציג שהפירמידה יוצרת היתה קטנה יותר. בפרט, במצב זה הזכויות של דסק"ש, למשל, בהון של גב-ים היו עולות כדי 63.18% מ-60%, שהם כ-38%. מנגד, דווקא משום שנכסים ובניין מחזיקה רק 44.54%, בגב-ים, הרי שזה גורם לזכויות של דסק"ש בהון של גב-ים להיות רק 63.18% מ-44.54%, שהם רק כ-28% מההון של גב-ים, במקום 44%. בהתאם, במידה שיש לנכסים ובניין יכולת לכוון את עסקי גב-ים, בעיית הנציג הנובעת מהפירמידה רק מחריפה, ופרשנות מקלה, הנענית לטענת נכסים ובניין כי היא אינה שולטת בגב ים עקב ההחזקה הקטנה מ-50%, תחטא לחוק.

"במילים אחרות, מה שסעיף 21 לחוק הריכוזיות ביקש למנוע הוא נזק, בפרט לציבור המשקיעים ולציבור בכללותו, מההפרדה בין בעלות לשליטה. גם אם נניח לצורך העיון כי שליטה של בעל מניות דומיננטי קוטנת במידה מסוימת כאשר הוא מחזיק בחברה אחוז קטן יותר, הרי שבד בבד גדל הנזק שהשליטה הלכאורה מוקטנת הזו יוצרת.

"הבהיר זאת גם פרופסור בבצ'וק, שנתן לוועדת הריכוזיות את חוות הדעת שהיוותה את התשתית למסקנותיה, שככל שאחוז ההחזקה של השליט בהון קטנה יותר, כך העיוותים הנגרמים מהפירמידה גדלים:“The smaller the percentage of cash flow rights the controller holds, the more severe the distortions. … the more severe the separation of cash flow ownership and control, the greater the severity of the distortion of choices”.

גילה ממשיך בחוות דעתו להסביר את החוסר איזון במבנה של פירמידה - "עוד עולה מכוונת המחוקק כי אחד החששות המרכזיים שלו מהכשל הגלום בפירמידות שליטה היה שבעל השליטה במבנה פירמידלי מחד "מבוצר" מהשתלטות של בעל שליטה חדש על החברה שהוא שולט בה, ומאידך קיימת אצלו אותה בעיית נציג, הגורמת לעיוות ההחלטות הניהוליות ולקיחת סיכוני יתר.

"כפי שמציינים בעניין זה דברי ההסבר להצעת החוק, אחת הבעיות המרכזיות במבנה פירמידלי היא:"״התבצרות״ (entrenchment) במבנה ההחזקות והשליטה. למרות ההשקעה הנמוכה בהון, המבנה הפירמידלי מאפשר לבעל השליטה לשלוט שליטה מבוצרת בחברות הנכללות במבנה, קרי למרות השקעתו הנמוכה בהון אין אדם אחר יכול לרכוש שליטה בחברה. שוק השליטה יכול להבטיח כי השליטה בחברות תוחזק בידי הגורמים היעילים ביותר בעבור החברה ובעבור ציבור המשקיעים בה. העדרו של מנגנון שוק זה מייצר תמריצים שליליים לניהול יעיל של החברה".

"קיים כלי פרשני נוסף למושג 'שליטה', לאמור, אם בנסיבות העניין קשה עד מאוד לאדם אחר להשתלט על החברה, ניתן להסיק מכך כי בעל המניות הדומיננטי הוא השולט בחברה הרלוונטית. בענייננו, כפי שנמסר לי, ההחזקה של נכסים ובניין בגב-ים מקשה מאוד על אדם אחר, חוץ מנכסים ובניין, להשתלט על גב-ים. כך, למשל, הבורסה מפרסמת מאגרי מניות, ההופכים מניות הנכללות בהם ליותר או פחות מבוקשות למסחר. הכללות במאגרים אלה מושפעת באופן קריטי ממידת הסחירות של מניות החברה. הגדלת האחזקה של נכסים ובניין בגב ים ל-44.54% גורמת לכך שאחוז המניות שבידי הציבור ירד מתחת ל-30% (נכון למצבת ההחזקות כיום - כ-27%). בהתאם לכך, צפוי כי במועד הבא של העדכונים שעורכת הבורסה, בתחילת אוגוסט 2021, תיגרע גב-ים מ-"מאגר רימון". זאת משום שאחד מתנאי הסף לצורך היכללות במאגר רימון הוא מינימום החזקות בידי הציבור בשיעור 30%.עם גריעת גב ים ממאגר רימון, תיגרע החברה ממדד ת"א-90 ומדד ת"א-125. היא תמשיך להיסחר אמנם במדדים הענפיים כגון ת"א-נדל"ן. עם גריעת החברה ממדד ת"א-90 ות"א-125, תקטן יכולת הסחירות במניה, ובין היתר, כפי שנמסר לי, קרנות העוקבות אחד מדדים אלה לא יוכלו להשקיע בה. כיון ששליט חדש פוטנציאלי של החברה במקרה הרגיל ירצה שהמניות שרכש, בממון רב, יהיו כמה שיותר סחירות, וזאת גם אם הוא מתכוון לשלוט בחברה זמן רב, אזי גריעת החברה מהמדדים המובילים תפגע משמעותית בפיזביליות של ההשתלטות. הווה אומר, ההשתלטות עלולה להפוך לבלתי כלכלית. כך, הלכה למעשה, גב ים עלולה להפוך במידה רבה לחברה עם שליטה מבוצרת.


"בכך יש כדי לחזק את המסקנה כי נכסים ובניין שולטת בגב-ים, בוודאי לצורך האיסור בסעיף 21 לחוק הריכוזיות, שהמחוקק כיוון באמצעותו למנוע בדיוק מצב מעין זה שלפנינו, שבו חברה כמו נכסים ובניין מחד מונעת השתלטות של אדם אחר על גב-ים, ומאידך דסק"ש, בעלת השליטה של נכסים ובניין שמכוונת את פעילותה, מחזיקה, במסגרת פירמידה עם שלוש שכבות, באחוז קטן יחסית מההון של גב-ים.

"זאת ועוד, לא ניתן להפריך את קיומה של שליטה על ידי אמירה כי בעלי מניות אחרים יכולים לעצור פעולות מסוימות של השליט הנטען. אם נומר כן, נצטרך להגיע למסקנה שאיש אינו בעל שליטה, שהרי כמעט תמיד יימצאו סיטואציות שבהן בעלי מניות כאלה או אחרים יוכלו לעצור פעולה כזו או אחרת שלו, למשל בגלל המגבלות המיוחדות על עסקאות עם החברה שיש לבעל השליטה עניין אישי בהן.

האם ההחזקה של מגה אור בדס"ק היא שליטה?
גילה לא עוצר בשכבה של נכסים ובניין-גב ים. הוא מתייחס, אם כי "על הדרך" גם ליחסים בין מגה אור לדסק"ש. "ברצוני להתריע שלדעתי על הרגולטורים הרלוונטיים לבדוק שמא חברת מגה אור, חברה ציבורית בשליטת מר צחי נחמיאס, שולטת בדסק"ש. עולה מהתדיינות שהיתה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון בהקשר השליטה בדסק"ש כי חשוב שהרגולטורים הרלוונטיים יעקבו אחר ההתנהלות של מגה אור בדסק"ש, ואחר ההתנהלות של מגה אור מול בעלי המניות האחרים שרכשו יחד איתה את רוב מניות דסק"ש, על מנת לברר אם קיימת שליטה מעין זו, למרות ההחזקה הקטנה יחסית, של 29.9%, שרכשה מגה אור בדסק"ש.

"מהליכים אלה עולה, כי הגם שבית המשפט לא הסכים לפסול את העסקה למכירת השליטה בדסק"ש לקבוצת רוכשים בראשות מגה אור, על סמך הטענה כי מגה אור שולטת בדסק"ש, בית המשפט קבע כי השאלה אם למרות אחוז ההחזקה הנמוך יחסית, של 29.9%, של מגה אור בדסק"ש, מגה אור שולטת בדסק"ש, שרלוונטית לשאלה אם נוצרה פירמידה המפרה את חוק הריכוזיות, צריכה להיקבע על ידי הגורמים המוסמכים לכך, על פי התנהלותה של מגה אור בדסק"ש בדיעבד. כך, למשל, בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא השופט חגי ברנר) קבע, בפסקה 25 לפסק הדין, כי: משרד התקשורת ומשרד המשפטים, ובמשתמע גם רשות ניירות ערך, סבורים כי במקרה דנן השאלה האם מגה אור תהפוך לבעלת שליטה בדסק"ש אם לאו היא שאלה עובדתית מובהקת, שהתשובה לה תוכל להינתן רק בדיעבד, בחלוף הזמן ולא מראש, ורק לאחר שתיבחן לאורך זמן התנהלותם של המציעים הנמנים על קבוצת מגה אור והקשרים שיירקמו ביניהם. עצם העובדה שמגה אור עומדת בראש קבוצת מציעים, אין בה די על מנת לקבוע מראש שמדובר בהחזקה יחדיו לצורך שליטה בדסק"ש".

"לעניות דעתי חשוב כי הרגולטורים הרלוונטיים יבחנו, באמצעות כלי האכיפה העומדים לרשותם, לאור המהלכים שבצעה מגה אור בדסק"ש ובנכסים ובניין אחרי פסיקה זו, ולאור הזיקות בין קבוצת בעלי המניות שרכשה יחדיו את רוב מניות דסק"ש בראשות מגה אור, אם מגה אור אכן שולטת בדסק"ש (בין לבד ובין יחד עם אחרים). דסק"ש, כאמור, שולטת, מצידה, בנכסים ובניין, ששולטת בגב-ים. באופן זה, נוצרת פירמידה אסורה של ארבע, ולא רק שלוש, שכבות.

כמובן, בפירמידה בת ארבע שכבות, וכשהבעלות בין השכבות אינה מלאה, הכשל הנזכר לעיל שבבסיס האיסור בסעיף 21 לחוק הריכוזיות מוקצן עוד יותר. לשם המחשה, מר צחי נחמיאס שולט במגה אור עם החזקה של 38.07% בלבד מהונה. מגה אור, מצידה, מחזיקה 29.9% בדסק"ש, דסק"ש מחזיקה 63.18% מנכסים ובניין, ונכסים ובניין מחזיקה 44.54% מגב-ים. בהתאם לכך, אם אכן יתברר כי מגה אור שולטת בדסק"ש, ומשראינו לעיל שנכסים ובניין שולטת בגב-ים, המשמעות היא שמר צחי נחמיאס שולט בגב-ים, למרות שהוא מחזיק רק ב-3.2% מההון בגב-ים. בנסיבות הנ"ל, זהו פער עצום בין בעלות לשליטה, שכל מטרת סעיף 21 לחוק הריכוזיות היתה למנוע. כפי שהראיתי לעיל, הרציונאל של האיסור שבסעיף 21 לחוק הריכוזיות מבוסס על העובדה שככל שהפער בין בעלות לשליטה גדול יותר, כך הכשל שנגרם, על הפגיעה במשקיעים, במיוחד בחברה שבתחתית הפירמידה, גב-ים, גדול יותר.

"לעניין ההתנהלות של מגה אור בדסק"ש לאחר פסיקת בתי המשפט האמורה, והזיקות בין קבוצת בעלי המניות שרכשו יחדיו את רוב מניות דסק"ש, בפני כמובן נמצאים רק המהלכים הפומביים שביצעה מגה אור בדסק"ש ובנכסים ובניין. בכלל זה מר צחי נחמיאס, בעל השליטה במגה אור, התמנה ליושב ראש הדירקטוריון של דסק"ש, ובאותו היום התמנה גם ליושב ראש הדירקטוריון של נכסים ובניין. ימים ספורים לאחר שהתמנה ליו"ר הדירקטוריון בדסק"ש ובנכסים ובניין, החליטה נכסים ובניין על ההגדלה האמורה של החזקתה בגב ים, שביצרה כאמור את השליטה בה.

"כהונה של בעל השליטה של מגה אור כיו"ר הדירקטוריונים של דסק"ש, ושל נכסים ובניין הנשלטת על ידי דסק"ש היא אינדיקציה משמעותית ליכולת מגה אור לכוון את פעילות דסק"ש, ובעקיפין את פעילות נכסים ובניין וגב ים. בנוסף לכך, על הרשויות המוסמכות לברר לעומק את הזיקות בין בעלי המניות שרכשו יחדיו, כמעין "קבוצת רכישה", בראשות מגה אור, את הרוב המוחלט של מניות דסק"ש. בפרט, האם זיקות אלה מעלות את החשש שבעלי מניות אלה מתואמים זה עם זה, במישרין או בעקיפין, או אף בהבנה שבשתיקה המבוצרת על ידי זיקות הדדיות כאלה ואחרות. כך, למשל, ראוי לבדוק האם קיימים קשרים עסקיים עמוקים וארוכי טווח בין בעלי המניות הללו לבין עצמם, היכולים לתמוך במצב דברים שבו הלכה למעשה הם משתפים פעולה גם במסגרת השליטה על דסק"ש. קיים חשש שזיקות מעין אלה מבססות את השליטה של מגה אור, בין לבד ובין יחד עם בעלי המניות האמורים, בדסק"ש, ובכך יש כדי להסביר, למשל, את מינוי מר נחמיאס כיו"ר הדירקטוריון של דסק"ש ונכסים ובניין. עולה מפסיקת בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון הנזכרות כי הגם שהרכישה המשותפת של המניות, בראשות מגה אור, לבדה, לא יכולה לבסס מסקנה לגבי שליטה של מגה אור, לבד או יחד עם אחרים, בדסק"ש, היא יכולה להוות ראייה נסיבתית, שיחד עם הראיות שהרשויות ימצאו עתה לזיקות בין הרוכשים המשותפים, כן יכולים לבסס שליטה"

תגובות לכתבה(15):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 14.
    מעורבות של כלל ונחמיאס
    רון מ 30/05/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חשודה מאוד, למה לא חוקרים?
    סגור
  • 13.
    קומבינה מלוכלכת של כלל ביטוח עם נחמיאס
    משה רון 27/05/2021 23:30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מתרחשים עניינים אפלים ביותר בסיפור הזה!
    סגור
  • 12.
    צחי נחמיאס הנוכל
    מוני 27/05/2021 11:11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לעצור ומיד
    סגור
  • 11.
    הגיע הזמן של הרשויות להתעורר
    נחמני 26/05/2021 14:02
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ולעצור את כל העסק ההזוי הזה. זה פשוט שוד לאור יום.
    סגור
  • 10.
    שוד לאור יום של הציבור! (ל"ת)
    עוזי 25/05/2021 16:45
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • טען עוד
  • 9.
    איפה הרגולטור??
    יוסי 25/05/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    עושים מה שרוצים בכספים של הציבור, בושה!
    סגור
  • 8.
    צחי נחמיאס עבר כל גבול אפשרי!
    אבי 21/05/2021 10:27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חייבים לעצור אותו במידי ולחקור את העסק המוטרף הזה
    סגור
  • 7.
    האיש נוכל ועושה צחוק מהחוק!
    נועם 21/05/2021 10:26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    חייבים לחקור את כל ההתנהלות!
    סגור
  • 6.
    יש לבדוק את הרשות לתחרות(משהו מסריח שם) (ל"ת)
    במילה אחת 07/05/2021 20:49
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 5.
    יצאה הודעה על מזוג דסק"ש-נכסים ובניין - גב ים
    מחזיק מניות דסק"ש - 07/05/2021 18:17
    הגב לתגובה זו
    1 0
    יצאה הודעת מזוג – קרי החלפת מניות בין דסק"ש-נכסים ובניין וגב ים. המשמעות היא שמ- 2 חברות נזילות מאוד ובעלות נכסים – דסק"ש ונכסים ובניין תצטרף חברה שלישית עם נכסים מצויינים. לאחר המהלך מגה אור תחזית תחתיה חברה אחת בלבד. משמע – בתוך זמן לא ארוך כל בעלי המניות בדסק"ש יקבלו חברה ממוקדת בנדלן – כאשר סביר כי סלקום תמחר למוסדיים בעבור מניות נכסים ובניין או גב ים או דסק"ש. משזה יקרה לא תהיה בעיה של חוק הריכוזיות. לפיכך, על הרגולטור להעמיד תנאי כמו בצוע בתוך שנתיים להשלים את המהלך לטובת בעלי המניות בכל המבנה הפירמידי דהיום ובמיוחד כספי הפנסיה שמושקעים באג"ח דסק"ש, נכסים ובניין – מדובר במיליארדים רבים.
    סגור
  • זה הכיוון
    מה שמביא לכך שהבוננזה תהייה דרך הצעת רכש למניות מה 08/05/2021 12:46
    הגב לתגובה זו
    1 0
    מה שמביא לכך שהבוננזה תהייה דרך הצעת רכש למניות מהדרין , שם תהייה פרמייה יפה כי ברון לא פראייר , והנייר מדוכא בכל הזדמנות
    סגור
  • 4.
    מענין כמה משאיות של כסף לקח ממי שתקוע בגב ים ?!
    החוק והצדק 07/05/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כל סיפורי הבדים על ריכוזיות הן שטויות ! מה אתם מטפלים בבעל השליטה תתטפלו במחיר ההוגן של פעילותם הכלכלי ובמידה ויש הגזמה או יצרו קרטל אזי? כולם לקלבוש !!! הכל צרות עין ו
    סגור
  • 3.
    מתווה הגז
    גילו בתפקידו הקודם לא ידע להתמודד עם תשובה הכל הנ 07/05/2021 15:32
    הגב לתגובה זו
    0 2
    גילו בתפקידו הקודם לא ידע להתמודד עם תשובה הכל הנוגע לתגליות הגז בגללו שילמנו עשרות מיליארדים לתשובה ללא תמורה מתחייב וידיו הוא שוב חוזר ומקשקש
    סגור
  • 2.
    זה אותו פרופ' גילה שגרם למדינה נזק של מליארדים
    יאיר 07/05/2021 14:10
    הגב לתגובה זו
    3 0
    כאשר גרם לדחיה של לפחות 5 שנים בפיתוח לויתן?
    סגור
  • 1.
    אמל"ק
    ירון 07/05/2021 13:39
    הגב לתגובה זו
    3 0
    תקציר מישהו??
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות