מוסדיים יוכלו להחזיק עד 49% מחברת תשתית בתלות בשוויה

גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בעד 49% מחברות מתחום התשתית בתלות בשווי שלהן ובמידה ונכנסו להשקעה במעמד ההנפקה בלבד, כך לפי הפשרה שסוכמה היום בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בכנסת. בחברה מתחת לשווי של 300 מיליון שקל יוכל גוף מוסדי להחזיק בעד 49%, ובכאלה מעבר לשווי זה תוגבל האחזקה ל-35%. בשני המקרים המגבלה טרם השינוי עומדת על 20%. תחת הסיווג כחברות תשתית יכללו גם "תאגידים שמטרת השקעותיהם היא שיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים והפחתתם" - כלומר חברות אנרגיה מתחדשת.

מדובר בדיון המשך לזה שהתקיים לפני כשבוע, כשגם הפעם נטלו בו חלק יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת ויו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, ונציגות מטעם בנק ישראל. לגישת רשות שוק ההון הסרת המגבלה תגביר את הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק ההשקעות כך שתשיא תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים, ובין כה וכה כל השקעה כפופה לבחינת כדאיות.

בדיון הקודם טען ברקת כי הפחתת המגבלה ל-49% (בשונה מהפשרה שהושגה)  מגלם בתוכו גידול פוטנציאלי של עד כ-100 מיליארד שקל: כ-80 להשקעות הוניות בפרויקטי תשתיות בישראל, וגידול פוטנציאלי של עד כ-20 נוספים להתמודדות עם השפעות סיכוני אקלים בישראל. עוד הציג השוואה לשיעורי החשיפה לתשתיות בעולם, לפיה במדינות מערב מתקדמות השיעור נע בין כ-7% ל-11% לעומת פחות מ-5% בישראל.

גם במגזר העסקי מעוניינים כמובן בהסרת המגבלה לשם קידום העסקים, וכן מתוך טיעון שמוטב שכספי המוסדיים יושקעו יותר בפרויקטי תשתית בארץ ולא בחו"ל, כך שלצד התשואה לחוסכים יתרמו גם להתפתחותה של ישראל.

בדיון הנוכחי יו"ר רשות נ"יע ענת גואטה טענה כי אין לאפשר באופן אוטומטי אחזקה של 49% בחברת תשתית ויש לבחון זאת. בדומה לכך, בשבוע שעבר טען פרופ' אברהם בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר כי "יש כאן בעיה – להשקיע 49 אחוז מפרויקט ספציפי זה מסוכן, במיוחד שמדובר בפרויקט גדול. מה יקרה שנאפשר את זה? ברור לגמרי שהיזם רוצה להחזיק לפחות 51%, אפשרנו לכל אחד מהמוסדיים להחזיק 49%, אחרי שמוסדי אחד ישקיע שיעור כזה, מוסדיים אחרים לא יוכלו להשקיע בפרויקט הזה. הגבלה ל-20 אחוז תאפשר ליותר קופות להנות מפרויקטים מוצלחים".

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "ועדת הכספים של הכנסת אישרה פה אחד את תקנות כללי ההשקעה שהבאתי, אשר יאפשרו לקרנות הפנסיה והביטוח להשקיע 100 מיליארד ש״ח נוספים בתשתיות בישראל, זאת כתחליף להשקעות שעד כה בוצעו בחו״ל. אני צופה שהתקנות שהחדשות אשר מסירות חסמי השקעה יתרמו הן לתשואת ציבור החוסכים והן יביאו לתנופה גדולה בתחום ההשקעה בתשתיות בישראל ולצמיחת המשק הישראלי, בפרט בעידן שלאחר הקורונה״.