"חברות בארץ מתחילות להבין את הצורך ב-ESG, אבל לאט"

אם מתעלמים לרגע מכל עניין איכות הסביבה, במבט מלמעלה, ה-ESG (ראשי תיבות באנגלית לסביבה, חברה וממשל תאגידי) זו התוכנית שכל חברה מסחרית או ממשלתית מציבה לעצמה בנושאים הקשורים לרגולציה ונורמות חברתיות בתחום משאבי האנוש ונורמות ניהוליות. למה? כדי להתמודד עם הדרישות והמחויבויות הרגולטוריות הבינ"ל והמקומיות, בשלושת האפיקים המרכזיים שיכולים להוות נטל פיננסי עתידי. הדאגה לסביבה זה אמנם בונוס, גם הדאגה לעובדים ולניהול שקוף ושדרה ניהולית איכותית, אבל בסוף, בשורה התחתונה, מה שמעניין ומה שתמיד עניין את הקהילה העסקית זו השורה התחתונה.

ההיגיון הוא פשוט, אם לדוגמה חברה אינה עומדת בתקינה הרגולטורית של פליטת מזהמים ואינה מציגה תוכנית עבודה להשגת יעדים אלה, היא תיקנס. אם תמשיך באותן פרקטיקות, הקנסות יתגברו ופוטנציאלית היא יכולה להיתבע הן על ידי המדינה והן על ידי ארגונים או פרטים אזרחיים בתביעות אישיות או ייצוגיות. בטווח הארוך זה לא כלכלי. אותו הדבר קורה גם באי עמידה בתנאים סוציאליים ומעבר סיסטמי על חוקי העסקה, או בשדרה ניהולית שבנויה בצורה קלוקלת.

בסוף בסוף, זה לא כלכלי ולא רווחי. כל מה שמסביב זה רק תירוץ. הרי מישהו מאמין שחברות ששפכו במשך עשרות שנים חומרים מזהמים ומסרטנים למקורות מים היו מפסיקות ומוצאות דרכים יקרות יותר כדי להיפטר מחומרים אלה, אם לא הייתה דרישה רגולטורית וציבורית לכך? אין סיכוי. ESG זה רק האקרונים האחרון שהומצא כדי להכליל את הנושאים הכלכליים הללו, עד שנמצא ראשי תיבות אחרים.

הדרך של המשקיע להשתמש ב-ESG, היא להבין את תוכנית העסקית התאגידית – או חוסר באחת כזו – ששמה החברה לעצמה כדי להתמודד עם הדרישות והנורמות. משם צריך להסיק מסקנות ולדעת האם כדאי לשים שם כסף ואם כן, כמה סיכון קיים בהשקעה. בצד העסקי נותן זווית לבחון את הסיכונים מחד ואת הסיכויים מנגד. בצד המוסרי זה כלי שנותן לך את האפשרות לבחור אילו השקעות מצפונית מתאימות לך.

מה המצב בישראל?
בישראל, כמובן שרוב הסקטורים עדיין לא מבינים את החשיבות של זה מצד אחד, אבל מצד שני אין לחץ רגולטורי אפקטיבי שיכריח אותם. היחידים כרגע בישראל שמחויבים על פי חוק להגיש דוח ממשל תאגידי הם הבנקים. כרגע, הרגולטור אפילו לא מכריח את משרדי הממשלה לעמוד ביעדי ESG. קצת אבסורדי, אבל ככה זה בישראל.

למרות זאת, לא מעט חברות, במיוחד כאלה שפונות לשווקים בינ"ל, מתחילות לעשות צעדים ראשוניים בכיוון. הסיבה פשוטה. באירופה ובארה"ב, השווקים שמרבית הישראלים פונים אליהם, מגיעים עם המון דרישות. אי עמידה בחלק מהרגולציות יכולות להוות את המשקל המשמעותי ביתר נגד זכייה במכרז למשל או אפילו להיכנס לשוק בשל פרקטיקות העסקה.

ניקח דוגמה מסודהסטרים. היה לה מפעל גדול מאוד בשטחים, אולם הלחץ מצד דעת הקהל בארה"ב – כולל ניסיון של העובדים ברשות להתאגד – גרמה לחברה להעביר את המפעל שלה לרהט. אז אמנם דיברו שם על דו קיום ועל חשיבות של העסקת פלסטינים, אבל בשורה התחתונה כוח האדם זול שם יותר וסעיף המשכורות הוא המשמעותי ביותר מבחינה פיננסית במרבית החברות הגדולות. כנראה שהנזק התדמיתי – גם אם לא מוצדק בחלקו – היה שווה את זה לחברה. בסוף תושבי הנגב הרוויחו.

"דור ה-Y יביא את השינוי"
אם תשאלו את ענת אבן-חן, מנהלת החטיבה לקיימות ואחריות תאגידית ב-BDO, ואת האליסט הבכיר שלה ירדן קלטר, בישראל יש שינוי תודעתי, אבל הוא מחלחל לאט. לאט מדי. "מצד החברות עצמן בארץ זה תחום מאוד צעיר. זה תהליך שחברות עוברות בעצמן כל הזמן", היא אומרת בראיון לביזפורטל.

מה קורה בארץ? רואים שחברות עושות מאמצים?
"חברות מתחילות להבין את הצורך מבינות וזה גם עולה מצד בעלי עניין, בהם גם המשקיעים, והן מבינות שהן צריכות להיות שם. איפה זה פוגש אותן ב-DNA של הארגון? בעיקר כשרואים שנהיים גלובליים. זה יכול להשאיר חברות מאחור אם הן לא עומדות בתנאים. האם זה אמיתי וזה נעשה בכנות? קשה לומר. הבנקים מחויבים אז הם שם. לחברות ממשלתיות יש הוראה מ-2013 לקדם רפורמות, אבל אין שום דבר מחייב".

מה כן נעשה?
"המגמה סך הכול חיובית. רשות ני"ע קראה לאחרונה לחברות ציבוריות להתקדם בנושא והבטיחו להן נראות באתר – שוב עדיין שום דבר מחייב.. הבורסה מקדמת מדדים בנושאים סביבתיים ופרסום דוחות בנושא. רשות שוק ההון בפברואר גם ביקשה מהמוסדיים להטמיע ערכי ESG, אבל זה לא מחייב."

למה לדעתך הם לא מחויבים כמו הבנקים?
"אני חושבת שהמטרה שבסוף השינוי יהיה אפקטיבי וזה צריך לבוא בדיון עם החברות. נכון, יכלו לשים לוח זמנים ל-3 או 5 שנים וזו הדרך הנכונה לעשות את זה, אבל צריך להזיז פה את השוק. צריך לזכור גם שזה תהליך פנים ארגוני מורכב שמצריך מאנשים חשיבה שונה ותהליכית, צריך להראות שיש בנפיט מבחינה ארגונית לאורך זמן ואנשים לא תמיד אוהבים שינויים".

חוץ מהבנקים והמוסדיים, יש מישהו בארץ שיכול ללחוץ על חברות לבצע שינויים?
"תראה כל המחקרים מראים שדור ה-Y מודע יותר. אלה המשקיעים הבאים והם רוצים לדעת לאן הולך הכסף שלהם. הם גם יהיו מנהלי ההשקעות והאנשים שיעבדו וינהלו את החברות המסחריות. אני תולה את תקוותי בשינוי הערכי של הדור.

"העולם הזה מורכב וכמה שמנסים לפשט אותו זה לא פשוט. המחויבויות של החברות משתנות מסקטור לסקטור ומחברה לחברה. יש תנועה אבל זו לא התנועה שהייתי רוצה לראות".

יש את כל העניין של גרינוושינג, איך אפשר לדעת שחברה מנסה לעבוד עליי?
"לפני 3 חודשים האיחוד האירופאי הכניס תוקף את ה-SFDR שזה ראשי תיבות דיווח רגולטורי של פיננסים בקיימות. כלומר זו תקינה שמחייבת מוסדות פיננסיים לדווח מהם השיקולים הכלכליים, שהובילו את החלטה שלהן.

"לא תמיד אפשר לדעת, אבל אינדיקטורים טובים זה כשרואים שהחברות יורדות לרזולוציות ולראות אם יש גורמים חיצוניים שמייעצים לתהליך. יש שיח עולמי שהדוחות הכספיים יהיו משולבים עם האחריות התאגידית. יש היערכות לוקלית בארץ, אבל יש שיח ער על זה. אנחנו נערכים לזה. עדיין לא נהוג להוציא דוחות כאלה בארץ".

כמו IFRS ל-ESG?
"כן. זה אמור לייצר שפה אחידה בנושא מבחינה חשבונאית".

האם אתם שומעים על אנשים שאיבדו ביזנס בגלל אי עמידה בתקנים?
"אנשים באים מתוך רצון להיערך והם רוצים להיות מוכנים כדי להיכנס למאגר של חברה גלובלית".